האביר הכפול
New member
האם אפשר להתנתק מהאשלייה
שלום לכולם,
ראשית, חשוב לי לציין כי הגיל שלי הוא 44 ולא כפי שרשום בכרטיס בטעות, למקרה שזה רלוונטי.
שנית, מעט על עצמי: אני תושב הצפון, אקדמאי (שני תארים) בעל מגבלה תנועתית קלה, מתהלך עם מקל מחוץ לבית. על מנת שאגיע לעיקר, אתמצת כי גם בעקבות החשש מדחייה ע"י נשים, וגם בגלל מה שנקרא "דמות האשה" כפי שהכרתי בחוג המשפחה (שתלטנות, שנאת גברים, מנטליות מסרסת, חוסר כבוד לאחר) אני מודע לכך שיתכן כי ברבות השנים השתלטה עלי בהדרגה חרדה מנקיטת יוזמה בקשר עם נשים. לא רציתי לחוות דחייה ולא רציתי למצוא את מה שכל חיי ברחתי ממנו...
לאור כל זאת, כיום בגיל 44, כשדי הרבה מהזמן שלי בעולם כבר מאחורי, אני מתפתה למצוא איזשהי שיטת-תרגול אם לקרוא לזה כך, שתגרום לי להתנתק מהצורך בזוגיות או בכל וריאציה אחרת על חברת אשה. אין המדובר בשנאת נשים אלא בצורך לברך אותן בכל טוב ולשלח אותן לדרכן. אני מאמין באחריות אישית ובשליטה עצמית ולכן אני מתייחס למחשבות שלי על נשים כסוג של "עווית לא רצונית" מנטלית. האם יש דרך לצאת משם?
שלום לכולם,
ראשית, חשוב לי לציין כי הגיל שלי הוא 44 ולא כפי שרשום בכרטיס בטעות, למקרה שזה רלוונטי.
שנית, מעט על עצמי: אני תושב הצפון, אקדמאי (שני תארים) בעל מגבלה תנועתית קלה, מתהלך עם מקל מחוץ לבית. על מנת שאגיע לעיקר, אתמצת כי גם בעקבות החשש מדחייה ע"י נשים, וגם בגלל מה שנקרא "דמות האשה" כפי שהכרתי בחוג המשפחה (שתלטנות, שנאת גברים, מנטליות מסרסת, חוסר כבוד לאחר) אני מודע לכך שיתכן כי ברבות השנים השתלטה עלי בהדרגה חרדה מנקיטת יוזמה בקשר עם נשים. לא רציתי לחוות דחייה ולא רציתי למצוא את מה שכל חיי ברחתי ממנו...
לאור כל זאת, כיום בגיל 44, כשדי הרבה מהזמן שלי בעולם כבר מאחורי, אני מתפתה למצוא איזשהי שיטת-תרגול אם לקרוא לזה כך, שתגרום לי להתנתק מהצורך בזוגיות או בכל וריאציה אחרת על חברת אשה. אין המדובר בשנאת נשים אלא בצורך לברך אותן בכל טוב ולשלח אותן לדרכן. אני מאמין באחריות אישית ובשליטה עצמית ולכן אני מתייחס למחשבות שלי על נשים כסוג של "עווית לא רצונית" מנטלית. האם יש דרך לצאת משם?