האם אני מה שאני עושה?

[דנה אז]

האם אני מה שאני עושה?

אתמול באופן ספונטני החברה שגדלתי איתם החליטו להפגש.
אחרי כמה טלפונים החלטתי בכל זאת ללכת, למרות שזה לא פשוט לי, מאוד לא פשוט לי.
כל אחד סיפר מה קורה איתו מאז הצבא.
רוב הערב הייתי מתוחה מה אומרת מה לא מספרת...
קשה לי עם פגישות כאלה, אני לא מי שהייתי, ועברי לא הביא אותי למי שאני היום.
מאז שהכל קרה הדברים שעניינו אותי כבר לא מעניינים, העבודה פחות משמעותית, ולא נותנת את הסיפוק שנתנה. ומבינה שיש דברים יותר חשובים בחיים.
למזלי התעסקו בעיקר במה למדו, איפה עובדים.... ואלה אצלי מעוררי עניין.
כל מי שהיה שם יודע על בני האהוב...רק אחת שתמיד הייתה חסרת טקט שאלה אחד מהם אם היה רוצה עוד ילדים... בשלב הזה ברחתי, אמרתי שעלי להגיע הביתה.
שמחה שגם זה מאחורי.
היה נחמד לפגוש חברי ילדות, אבל גם ממש ממש כואב, ועצוב לי בפנים.

 

[דנה אז]

אחרי המפגש עלו התהיות

האם אכן עבודתי, השכלתי הם אלה שמגדירים אותי.
אחרי זה על בית, משפחה ילדים...
האם אלה הדברים שהשגנו בחיים הם אלה שמגדירים אותנו.
אני עדיין לא יודעת איך אני מגדירה את עצמי. מאז שהכל קרה מחשבות כאלה מעסיקות אותי.
קודם כל אני אמא של בר ושקד, ואשתו של בן זוגי....
לגבי כל השאר לא מרגישהשהם מגדירים אותי, לא מרגישה שמה שעשיתי ולמדתי מגדירים אותי. ועוד לא יודעת מה כן מגדיר אותי