האם אני הורסת לעצמי מערכות יחסים במו ידיי?

[איילה קסומה]

האם אני הורסת לעצמי מערכות יחסים במו ידיי?

שלום מריוס וחברי הפורום,

אני גרושה בת 42 עם שני ילדים. מאז שהתגרשתי, אני לא מצליחה ליצור קשר זוגי יציב. לפני כחודשיים הכרתי בחור מושלם, חכם, שנון, חמוד, באמת בן אדם טוב ונראה שמעריך אותי מאד. הוא אפילו לא נראה רע בקטע אקדמאי כזה. אני יודעת שהוא בן זוג נהדר אבל לא כל כך עושה לי את זה. הייתי רוצה אותו כחבר אפלטוני כי הוא לא עושה לי פרפרים בבטן. אני נמשכת לכל מיני גברים שהאינטואיציה אומרת שמחוייבות זה מהם והלאה וזה ייגמר בעוד אכזבה. ולמרות שאני יודעת את זה מראש, אני נופלת למלכודת הזאת שוב ושוב ולא מצליחה להשתנות. למה אני לא מצליחה למצוא גבר שגם מעריך אותי ואני לא עוד תחנה במסע הכיבושים שלו, וגם שאני נמשכת אליו?

 

[מריוס זכריה]

חפירה

הניתוח שלי ייראה אולי קצת מוזר, אבל כך אני מנתח את מה שכתבת:

(ואני אומר מראש שניתוח כזה אפשרי למרות שאני לא מכיר אותך, כי זה ניתוח גנרי למצב גנרי. ברור שהיכרות אישית איתך הייתה משנה כל מיני פרמטרים בניתוח. אבל אולי לא את המבנה הכללי)

אני טוען שבכל אדם יש כמה חלקים שונים, שמתפקדים כל אחד כאישיות נפרדת ושונה (או לפחות "קול" נפרד ושונה) .
תחשבו למשל על הילד הפנימי שבכם. או המבקר הפנימי. או האומן הפנימי. או ההורה. וכן הלאה.
אלו דמויות גנריות, אבל אצל כל אדם, הן שונות מאצל חברו.

כל אישיות פועלת חלק מהזמן, וכשהיא פועלת, אנחנו לרוב סבורים שזה מי שאנחנו כל הזמן.
אבל הדמות הפעילה משתנה על ציר הזמן, אחת עולה על הבמה והשנייה יורדת.
הטריגר לשינוי ה"דמות על הבמה" יכול להיות חיצוני (הגעתי למשרד, או חזרתי הביתה, או כי אני ערום), או שהוא יכול להיות ארוע פנימי (התעייפות, אסוציאציה וכולי).

אני מדגיש: לשיטתי, זהו מצב נורמלי של כל בני האדם. זו לא מחלת נפש.
רוב האנשים לא מודעים לזה - אם כי הרבה כן מודעים.
והרבה אנשים מרגישים את זה אבל מכחישים את המצב כי זה מרגיש להם פסיכי.
ואצל חלק הפערים בין הדמויות פחות מורגשים, ואצל חלק יותר.

בחזרה אליך:

הבעייה שלך, לפי הניתוח שלי, היא פיצול פנימי.
במלים פשוטות, יש בך חלק אחד שרוצה X, וחלק אחר שרוצה X- (כלומר ההיפך מ X).

יש בך חלק שרוצה יציבות, וקושר אותה לכל מיני פרמטרים שנהוג לכנות "רשימת הקניות".
חלק אחר זקוק לריגוש שמתקבל מגבר "רע" - ולא משנה כרגע מה הרקע ההיסטורי לעניין.
ומן הסתם יש בך עוד חלקים שלא קשורים ישירות לדילמה הזאת, אבל הם כן משליכים עליה.

ועכשיו הפואנטה: כל מיני אנשים יגידו לך" החלק הראשון צודק, תתעלמי מהשני", או שיגידו לך שדווקא השני צודק, ותעיפי את הראשון.

אבל אני אומר: לא ככה. כל הדמויות הפנימיות שלנו חשובות. וכל אחת צודקת בדרכה.

לא ניתן ולא רצוי לנסות לסלק אחת מהן.

ולא ניתן להגיע למצב יציב בחיים שלא מספק במידה מסויימת את *כל* הדמויות הפנימיות שלנו.

הפתרון הוא בהיכרות שלנו (של איזה "אני גבוה" שלנו, שאני קורא לו "המטפל הפנימי") עם כל הדמיות.
והבנה שלו את הדמויות הללו (כלומר הבנה שלנו את עצמנו).
ולבסוף, דיאלוג פנימי בין כל החלקים.

זו הגירסה הקצרה של העניין.

איך עושים את זה? אפשרות אחת היא טיפול. אפשרות אחרת היא סדנאות שעוסקות בנושא הזה שנקרא "קולות פנימיים", או באנגלית Voice Dialogue (כי זה לא רעיון שאני לבדי המצאתי)

סליחה על התשובה המוזרה... אם את רוצה הבהרות, תשאלי.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[איילה קסומה]

תודה על החומר למחשבה

רק רוצה לציין שבכללי אני טיפוס די יציב, רציונלי, עם יכולת לקבל החלטות. רק בזוגיות אני מתנהגת בצורה כזאת.

 

[מריוס זכריה]

כן כן, אבל...

הדרך המקובלת לייצר אדם יציב ורציונלי, זה להדחיק את הפראי שבו...
ואיפה הפראי הזה יכול לצאת?
(מוגש כחומר למחשבה ע"י המשרד לעניינים משרדיים)
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[Mrs Dolores]

האם אתה שולל אפשרות שיש אנשים עם טבע יותר הרפתקני ופחות?

 

[מריוס זכריה]

לא, אבל המימד ההשוואתי לדעתי לא ממש רלוונטי

התשובה הפשוטה היא שהבעייה אצלה היא לא בהרפתקנות או חוסר הרתפתקנות, אלא ברצונות סותרים. מצד אחד רוצה את הבחור ה"נכון" ומצד שני לא נמשכת אליו ונמשכת ל"לא נכונים". התוצאה היא ששום בחירה לא עובדת לה, כי היא צריכה לא או-או, אלא גם-וגם. גם ביטחון וגם משיכה.

במצבה הנוכחי, כל "סוג" מספק לה צורך אחד אבל לא מספק את האחר. הבעייה היא לא בגברים עצמם, אלא בקושי שלה לנהל צרכים סותרים (ויש דרכים לכך).

---

ביתר פירוט, זה לא רלוונטי כמה היא הרפקתנית בהשוואה לאחרים, כי תמיד יש מורכבות פנימית. יש בנו צד שרוצה או זקוק ליותר הרפתקה, וצד אחר שזקוק לביטחון ולכן שונא הרפתקה. כל אדם מתמודד עם המורכבות הפנימית הזאת בדרכו שלו.

אז זה שלי יש הרפתקנות 7 מתוך 10, ולך יש 5 או 9, זה עדיין לא אומר כלום.
כי אולי גם יש לי חוסר ביטחון 8 או 12 או 4. ולך יש 3 וחצי או 6.
(לא שאני מאוד מאמין בסולמות ה"אובייקטיביים", אבל נניח שניתן למדוד כל דבר בשאלון)

בסופו של דבר התנהגות היא מעין סך הכל של הדימניקה בין כל החלקים.
(כמו שמשל כל גווני הצבע הם שילוב של שלושה צבעי יסוד, במינונים שונים)

מקווה שעניתי לשאלתך.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[Mrs Dolores]

לדעתי סתירה בין הראש ללב

חינכו אותה או שהיא שכנעה את עצמה שצריכה בן אדם טוב אבל זה לא באמת היא. לכן לדעתי הסיכוי שלה לזוגיות יציבה זה להבין שאת הריגושים היא לא תקבל ולהשלים עם זה כפי שנתתי לה דוגמא שלא אוכלים רק שוקולד למרות שזה נורא טעים.

 

[חייבתלהגיב]

לדעתי אפשר למצוא בן אדם שהוא גם טוב וגם עושה פרפרים בבטן -

זה רק לוקח יותר זמן חיפוש, מן הסתם. האמת היא שהייתי די תחת הרושם שרוב האנשים שמתחתנים מבחירה (ולא מלחץ בגלל גילם המבוגר, או וכו') מתחתנים בדיוק עם מישהו שהוא כזה מבחינתם - אחרת הדרך לגירושין די סלולה מראש. אני חיה בסרט של דיסני? רוב האנשים או שמתחתנים כשהם לא מאוהבים בבן הזוג שלהם/נמשכים אליו או שמתחתנים עם מישהו שהם רואים כלא יציב ו/או מסוכן?

 

[מריוס זכריה]

אני לא חושב שזה כמו שוקולד

אני חושב שלמי שזה חשוב, ריגוש מיני הוא דבר קריטי שהוא לא יוכל לוותר עליו, ועדיין לצפות לחיים בריאים.
&nbsp
נכון שתמיד אפשר להצהיר על כוונה לוותר על זה, אבל הבעייה תגיע אחר כך, בשלב הביצוע. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא בקרב מתנזרים למיניהם בכנסייה הנוצרית, שמוותרים על המיניות כולה למען עיסקת החבילה שנקראת "האהבה של ישו". בפועל, אנחנו יודעים מה קורה אחר כך.
&nbsp
אפשר גם לעשות ניסיונות לוותר על מיניות (לגמרי, או רק להגביל אותה) כחלק ממאמץ רוחני - אשר או שיצליח, או שלא. עדיין, זו לא נשמעת לי התוכנית של השואלת. אפילו לא קרוב לכך.
&nbsp
אני כן אגיד שניתן למצוא ריגוש מיני נפלא גם בקשר מונגמי, והפרטנר/ית לא חייבים להיות בראד פיט או מקבילתו הנקבית. אבל זה כן בא ממקום של עבודה פנימית. ובעיקר, מחוויה של בחירה מרצון בקשר המונגמי. ובנוסף, זה יותר קל אצל אנשים שכבר יש להם ניסיון מיני מספיק עשיר מבחינתם (וזה קשור גם לגיל), כך שהם לא מרגישים שהם מפספסים משהו קריטי. אבל בחירה מאולצת ושכלתנית באדם "נכון" מבחינה אחת, אבל "לא נכון" בעליל מבחינה אחרת (היעדר ריגוש מיני התחלתי), לא יכולה, לעניות דעתי, להניב תוצאה כזאת - אלא בנסיבות יוצאות מן הכלל.
&nbsp
לכן לדעתי הכיוון הנכון במקרה של השואלת הוא אכן לנסות לשלב את שני הצדדים המנוגדים שבה. והדבר הזה דורש עבודה פנימית.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[מריוס זכריה]

ובעניין הדחקת החלק ההרפתקני או הפראי שבנו

כולנו מדחיקים אותו במידה רבה, כי אחרת לא היינו שורדים בחברה. אנחנו לומדים את זה בגיל 0 כמעט, אחר כך בבית ספר, צבא וכולי. לא לעשות במכנסיים, לא להפליץ ליד אנשים, לא לאונן גם כשאנחנו לבד, לא לאנוס רק כי בא לנו, לא לגנוב כי אנחנו חומדים, וכולי כולי.

ביטוי החלק הפראי הוא אתגר לכל בני האדם, וזה לא קשור לשאלה "כמה הוא חזק". זה יותר קשור לשאלה מה אופני ההדחקה והשליטה העצמית, והאם ניתן להגמיש אותם יותר כדי שנבוא יותר לידי ביטוי באופן אוטנטי, בלי לפגוע באחרים ובעצמנו.

התהליך הזה הוא חלק ממה שנקרא "מודעות והתפתחות", וזה נקנה במאמצים. לרובנו הגדול זה לא בא באופן קל, למרבה הצער... וזה לא קשור לשאלה האם הפרא שבנו "שוקל 10 קילו" או שהוא "שוקל 80 קילו" (כלומר כמה הוא חזק אובייטקיבית). תמיד יש פרא - והוא חיוני לחלוטין לקיומנו הבריא.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[Mrs Dolores]

 

[מט חנק]

לא הבנתי את הבעיה עם להפליץ ליד אנשים...

בניגוד לגרעפס שאפשר לעשות בצורה מנומסת, במקרה של פלוץ זה עדיין יעשה את אותו אפקט (מבחינת סירחון). ולפעמים זה בלתי נשלט. אז מה תעשה למשל אם אתה בתור למזוודות בשדה תעופה? (ולמי שתוהה אני לא שואל מניסיון).
ובטח לא הייתי שם את זה במקשה אחת עם אונס וגניבה.

ועל לאונן כשאנחנו לבד בכלל לא הבנתי מה הבעיה, בהנחה שלא מדובר בחינוך דתי.

 

[מריוס זכריה]

אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה; דיברתי על עיקרון האיפוק

 

[חייבתלהגיב]

אם את לא נמשכת אליו אז לא. מה אפשר לעשות?

 

[שילה1]

איילה-מה שאת משדרת-

את מקבלת.בקיצור:שני קצת גישה.
אמצי את גישתך לחיים(אהבתי אותה!)גם בנושא הזוגיות.
ובא לך הגואל.

 

[Mrs Dolores]

נשמע כמו בעייה של דחיית סיפוקים

תחשבי שהיית אוכלת רק שוקולד. טעים באותו רגע אבל אם אוכלים רק שוקולד זה גורם נזק בטווח הארוך.

 

[alongrin]

אני ממש מבין אותך....

תראי, אני הולך להיות טיפה בוטה - אבל זה רק כדי להבהיר את הנקודה..
&nbsp
נתחיל בזה, שאת מה שרצית להגשים בחיים - כבר הגשמת.
הקמת לך בית ומשפחה והגשמת את היעוד שלך להפוך לאמא.
&nbsp
אני מניח שבעלך היה אותו סוג טיפוס אפלטוני, אחרת לא היית מתגרשת ממנו.
אל תתרגשי, את בחברה טובה - זו הסיבה מס' 1 או 2 לגירושים.
&nbsp
מה שקורה לך עכשיו זה שאת נקרעת בין שני העולמות.
&nbsp
1. המוסכמות החברתיות שמצפות ממך להתמסד שוב בקשר רציני עם איזה "בחור טוב"
המשפחה והחברים שלך שעוד נשואים שלא רוצים שתשארי בודדה... נו? מצאת כבר מישהו?
&nbsp
2. הרצון שלך להשלים חוסרים של כל שנות היובש שלך כנשואה.
לחגוג ולעשות חיים.. סקס מטורף, בילויים וכו'.
וכן החברה מסתכלת קצת עקום על כל הקוגריות הגרושות שטורפות את העולם.
&nbsp
וזה מתחבר למה שאמרתי קודם.
תתעלמי מכל הלחץ החברתי ועזבי כל מה שהחברה והחברים סביבך רוצים ממך.
את כבר בת 42 + שני ילדים, ככה שאת לא ממהרת לשום מקום ובטח שלא להביא עוד ילדים לעולם.
&nbsp
עוד 10-15 שנה את כבר פג תוקף בשוק הבשר.
במקום חרמנות, יגיע גיל המעבר עם גלי חום ויובש נרתיקי.
&nbsp
עכשיו זה ה-Money Time שלך לחגוג ולעשות חיים, אם לא עכשיו אז אף פעם לא.
למה לך להתפשר על מישהו שלא עושה לך את זה? כבר עשית את זה פעם בפרק א'.
&nbsp
תעיפי את הבחור הזה לכל הרוחות.. ותמשיכי לחגוג עם אלה שכיף לך איתם.
אם בדרך תפגשי את "מר מושלם" אז זכית...
אם לא, אז זכית בחופש, בעצמאות ובאפשרות שלך להמשיך לחפש..

 

[סתםמשתמש123]

אני לגמרי מסכים איתך

יש לך עוד עשור להנות, ואין טעם להיות עם משהו שלא בא לך עליו.
&nbsp
כבר עכשיו, בגיל 42 הסחורה שיש לך היא לא משהו כי מה לעשות, גבר בגילך מדורג גבוה יותר בסולם כי הוא גבר.
סביר להניח שגבר אטרקטיבי בגילך יצא עם צעירות ממך בהרבה ולא יראה בך משהו רציני.
&nbsp
הבעיה של נשים שהן לא תמיד מבינות את ערך השוק שלהן. שאת מנסה לצאת עם משהו בליגה בהרבה יותר גבוהה משלך, זה במקסימום יהיה ללילה או רומן קצר.
בדיוק כמו שאת שהיית עם גברים שמתחת לרמה שלהם - לא נמשכת אליהם ועובדה שהתגרשת.
&nbsp
אני כן מציע לך גם להפנים את המציאות ולא לקפוץ גבוה מדי על בחורים עם יכטה או עשירים וצעירים כי זה יהיה בזבוז זמן מבחינתך.
זה דורש עבודה פנימית וגמישות מחשבתית אבל בסוף זה יכול להשתלם לך שתמצאי משהו שהוא גם בחור טוב ואת גם נמשכת אליו.
&nbsp

 

[alongrin]

לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר

ואני לא פוסל את האפשרות שהיא תצא עם גברים בסטטוס גבוה משלה, כל עוד היא מודעת שחתונה לא תצא מזה.

 

[מפלצת או ילדה]

נו, זה כי הם

ניאנדרטלים

, גם האקדמאים שביניהם...

את בעיניהם או 'זונה' או 'מדונה'. ואת רוצה שיראו בך את הכל ויחגגו את זה <קיים סיכוי, לא אומרת שלא, אבל שווה ללפגוש חד-קרן>. זה הנוכחי מתייחס אליך כמועמדת לקשר, יעני עדין איתך ומתייג כ'מדונה', אבל אם את חייבת שיעבירו אותך סרטים, ויוסיפו לחייך דרמה שתרטיט לך מקומות בגוף זה כנראה לא המועמד. הוא לא בא לשחק. הוא בא לחיות חיים של כביסה, קניות, ופיזורי בית ספר

.
יש מצב שאת בעצמך פשוט עוד לא שם, ולכן זה לא נדבק...