האם אתם חושבים שילדים ונוער היום

[ש ח ר של י ו ם חדש]

האם אתם חושבים שילדים ונוער היום

מתעניינים בספרי הענתיקה שגדלנו עליהם? זו שאלה למבוגרים שביננו וגם שהילדים יתרמו לדיון. זה מעניין. אני מוצאת שהספרים שמעניינים ילדים היום הם כל כך עדכניים ועכשוויים וקולעים לטעם של שנות האלפיים ותחילת האלף השלישי. ספרים כמו "דפי תמר", "השביעייה הסודית", "חסמב"ה", "ג'ינג'י" של גלילה רון-פדר, כל אלה פחות מדברים אליהם. עדיין, יש שקוראים אותם, ובתי למשל, בת השתים-עשרה כמעט, קוראת אותם אבל חד משמעית מתעניינת יותר בספרים עדכניים יותר שמדברים על נושאים כמו חרם בכיתה, קליקות בבית הספר, "מקובלות ולא-מקובלות", ספרים שעוסקים בעלילות וירטואליות באינטרנט, ספרי פנטזיה למיניהם כמו הארי פוטר ושאר קסמים וכישופים מודרניים כמובן ועוד ועוד. היא קוראת גם "ספרות יפה" אבל בכל זאת נוטה למה שממש מדבר אל הדור של היום. למה זה קורה? האם "דפי תמר" פשטו את הרגל? האם זה כבר לא מדבר אל בנות מתבגרות שלה היום? "אורה הכפולה" למשל, עדיין אהוב על בני הנוער הצעירים, לעומת זאת, עלילות היסטוריות של ארץ-ישראל, את סיפורי דנידין שכל כך נהניתי לקרוא בילדותי, ניתן למצוא רק בספריות נידחות. קדימה, מעניין אותי מה דעתכם בנושא.

 

[RainDrop]

../images/Emo63.gif../images/Emo80.gif

אני בת 15 וחצי, ואכן, ישנם ספרים ישנים שפחות מעניינים אותי. אבל אני זוכרת שבתור ילדה בבית ספר יסודי, נורא אהבתי את השביעייה הסודית (אם אני לא טועה, קראתי את כל הספרים מהסדרה שהיו בספרייה), וגם את ג'ינג'י אהבתי (לא ידעתי שהוא ספר ישן

) ודנידין... זה היה בתקופה שהייתי קוראת הכל, ואמא שלי הייתה דוחפת לי לידיים כל ספר ילדות שהיא אהבה. ספרים ישנים על קום המדינה פחות מעניינים בני נוער. לאמא שלי יש הרבה מאוד ספרים כאלה שהיא אהבה בילדותה, שאני לא נוגעת בהם. הם נראים לי מלאכותיים, מוגזמים, וקשה לי להתחבר לדמויות. אין מה לעשות, ככה זה- אדם מעדיף לקרוא ספרים בהם הוא מתחבר ומזדהה עם הדמויות. כשאני קוראת ספרים שבהם הדמויות גרות בקיבוצים, מסביב לבית שלהן יש שדות ופרדסים, כל חבריהן אוהבים לקרוא ספרים ולגנוב פירות מעצי השכנים, והשאיפה שלהן היא לתרום לפיתוח המדינה, קשה לי להזדהות עם אותן דמויות. לכן אני חושבת שדווקא ספרי פנטסיה יהיו מתאימים בכל זמן- כי הם מספרים על עולמות דימיוניים, כאלה שלא משתנים עם השנים וימשיכו להיות מקסימים ומרתקים לנצח. אוקיי, נראה לי שהעברתי את הנקודה שלי.

 

[The Mad Hatter]

........

בשביל הרקורד, אני בת 16.5 וקראתי ספרים בסגנון ג'ינג'י, דפי תמר, דני-דין וכו' בנוסף לספרים חדשים יותר. יכול להיות שזה היה בעיקר מפני שז מה שהיה לספריית בית הספר היסודי שלי להציע. בסך הכל יש סדרות "נצחיות" שגם האחים הקטנים שלי קראו כמו ג'ינג'י (היא נגמרה כבר, בכלל?) או קופיקו, אבל, בגדול, יש ספרים שעבר זמנם והם הרבה פחות רלוונטיים לילדים של היום. מתקדמים עם הזמן..P: אגב עלילות היסטוריות של ארץ ישראל, אחי הקטן, חברים שלו ועוד אחים קטנים של אנשים שאני מכירה היו די מכורים לסדרה חדשה יחסית-"מנהרת הזמן" של גלילה רון פדר שממה שהבנתי מספרת על אירועים שונים מהיסטוריית ארץ ישראל. אז כנראה שחלק מהנושאים עדיין מעניינים (לפחות חלק מהילדים), פשוט הכתיבה התיישנה?

 

[dawn35]

ספרות יפה?

השביעיה הסודית, חסמב"ה וג'ינגי זו ספרות יפה? כספרנית ואמא אני יודעת שילדים עדיין קוראים אותם אבל אני דווקא התרגשתי כשהילדים התלהבו מ"איה הגינג'ית" של פוצ'ו או "שמונה בעקבות אחד של ימימה טשרנוביץ-אבידר,או "מר אל כאן אנה" שאותם זכרתי מילדותי. יש סופרים ששורדים ואהובים תמיד כמו דבורה עומר -הילדים עדיין נהנים מ"אמא עשרה" כמו גם מספריה התקופתיים כמו: "בדהרה", "הבכור לבית אבי",ו"שרה גיבורת נילי" למרות "השפה הקשה".

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

קבלי תיקון dawn35 ../images/Emo140.gif

כשכתבתי ספרות יפה לא התכוונתי ספרות יפה במובן הסמנטי שאת קוראת לו. התכוונתי לספרות קלאסית שגדלנו עליה. גם פוליאנה והאסופית הם ספרים שפחות נקראים היום מפעם. אני גם קראתי את אוליבר טוויסט, את נשים קטנות ואת דיוויד קופרפילד בילדותי, ולדעתי, היום הילדים ממש לא מודעים לספרות הזו. כך שהכוונה בספרות יפה הייתה לספרות יותר "ענתיקה" מזו העכשווית. סליחה שהשתמשתי במינוח הזה, אולי זו לא הייתה ההגדרה הנכונה ותודה שהערת את תשומת לבי.

 

[sagiberg]

שאלה שקשה לתת עליה תשובה ../images/Emo35.gif

בתור אמא אני מופתעת ומתאכזבת לגלות שספרים שנחשבו בעיני למדהימים (למשל הספרים של פוצו') לא מעניינים את בני. לפעמים הבעיה בשפה לא עדכנית, לעיתים האשמה נעוצה בבעיות שרחוקות מעולמם, לעיתים, למשל ספרי פדי הדב, לא מדברים אליהם כיון שהם לא מספיק מתוחכמים לטעמם. אבל- מעניין שספרים רבים , בעיקר כאלו שהמוקד בהם הוא בעיות אישיות של הגיבור או תאור דמות (ספריה של דבורה עומר, גלילה רון פדר) עדיין מרתקים אותם כפי שריתקו אותי. לסיכום- קשה לקבוע מראש מה יצליח לרתק. צריך לנסות ולקוות.

 

[farseer]

ובכן,

בתור נערה בת 14 שקוראת הרבה עלי להגיד לך שאני קראתי הרבה מאוד "ענתיקות" בחיי. קראתי את כל ספריה של דבורה עומר, ואת רוב ספריהם של אלכסנדר דיומא וקארל מאי. קראתי את אוליבר טוויסט, האסופית, פוליאנה וכל הספרות מהסוג הזה. בימינו הספרים העכשווים מצליחים משום מה. אני דווקא מעדיפה את הספרות העתיקה יותר, או מד"ב. רמת הספרים העכשווים היא נמוכה, יחסית, ואני בתור קוראת מושבעת חייבת להגיד שאני לא קוראת את הספרות הזו. מצד שני, אני מאוד אוהבת פנטסיה. פחות הארי פוטר ורומח הדרקון, אבל פנטסיה. אבל, חד משמעית - בני נוער כיום לא קוראים.

 

[שתיים עשרה 19]

ואולי!

בגלל שבתקופתך הנדונה ההיצע הספרותי הקיים הן לנער והן לנערה היה מה שהיה... כלומר, מצאָי מצוי ולא בהכרח רצוי... אז היום יש (כל מה שנבקש?) וכ(מעט) יותר וצריך "לעבוד קשה" לברור ולברר... אבל, יכולהיות שגם את היית מעדיפה לקרוא את אותם כותרים (בכינויים "עדכניים") שמן הסתם, דאז- לא ניתן היה למצוא

ואללי! הרי לא מעט ספרים "טובים" כבר נכתבו לפני שנים אזי מדוע הם ישֵנים? שמא האשם בפורמט שכבר עבר כברת דרך ולא, לא מעט ואולי בעידן הווירטואלי יש לתת את הדעת והלב גם על האספקט הויזואלי מגודל פונט דרך מרווח שורה והיתכן שגם כדאי לעבד או סתם לשדרג את הכריכה נכון, הכל תלוי בטיב המילוי אך לעיתים כל הסיפור... הוא בכיסוי

|ויש עודברים לומר אבל כבר מ(או)חר|

 

[dawn35]

את כל-כך צודקת! ../images/Emo45.gif

כשאני בוחרת ספרי ילדים ונוער חדשים לרכוש לספריה- אחד הדברים הראשונים לבדיקה הוא הפורמט על כל המכלול: סוג ואיכות הכריכה, סוג וגודל פונט, גודל העמוד ורווחים בין השורות וכ"ו- ספר שקיבל

על כל אלה-רק אז אעבור להתרשם מן התוכן (הכתוב והמאויר). ושלא תחשבו לרגע שזה כל-כך פשוט-כי הוצאות הספרים, החדשות בעיקר, עלו על העניין הזה ומויציאים ה כ ל בפורמט נוח ומושך-ואז בדיקת התוכן אולי נוחה לקריאה, אבל לעיתים אורכת דווקא יותר זמן. וחברה' אל תתחילו להתנפל עליי שוב שאני עושה סינון-ולא מאפשרת לכולם לבחור לבד-תאמינו לי ממש אין ברירה וכשאני מגלה שפישלתי

וילדים מתלוננים שהספר היה ממש משעמם למשל-חבל לי כ ל - כ ך- לפעמים זה עלול לגרום לילד גם לותר על חווית הקריאה...

נכון זה עניין אישי- משעמם לאחד הוא מעמיק לאחר-אבל כוונתי הכללית היא שחשוב לבנות אוסף ספרים מושך ואיכותי-שיגרום לילדים כייף להמליץ אחד לשני- וכשזה קורה אני בעננים

 

[smady by]

יש ויש...

אי אפשר לכלול את כל הילדים ככה- זה כמו להגיד שהנוער של היום מתעניין במד"ב... חלקם כן וחלקם לא.. אני למשל (בת 15) נהנת מספרים אלים, פנטזיה שקוראת המציאות שלנו, כמו הספרים ראיון עם ערפד, מכפשה, משחק המשאלות (בדר"כ גם עם טיפת היסטוריה בין השורות) אבל יש הרבה שעדיין אוהבים את ג'ינג'י, ובכלל את גלילה (גם לי היתה תקוה שלה בערך בגיל 12) ויש עוד הרבה שכן קוראים את חסמב"ה, למרות שהם לא יצהירו זאת בפומבי... אין לי מושג למה..