האם אפשר אחרת?
כבר יותר מדי פעמים אני שומעת מחברים כמה אני גיבורה, על איך שאני מתנהגת, איך שהמשכנו בחיים...
אבל האם באמת יש לי ברירה, האם אפשר לבחור בדרך אחרת.
הרי יש לי ילדה ובעל והחיים חייבים להמשיך.
אי אפשר להכנס מתחת לשמיכה ולבכות כל היום... החיים לא נעצרו באותו יום איום.
אז מבחינתי אין ברירה, החיים חייבים להמשיך, ואני ממשיכה איתם.
כבר יותר מדי פעמים אני שומעת מחברים כמה אני גיבורה, על איך שאני מתנהגת, איך שהמשכנו בחיים...
אבל האם באמת יש לי ברירה, האם אפשר לבחור בדרך אחרת.
הרי יש לי ילדה ובעל והחיים חייבים להמשיך.
אי אפשר להכנס מתחת לשמיכה ולבכות כל היום... החיים לא נעצרו באותו יום איום.
אז מבחינתי אין ברירה, החיים חייבים להמשיך, ואני ממשיכה איתם.