האם אני אמורה להיות מופתעת מבני?
לפני כמה ימים הבן שלי הפתיע אותי בתגובה שלו לסיטואציה מסויימת, ואני תוהה האם עלי להיות מופתעת או שאני סתם לא מבינה אותו.
הוא קיבל טלפון חדש וביקש שאשיג לו מספרי הטלפון של חברים. הוא כבר לא במסגרת, ולי יש את הטלפונים של האמהות.
התעצלתי לפנות לכל אחת בנפרד, וגיליתי שיש לי קבוצה שמכילה את כל החברים שלו ועוד ילד שהוא לא חבר.
אז הוא אמר לי לבקש את הטלפונים של כולם, ורק של הילד הזה לא לבקש. אמרתי לו שלא נעים לי. אז הוא אמר: אז תבקשי את הטלפונים של כולם, ורק את הטלפון שלו אני לא אשמור. ככה הוא לא יידע שרק את המספר שלו לא רציתי לבקש, והוא לא ייפגע ממני.
האם יש לי סיבה לשמוח שהצליח להבין את המצב כפי שהייתי רוצה שיבין? או שמראש אין לי שום סיבה להניח שהוא לא מסוגל, והציפיה שלי ממנו צריכה להיות דומה לציפיה שלי מאחיו?
לפני כמה ימים הבן שלי הפתיע אותי בתגובה שלו לסיטואציה מסויימת, ואני תוהה האם עלי להיות מופתעת או שאני סתם לא מבינה אותו.
הוא קיבל טלפון חדש וביקש שאשיג לו מספרי הטלפון של חברים. הוא כבר לא במסגרת, ולי יש את הטלפונים של האמהות.
התעצלתי לפנות לכל אחת בנפרד, וגיליתי שיש לי קבוצה שמכילה את כל החברים שלו ועוד ילד שהוא לא חבר.
אז הוא אמר לי לבקש את הטלפונים של כולם, ורק של הילד הזה לא לבקש. אמרתי לו שלא נעים לי. אז הוא אמר: אז תבקשי את הטלפונים של כולם, ורק את הטלפון שלו אני לא אשמור. ככה הוא לא יידע שרק את המספר שלו לא רציתי לבקש, והוא לא ייפגע ממני.
האם יש לי סיבה לשמוח שהצליח להבין את המצב כפי שהייתי רוצה שיבין? או שמראש אין לי שום סיבה להניח שהוא לא מסוגל, והציפיה שלי ממנו צריכה להיות דומה לציפיה שלי מאחיו?
