Major Thom
New member
האם אתם מאמינים בסינון תגובות?
איכשהו תמיד ראיתי את התגובות כחלק היותר חשוב של הבלוג. מה שמבדיל אותו מסתם יומן (או המון המון מסמכי וורד, לא עקרוני) שלא מראים לאפאחד. התגובות היו הדרך שלי (עוד בימים שבהם כתבתי בלוג) להסתכל מבחוץ על מה שכתבתי. לראות אם אני בסדר או לא, איך אנשים מבחוץ רואים דברים שקורים לי כשהם לא חלק מהם, וגם, מדי פעם, לקבל תמיכה כשצריך. מאז תחילת עידן הפרו של ישראבלוג נוספה האפשרות המפתה למחוק תגובות שלא מוצאות חן בעיניך. בהתחלה זה היה קטע מאד נחמד שהשימוש העיקרי בו היה מחיקה של מטרידים למיניהם שהשאירו הודעות "תמצצי לי" למיניהן, אבל יש בזה הרבה יותר כוח מצנזור קל של מטרידים. מה אתם חושבים על סינון תגובות? האם זה נכון (והוגן) למחוק תגובות שלא מוצאות חן בעיני הכותב סתם ככה? האם זה הוגן לבקש (או אפילו לדרוש) מאנשים שיגיבו רק תגובות תומכות, אוהבות ודואגות, ואם לא הן ימחקו? ואיך מישהו יכול לדעת אם התגובה שלו תעמוד בקריטריונים? הרי 'תומך ודואג' לאדם אחד יכול להיות דבר שונה לגמרי לאדם שני.. האם זה נכון מוסרית למחוק משהו שאדם אחד כתב מתוך אכפתיות והשקיע בו, רק כי מילה או שתים לא מצאו חן בעיני בעל הבלוג? ובכלל, האם זה משרת את המטרה? איך אפשר לדעת אם תגובה 'אכפתית ואוהבת' נובעת באמת מאכפתיות, או מחוסר יכולת לכתוב שום תגובה אחרת שלא תמחק? ואיך הגענו למצב שבו אנשים צריכים לנסח את עצמם מאד בזהירות כשהם מגיבים למישהו? המון שאלות. אני יודעת. מקווה לתגובות.
איכשהו תמיד ראיתי את התגובות כחלק היותר חשוב של הבלוג. מה שמבדיל אותו מסתם יומן (או המון המון מסמכי וורד, לא עקרוני) שלא מראים לאפאחד. התגובות היו הדרך שלי (עוד בימים שבהם כתבתי בלוג) להסתכל מבחוץ על מה שכתבתי. לראות אם אני בסדר או לא, איך אנשים מבחוץ רואים דברים שקורים לי כשהם לא חלק מהם, וגם, מדי פעם, לקבל תמיכה כשצריך. מאז תחילת עידן הפרו של ישראבלוג נוספה האפשרות המפתה למחוק תגובות שלא מוצאות חן בעיניך. בהתחלה זה היה קטע מאד נחמד שהשימוש העיקרי בו היה מחיקה של מטרידים למיניהם שהשאירו הודעות "תמצצי לי" למיניהן, אבל יש בזה הרבה יותר כוח מצנזור קל של מטרידים. מה אתם חושבים על סינון תגובות? האם זה נכון (והוגן) למחוק תגובות שלא מוצאות חן בעיני הכותב סתם ככה? האם זה הוגן לבקש (או אפילו לדרוש) מאנשים שיגיבו רק תגובות תומכות, אוהבות ודואגות, ואם לא הן ימחקו? ואיך מישהו יכול לדעת אם התגובה שלו תעמוד בקריטריונים? הרי 'תומך ודואג' לאדם אחד יכול להיות דבר שונה לגמרי לאדם שני.. האם זה נכון מוסרית למחוק משהו שאדם אחד כתב מתוך אכפתיות והשקיע בו, רק כי מילה או שתים לא מצאו חן בעיני בעל הבלוג? ובכלל, האם זה משרת את המטרה? איך אפשר לדעת אם תגובה 'אכפתית ואוהבת' נובעת באמת מאכפתיות, או מחוסר יכולת לכתוב שום תגובה אחרת שלא תמחק? ואיך הגענו למצב שבו אנשים צריכים לנסח את עצמם מאד בזהירות כשהם מגיבים למישהו? המון שאלות. אני יודעת. מקווה לתגובות.
