האם אתם חושבים

האם אתם חושבים

שניתן ללמוד מכל טעות ? הריי ההיסטוריה חוזרת על עצמה ...אולי לא כל טעות לומדים
 
זו טעות לומר

שההסטוריה חוזרת על עצמה אפילו שלפעמים זה נראה לנו ככה. כל אדם הוא עולם ומלואו ואין שני מאורעות זהים. בין מליארדי הפריטים המרכיבים מאורע אפשר למצוא כמה זהים ואחרים דומים אך אין בכך די כדי לומר שההסטוריה חוזרת על עצמה.
 
לדעתי זו טעות לומר

שההיסטוריה לא חוזרת על עצמה; בכל זאת דפוסי ההתנהגות שלנו (כפרטים) חוזרים על עצמם מאוד ולא משתנים הרבה לאורך השנים, גם אם אנחנו מנסים. אנחנו נמשכים לאותם טיפוסים של אנשים, מתמודדים באופן דומה עם בעיות שונות ומחליטים החלטות המבוססות על אותם שיקולים. גם ההיסטוריה חוזרת על עצמה - כל מיני תהליכים היסטוריים של מלחמות, כיבושים, הקמת מעצמות ונפילתן; תהליכים שמשתכללים מבחינה טכנולוגית ויישומית, וגם המדינות או הגופים שנוטלים בהם חלק מחליפים זה את זה - אבל בבסיסם נשארים אותו דבר. אגב, מעניין לשאול אם הדינמיקה של תהליכים הסטוריים שחוזרים על עצמם מתרחשת משום שבני-אדם כפרטים עושים את אותן הטעויות כל הזמן, או משום שהחוקים שחלים על תהליכים ומדינות, שונים מהחוקים הנוגעים לבני אדם אינדיבידואליים?
 
לדעתי זו טעות לומר

שזו טעות לומר שההסטוריה לא חוזרת על עצמה. זו גישה מחורבנת לחיים לחשוב שבדפוסי ההתנהגות שלך את בסך הכל חוזרת על דפוסי ההתנהגות של אנשים אחרים. יכול להיות שיש אלמנט מסויים בהתנהגותך שדומה להתנהגותו של אדם א' ויש אלמנט נוסף שדומה להתנהגותו של אדם ב' וכך הלאה אבל מכלול ההתנהגות שלך הוא דבר יחודי ואין שני לו בעולם כולו.
 
אז איך אתה מסביר את זה

שבסופו של דבר, הרבה אנשים חווים דברים דומים, עושים דברים דומים ומספרים סיפורים דומים? בחורה צעירה שנכנסת להריון זה משהו שקורה הרבה יותר מפעם אחת, להרבה יותר מזוג אחד של אנשים. גם תאונות דרכים הן טעות שקורית לכל מיני אנשים שמכלול ההתנהגות שלהם שונה לגמרי אחד מהשני. אז מה? אי אפשר ללמוד מהתאונה של מישהו אחר, לא לעשות את הטעות שלו ולנסות שלא לעשות תאונה דומה? חוץ מזה, לדעתי זו גישה נורא מדכאת לחיים לחשוב שהכל נחרץ עוד לפני שנולדת, וכל תפקידך בעולם הוא לעשות מה שכתבו לך בתסריט שתעשה. אז אין שום מקום בעצם למחשבות שלך ולהפקת לקחים. אז בשביל מה אתה כאן? באותה מידה יכול היה להיות שחקן אחר במקומך ולעשות בדיוק את אותם דברים.
 
הדברים דומים רק כאשר

מסתכלים על הדברים בשטחיות. כאשר מעמיקים לחקור רואים את ההבדלים. כמובן שאפשר ללמוד ע"י הכללות אבל הכללות גורמות גם לסטיגמות ולקיבעון מחשבתי. אם הגישה הזו מדכאת, זה לא אומר שהיא לא נכונה. אפילו אם התסריט מוכן מראש, עצם העובדה שאני לא מכיר אותו מאפשר לי לחיות באשליה ששאני הוא זה שמחליט על עתידי. בכל אופן - סוף הסרט ידוע גם לך.
 
גם אתה לא יודע מה נכון ומה לא.

זה נחמד שאתה כל כך משוכנע - אבל עד סוף הסרט אף אחד לא יודע. ומי שבטוח שהוא יודע הכול - לא לומד כלום. ובעצם, אם אתה אומר שאף חוויה אף פעם לא דומה לשום חוויה אחרת - אין טעם ללמוד שום דבר. ולשום דבר שאתה עובר בחיים אין כל משמעות, כי אתה לא לוקח מזה כלום. על פי מה אתה מחליט החלטות? אפילו החלטות קטנות, כמו מה לקנות בפיצוציה ומתי ללכת לישון. אפילו בלי לשים לב, כל החלטה שאתה מקבל מתבססת על נתונים שלקחת מחוויות קודמות שלך. נכון, הן אולי היו שונות מזו הנוכחית, והעובדה שהלכת לישון אתמול בשעה 23:00 נובעת אולי מסיבות שלא מתקיימות היום ולכן אין לך מה לקבל את ההחלטה מתי ללכת לישון על סמך זה, ועדיין. חוויות קודמות שעברת מעצבות אותך ומשפיעות על הדרך שבה אתה מסתכל על דברים, גם אם תכחיש את זה. אתה לא ניגש לכל חוויה חדשה כטבולה רסה. אתה בן-אדם שכבר עשה כמה דברים - טעויות או לא - ולמד מהם. אתה לא יכול להימנע מזה בדיוק כמו שאתה לא יכול להימנע מלהגיע לסוף הסרט. הכללות גורמות לסטיגמות ולקביעון - זה נכון, אני מסכימה. אבל באמת חייבים אותן כדי ללמוד, וברוב המקרים (לא בכולם) הן גם יהיו נכונות, בגלל זה הן הכללות: הן מכלילות לגבי הכלל את מה שנכון לגבי רוב המקרים שנתקלת בהם. לכן אתה צריך לעשות את השיקול שלך ולבחון כל מקרה לגופו - אבל כמובן שלצורך כך אתה נעזר גם בהכללות. וכשאתה בא להתמודד עם בעיה או סיטואציה מסוימת - אתה נעזר במה שאתה כבר יודע על סמך ניסיון העבר שלך, או אפילו של אחרים, גם אם זה לא יספק לך את הפתרון האולטימטיבי לבעיה הנוכחית. זו לפחות התחלה, וברוב המקרים באמת יש מה ללמוד מזה. לחשוב שאין לך מה ללמוד משום דבר - זה הקיבעון המחשבתי.
 
וואו שיר

אני רואה שאת משקיענית. כל הכבוד. זה מצביע על רצינות. תגיעי רחוק בחיים. לא. אני בכלל לא משוכנע שמה שאמרתי הוא אכן נכון אבל ישנה סבירות גבוהה מאד לכך. ככלל, אני לא חושב שיש משהו שאפשר לקבוע בוודאות בעולמינו חוץ מ"אני חושב – משמע אני קיים" וגם על זה יש עוררין. דווקא התיאוריה שלך מצדיקה את טענתי שהכל ידוע מראש כי החלטותי מתבססות על אירועים קודמים שנחרטו בזכרוני ועל נסיבות סביבתיות שאין לי שליטה עליהן אבל גם הן תוצאה של פעולה ותגובה. בקשר להכללות את צודקת. אי אפשר לעשות החלטות הגיוניות ללא הכללות. רק צריכים להיות זהירים בזה מאד.
 

bodas

New member
צריך להבחין...

לטעמי, מכל טעות אפשר ללמוד. אין טעות שאי אפשר להיבנות ממנה או להפיק ממנה לקח או תועלת לעתיד. השאלה אם אתה באמת עושה זאת - זה שההיסטוריה חוזרת על עצמה (במתכונת כזו או אחרת) לא מלמדת שאי אפשר ללמוד מטעויות מסוימות, אלא על כך שלא למדו... אף אחד לא מבטיח שכולם ילמדו מהטעות, יפיקו לקחים וימנעו ממנה בעתיד, ומי שלא עושה זאת - עתיד לחזור על מעשיו, הן ברמה הפרטית והן ברמה האנושית/היסטורית.
 
גורלך נחרץ עוד לפני שנולדת

הטעויות שאתה עושה והפקת הלקחים הם חלק מאותו גורל ולכן אין הם טעויות אלא חלק מהתכנון המקורי.
 

tmaz

New member
אם זה נכון...

אז למה להתאמץ? היה לי דיון בנושא הזה עם נהג מונית (שירות) ירושלמי, שאמר כמוך ש"הכל קבוע מראש, יש גורל ואין לנו השפעה, והכל כתוב". אמרתי לו "אם ככה, אז תעצום עיניים, ומה שכתוב - יקרה" (היינו בירידות מהקסטל, בדיוק על הסיבוב). הוא התחיל להגיד שזה לא אותו דבר, אבל לא הסכים לפרט. אני סומך בנקודה הזו על חז"ל - הכל צפוי והרשות נתונה.
 
אממ...

מכל דבר לומדים בחיים.. לא קוראת לזה טעות.. מתרחשות סיטואציות שונות, חיוביות שליליות.. ואני מאמינה שכולן לטובה. הסטוריה לא חוזרת על עצמה במדויק. ואם ארועים חוזרים על עצמם זה בגלל שיש כוונה מאחוריהם. מלבד העובדה שארועים שמתרחשים תלויים במשתנים רבים ולאו דווקא עושה ה"טעות".
 

tmaz

New member
משהו חכם שקראתי:

"history doesn't repeat itself, but it rhymes" (מארק טווין, ככל הנראה)
 
למעלה