../images/Emo13.gif
לדעתי אתה בהחלט שמאלני ע"פ ערכיך ועקרונותיך (שמאל מתון אמנם אבל ללא ספק שמאל). עכשיו אני אסביר לך למה כל שאלה חשובה בנושא זה.. 1. זאת אחת השאלות החשובות ביותר להגדרת השמאל. אם מעמד כלכלי יותר משמעותי מלאום, מכך נובעים כמה דברים: א. לפרולטר (עובד שכיר) ישראלי יש יותר מן המשותף עם פרולטר פלשתינאי מאשר עם קפיטליסט (בעל הון, בעל אמצעי ייצור) ישראלי (הכוונה היא בעיקר לאינטרסים משותפים). מכאן קל להגיע לסולידריות הבינ"ל שקומוניסטים (ואנרכיסטים במובן מסוים) כל כך מקדשים. גם שמאלנים מתונים יותר שבד"כ דוגלים בעקרון "עניי עירך קודם" מעדיפים קידום מטרות סוציאליות על מטרות לאומיות, ומעדיפים בד"כ שיתוף פעולה עם שמאל של לאומים אחרים מאשר עם ימין של אותו הלאום. ב. עדיפה מדינה סוציאליסטית של כל אזרחיה על מדינה יהודית ניאו-ליברלית. 2. שאלה זאת נוגעת לאותו הנושא כמוה שאלה הקודמת. אחד המדדים לשמאל וימין הוא כזה: ככל שבנאדם נמצא יותר שמאלה על הציר הפוליטי הוא מייחס פחות משמעות ערכית ללאום. הקוטב הימני הוא לאומן-גזען בעוד הקוטב השמאלי הוא קוסמופוליט (כלומר אחד שלא דוגל אפילו ב"עניי עירך קודם"). 3. פעולת השוק החופשי (שלדעתי לא קיימת כל כך, או לפחות לא באופן שהתיאוריות הכלכליות המקובלות מתארות) מתנהלת (כך נובע מהתיאוריה לפחות) בצורה כזאת שהתמריצים המיוחדים שמניעים אותה הם מיקסום רווחים אישיים. אלה הם שיקולים אגואיסטיים. ישנם גם שיקולים ערכיים, שיקולים שמשרתים ערכים. ערכים יכולים להיות ערכים דתיים, ערכים ימניים (לאום, מדינה, טריטוריה, וכו'), ערכים הומניסטיים ושמאליים (חירות, כבוד האדם, שוויון זכויות, שוויון חובות, שוויון כלכלי/פערים כלכליים נמוכים, זכויות אדם, וכו'). השאלה שלי היא האם פרטים וגופים בחברה צריכים להתחשב בשיקולים ערכיים בבואם לעשות פעולות כלכליות, גם אם כתוצאה מכך ייעשה מהלך שסותר את כללי הכלכלה הנכונה (ע"פ כל תיאוריה שאתה מאמין בה)? כפי שאתה יכול לשער, "כן" תהיה התשובה השמאלית (בהנחה שהערכים שאתה מדבר עליהם הם ערכי ימין) ו"לא" תהיה התשובה הימנית (כמו גם "כן" אם אתה רוצה למשל ליצור תנאי מיסוי שיעודדו הגירה לשטחים הכבושים, כלומר התנחלות). 4. תשובתך היא התשובה השמאלית ללא כחל וסרק. ערך חיי האדם ההומניסטי הוא שחשוב מכל. בקרב רוב זרמי השמאל אין לאדמה ערך בכלל, ובקרב שמאל-מרכז ושמאל פופוליסטי יכול להיות ערך מסוים לאדמה אך הוא נמצא הרבה מתחת לערכים הומניסטיים. 5. חופש הקניין מתחלק לשלושה: הזכות להיות בעלים של איזה קניין שאני רוצה, כמה קניין שאני רוצה ולעשות עם קנייני מה שאני רוצה (לא להתבלבל עם זכות הקניין הקצת יותר בסיסית: הזכות להיות בעלים של קניין פרטי). האם זה יותר חשוב מחיי אדם? כן, אומרים מהמרכז עד השמאל הקיצוני. האם זה יותר חשוב מהזכות לפרטיות? כן, אומרים משמאל-מרכז עד השמאל הקיצוני. האם זה יותר חשוב מזכויות חברתיות (הזכות לדיור, הזכות לבריאות, הזכות לחינוך, הזכות לעבודה ושכר הוגן)? כן, אומרים מהשמאל המתון עד השמאל הקיצוני. 6. דמוקרטיה זה מדד מאוד יעיל לימין ושמאל. ימין קיצוני הוא לא דמוקרטי בכלל. בימין מתון מפרשים את המונח דמוקרטיה במובנו הצר ביותר: מנגנון דמוקרטי. וככל שמשמילים על הציר, כך רואים יותר דמוקרטיה: במרכז מתחילים כבר לדבר על זכויות אדם בסיסיות (זכויות יסוד), בשמאל מתון שמים על כך דגש ביתר שאת ומדברים גם על זכויות חברתיות, ומכאן ואילך זה כבר נהיה רדיקלי: דמוקרטיה של עובדים בקומוניזם (כלומר, המנגנון הדמוקרטי מתפשט גם לתחומים כלכליים), ודמוקרטיה של עובדים שהיא גם הרבה יותר מבוזרת (ובזרמים מסוימים גם דמוקרטיה ישירה וקהילתית) באנרכיזם. שים לב לכך שאצל השמאל הרדיקלי (למשל קומוניסטים ואנרכיסטים) דמוקרטיה מהותית היא לא רק חשובה בנוסף לדמוקרטיה פורמלית אלא ההצדקה היחידה לה, ולכן הדמוקרטיה הפורמלית איננה מחייבת אם היא לא מחזקת את הדמוקרטיה המהותית, ומכאן נובעות טקטיקות ואסטרטגיות שכוללות הפרה של החוק (למשל סרבנות, פעולה ישירה, ובמקרים הכי קיצוניים - הפיכה של השלטון או מאבק מזוין נגדו). 7. שמאלנים בדרך-כלל טוענים שטבע האדם מסוגל להשתנות ברוב המקרים גם אם זה קשה. ולכן כפי שהקפיטליזם משחית את נפש האדם בגלל הדגש שהוא שם על תמריצים חומריים אגואיסטיים, כך שיטה אחרת תגלה בפנינו אדם יותר אנושי ויותר סולידרי; וזוהי הסיבה לכך שאפשר לשנות את העולם ולהפוך אותו למקום יותר טוב. שים לב למה שמנהלי בתי-ספר שמרנים (המנהלים, לא בהכרח בתי הספר) במדינות אנגלו-סקסיות אומרים לפעמים כשילדים עושים מעשי קונדס או כל מיני שטויות אחרות (ולפעמים גם לא שטויות.. זה יכול להגיע אפילו לרמות של תקיפה מינית וגם הגיע לכך בעבר): "Boys will be boys..." - נשמע לך מוכר? זוהי התמצית של השמרנות בנושא של יחסי בנים-בנות, ויש גם דברים דומים בנושאי אחרים, כולל נושאים כלכליים. אם Boys will be boys אז אין שום טעם לחנך אותם למשהו אחר. מכאן נובעת שלילה של החינוך ההומניסטי ושל שינויים בחברה. 8. רוב השמאלנים טוענים שטבע האדם הוא ברובו ו/או ביסודו טוב. 9. רוב הכלכלנים היום מסבירים תופעות כלכליות על סמך כל מיני תיאוריות. למשל מחירים. יש להם כל מיני תיאוריות ערך וביקוש והיצע וחישובים מפה ועד הודעה חשובה שכאילו מסבירים משהו. אבל יש גם כלכלנים אחרים, כאלה שעוסקים במה שנקרא "כלכלה פוליטית". הם אומרים דבר כזה: המוכר תמיד ירצה למכור בכמה שיותר. הקונה תמיד ירצה לקנות בכמה שפחות. המחיר בסופו של דבר ייקבע בהתאם ליחסי הכוחות בין שתי הקבוצות הללו, כתוצאה ממאבק פוליטי. כלומר כלכלה זה לא דבר אובייקטיבי ומדעי, זה דבר פוליטי וכך צריך להתייחס אליה. אתה רוצה שכר יותר גבוה? תעזוב את הגרפים ולך להילחם על זה. אנשים שטוענים שהכלכלה היא ענף מדעי אובייקטיבי לחלוטין הם ימנים טהורים, אנשים שטוענים שיש בה מזה ומזה הם ימין מתון, דרך מרכז עד שמאל מתון, ואנשים שטוענים שהיא בעיקר או רק פוליטית הם עוד יותר שמאליים. 10. האם אתה רוצה שלום רק בשביל הביטחון, הכלכלה, המעמד הפוליטי, או שאתה רוצה את זה גם בשביל זכויות האדם של הפלשתינאים ו/או מטעם הסולידריות הבינלאומית (ואחוות העמים..?) ו/או בשביל השלום כשלעצמו (יש אנשים בשבילם שלום זה ערך כשלעצמו) ו/או שוויון זכויות לאומי ועצמאות וריבונות לעם הפלשתינאי, או איזשהי מטרה ערכית אחרת? כמובן שככל שאתה שם יותר דגש על מטרות ערכיות אתה יותר שמאלי. שאלות 11-13: לא ענית עליהן וחבל.. הן גם חשובות.
