על מטרות ועל שליטה
לטעמי היכולת לחולל שינוי בחיים קשורה בהבנה, תובנה ואולי הטמעה, שאנחנו לא שולטים בחיים שלנו. אני יודעת שזה נשמע כמו דבר והיפוכו, אבל הבנת היכולת המאד מוגבלת שלנו לשלוט בחיינו, היא אבן הדרך הבסיסית באפשרות לערוך שינויים. יש המון פירושים לתובנת העדר השליטה. קבלת המציאות, קבלת עצמנו, לכי תדעי. כל פירוש מתאים. אנחנו, בהבדל מהמכונות, יכולים לקבל החלטות בלי יכולת אמיתית לבקר אותן. בקרה היא חלק מהשליטה. ולמה אני מתכוונת. במפעל למוצרי מזון לדוגמה, קיים חומר גלם בצד אחד ומוצר סופי בצד השני. לאורך כל התהליך, קיימים חיישנים המבקרים אותו, כדי שהתוצאה, או המטרה שלנו באותו מוצר ספציפי תושג במלואה, כל הזמן. כשאנחנו מקבלים החלטה שקשורה לאנשים, לסביבה אנושית, אנחנו נתקלים בכל כך הרבה משתנים, ומטרה טובה ככל האפשר לגבנו, בודאי לא מושגת בתנאים האופטימליים עליהם חשבנו מראש. בעידן שהמליך את האדם ( כבשנו את הירח, נסענו למאדים, ייבשנו ימים, ופיתחנו מחשבים) שסוגד למולך הכסף, (אם יש לך כסף יש לך הכל) מתקיימת התובנה שמזייפת את המציאות, אפשר לקרוא לה סטריאוטיפ. אם תחתור לקראת המטרה תגשים אותה וככה. הסטריאוטיפים החשיבתיים יוצרים בקרב כל אחד מאיתנו תמונת עולם שונה,ייחודית, מה שהופך את הדרך להגיע ל"מטרה" חשובה יותר אפילו מהמטרה עצמה. משום שאם מקשיבים לדרך, יכולים אפילו להשתנות ממרומי גילי המופלג אני יודעת, שככל שהמטרה היא כללית יותר, ההיפך מספציפית, היכולת של האדם להיות קשוב לתהליכים השונים ולהשתנות בהתאמה, גדולה יותר. אבל מה אני מבינה ?