האם אפשר לעבור מיום הזכרון לחגיגות העצמאות?

[zikaron9]

האם אפשר לעבור מיום הזכרון לחגיגות העצמאות?

דמיינו מצב בו אתם קמים משבעה על בנכם או אביכם, ומייד בתום האזכרה בבית הקברות מזמינים אתכם למסיבה. אין סיכוי שתלכו אליה, נכון? זהו קושי אותה חווה משפחה שכולה לקראת ערב יום העצמאות ובתוך האבל של יום הזיכרון. בין המאמץ הפיזי של התרוצצויות בין בסיסים ובתי קברות ובין הכאב הנפשי העצום אותה חווה המשפחה – כשהיום נגמר רוצה לרוב האבל להניח את הראש ולנוח. דקה אחרי שמסתיים יום האבל הנורא שלו, עוברים כולם (מלבדו) לחגיגות עצומות בכל המדינה. אכן, חשוב להדגיש שעצמאותנו כאן התאפשרה בזכות הקורבן העצום שהקריבו אלה שנפלו למעננו ולמען חיינו כאן כאומה עצמאית. חשוב ביותר לשמור על הזיקה הזו, והיא תישמר לחלוטין גם אם יוקדם יום הזיכרון ביום אחד בלבד, מכיוון שחוויות הטקסים וההתייחדות עם הנופלים יהיו עדיין טריות אצל כולנו. אנו שוללים מעשרות אלפי משפחות שכולות את האפשרות לחגוג את עצמאות המדינה יחד עם כל בית ישראל. דווקא האנשים ששילמו את המחיר היקר ביותר. אנחנו חייבים להקדים את יום הזיכרון ביום אחד. למען כבוד הנופלים, למען המשפחות השכולות, ולמען כולנו. כניסה לעצומה: http://www.atzuma.co.il/zikaron הקבוצה בפייסבוק: http://www.facebook.com/home.php?ref=home#/group.p... לפרטים: שמואל תמיר-שורקי במייל:[email protected] ובקובץ המצורף

 

[מאמא מו]

אני לא מדמיינת...

בקצרה.... אינני מדמיינת אני עוברת זאת כבר 7 שנים. האמת וכל האמת... נכון מתיש ומעייף פיזית ונפשית להתרוצץ בין טכסים ולארח מכרים ישנים וחדשים אך אין לי שום צורך להזיז ולו ביום את יום הזכרון ולהפרידו מיום העצמאות... יש בזה משהו מקשר שתמיד יזכרו גם החוגגים (בין אם שכולים או לאו) שהחגיגות שאנו חוגגים היום לא נתנו בקלות, לא נתנו כי ביקשנו יפה... אלא בעזרת אותם אנשים ובנים "אשר חרפו נפשם"- וכן... לאחר שקמתי משבעה 14 יום לאחר מכן נחגגה חתונתה של אחת מחברותיי, חתונה שחיכינו לה שנה שלמה לא הרגשתי צורך להשאר בבית.. לשנות כבר לא ניתן...ולא רציתי להרגיש כי הפסדתי ארוע בחיי הקרובים לי, החלטתי ללכת (כן, עם חששות) ולא הצטערתי לרגע, נכון היו שיר או 2 שישר העבירו אותי לחלום בהקיץ ולחשוב.... אבל ארועים מסוג זה גם גורמים לנו לחשוב.. במה נבחר כעת... בחיים או במת. אני פעילה מאוד בזכרו של אחי אך אין הדבר נוגד את השמחה. לסיום - לא. אין צורך להזיז יום. לפני שיוצאים בהצהרות ובהחתמות שבהם מציינים בכיתוב: ..."להם..." כדאי לעשות את הסקר באותם קבוצת "להם.." שזה בעצם אנחנו=משפחות שכולות. ולכן אינני חותמת - תשובתי - לא מזיז... לי. בהצלחה לכולם, חג שמח!!!

 

[zikaron9]

"להם":

האמיני לי שאין זו גחמה פרטית אלא פעולה שלאחר חקירה ושיחות עם מאות משפחות שכולות. אני מבין שלך "לא מזיז" (כפי שאמרת) אך יש רבים שלהם זה משנה. הם אינם יכולים לחגוג לאחר יום אבל כזה (בשבילם זהו יום לפעמים יותר קשה מיום השנה לנפילה, יום ההולדת וכו') - בשבילם אנו חייבים להקדים את יום הזיכרון ביום אחד וכך לשמור על הסמליות וגם לאפשר להם לחגוג. שבוע טוב.