האם אתם מגמגמים

[stkachov]

האם אתם מגמגמים

כשמכירים אנשים חדשים. אצלי זה ככה: אם אני מגיע לאיזשהו בעל מקצוע או משהו דומה לזה: למשל ספר, קופאית, פקידה אז לרוב אני אגמגם. אני יודע שסביר שאראה אותו לעתים רחוקות, ונראה לי בגלל זה אני "מרשה" לעצמי לגמגם. ואמנם, כשאני מכיר בנות למשל משום מה אני לא מגמגם(כמעט)! לא יודע למה. פתאום אני נכנס ל MODE אחר והגמגום נעשה יותר קל. לעוד מישהו זה קורה או קרה בעבר?

 

[mico24]

כן, זה קורה לכולם

התופעות האלה קורות לכולם, אבל לי אישית נשבר לחפש פה איזשהו הגיון ודפוס מסוים. חבל על האנרגיות. אני יודע (כך אני משכנע את עצמי בכל מקרה..) שברגע ש"עושים את הדברים הנכונים" (אתה, אחרי הקורס, אמור לדעת), זה לא משנה מה הנסיבות, מדברים שוטף.

 

[stkachov]

כן

אתה צודק, זאת הדרך לדבר נכון. אבל יש הבדל גדול בין לדעת את "הדברים הנכונים" ובין לבצע אותם. אגב זה לא רק בגמגום. אדם שמן יודע בדיוק איזה דברים אסור לו לאכול, ושעליו לעסוק בפעילות ספורטיבית. ואמנם הידיעה שלו את הדברים הנכונים שצריך לעשות על מנת לא להיות שמן, לא מתבצעת במציאות.

 

[b e ll]

יש סייגים גם לזה. אדם שמן מאוד מאוד

שאצלו הבעיה כבר לא רק אסטטית אלא גם בריאותית אוכל עצמו למוות - ממש כך. ואז צריך לחשוב על הסיבות שגורמות לו לאכול בצורה כזו. לרוב מדובר כבר על הפרעה נפשית שאוכל הוא הפיצוי. אותו דבר לגבי עישון. לעומת זאת בגימגום, אין סכנת מוות. רק איכות חיים משתפרת כל הזמן. אני יכולה לדבר רק על עצמי, לאחר הקורס בהדסה כשהשטף היה פתאום כל כך גבוה לראשונה בחיי פשוט לא יכולתי לאבד זאת שוב ולחזור לגמגם כל כך כמו מקודם. היה לזה מחיר כמובן - הספונטניות הלכה לאיבוד וגם חוש ההומור כי זה כמעט בלתי אפשרי לחשוב על הרעיון ועל צורת הדיבור וגם על הבדיחה המתאימה. אבל לאחר שהפנמתי את צורת הדיבור החדשה ההומור חזר וגם חלק מהספונטניות. מבחינתי השינוי הזה היה מחיר פעוט לשלם תמורת האפשרות לדבר שוטף ולומר את כל שעולה במוחי. אני מכירה מגמגמים שלא היו מוכנים לשינוי הזה ולא נלחמו על השטף, וזו זכותם המלאה.

 

[stkachov]

את צודקת

אבל זוהי בדיוק כוונתי. הרי אם לאדם שיש לו בעיה שעלולו לגרום למותו אין את הכוח הנפשי להתמודד עם זה ולנצח את זה(למרות שהוא יודע בדיוק מה עליו לעשות), אז כך זה גם לאדם מגמגם שאצלו הבעיה היא לא של חיים ומוות.

 

[b e ll]

נכון

רק כשהגימגום קשה מנשוא וההגבלה היא בלתי נסבלת עושים משהו. אם הגימגום אפילו רק קצת קל מזה, ההשקעה כל כך גדולה שלא תמיד מוצאים את המוטיבציה לבצע את השינוי הנחוץ. ולפעמים ההשקעה גדולה מדי לעומת המצב הקיים ואז לא כדאי בכלל להכנס לכל הסיפור של הטיפול והתירגול לאחריו.

 

[בתיה של פעם]

הכרת אנשים חדשים - זה אחד

מהסיוטים שלי

 

[light blue]

כשאני מכיר אנשים חדשים

אני בדרך כלל לא מגמגם, או כמעט שלא, ואם הזמן הגמגום הולך ותופס נפח. גמגום הרבה פעמים הוא ביטוי של כעס. כשאני מכיר מישהו חדש, עוד אין לי כלפיו כעסים, ולכן אני כמעט ולא מגמגם. וכשעובר זמן ואנחנו מרחיבים את הקשר בינינו, אני יותר ויותר מגמגם. לפי דעתי, באופן לא מודע אני צובר כלפיו כעסים, (אולי הוא מאכזב אותי, אולי הוא מכעיס אותי) ואז הגמגום מתגבר

 

[ilya15]

אממ ליפעמים

כשאני מכיר אנשים חדשים אני כימעט ולא מגמגם כי אני ממש מנסה לא לגמגם..כדיי שהם לא ידעו שיש לי את זה...אבל מי שאני מכיר ..לא כל כך משנה לי אז ליפעמים כן ליפעמים לא..אני מחשיב את עצמי כמגמגם בינוני.. כשאני ממש רוצה אני לא יגמגם

 

[barba]

שבת שלום

ביום רביעי הייתי בחתונה והכרתי אדם חדש שבמיקרה הוא הדובר של מעצת יקנעם ישר התחלתי לדבר איתו על הגימגום וגם גימגמתי בלי לחשוב על מה הוא יגיד והבחור שאל שאלות על הגימגום והיה מאד נחמד ונישאר בקשר

 

[stkachov]

גם אני

הכרתי מישהו חדש - ספר. והוא גם שאל אותי על הגמגום והתחלנו לדבר(נראה לי ציינתי את זה כבר באחד השרשורים). בכל מקרה רציתי להגיד שלי למשל ממש נוח לדבר על הגמגום שלי עם אנשים אחרים. דווקא האנשים האחרים במקרים רבים מרגישים נבוכים מלדבר או לשאול אותי על זה. ואגב דווקא כשאני מדבר על גמגום עם מישהו אז אני מגמגם פחות.

 

[מירב של פעם]

אצלי זה הפוך

כשאני מכירה אנשים חדשים אני לא מגמגמת. לא יודעת להסביר למה זה קורה אבל אני אנסה: אנשים חדשים הרי לא מכירים אותי ואני בטוחה בטוחה שהם לא יודעים על הגמגום שלי, אני כאילו מתחילה איתם מאפס- דף לבן וכמובן משתדלת מאוד לא לגמגם. המתח והדריכות בשיאם אבל מאידך, אני גם לא מדברת פיסקאות שלמות אלא זורקת משפטים ולא מדברת ברצף. עם הזמן כשמכירים יותר לעומק ומדברים יותר ויותר פעמים קורה ש"תופסים" אותי מגמגמת פשוט כי זה בלתי אפשרי בשבילי לא לגמגם לאורך זמן, אי אפשר לחיות בהשתדלות ומתח תמידיים. עם אנשים שכבר יודעים על הגמגום שלי אני כאילו מרשה לעצמי לגמגם ובעצם, עם אנשים שמכירים אותי אני גם מדברת יותר אז הסיכוי שהם יתקלו בגמגום שלי יותר גבוה. (הסבר מסורבל אבל זה מה שיצא

)

 

[R O N Y1]

זה לא משנה ..

אצלי לדוגמא לא משנה אני לא יגמגם ליד אנשים חדשים או ותקים . בוא נומר אני ניתקתי מגע עם כל אלו שידעו שאני מגמגם ככה שאין לי בעיה RONY