האם אתם מרוצים מהגן שהילד שלכם

[מיכל של א ל ו ן]

האם אתם מרוצים מהגן שהילד שלכם

נמצא בו? אסביר את השאלה. הגנים פה בדנמרק עד גיל 3 הם מעין דיי-קאר. בגיל 3 מתחיל פה הגן. אלון נמצא בגן יהודי שמבחינות רבות עולה על גנים דניים (אלון בן שנתיים וחצי). אני עורכת כל הזמן השוואות (ויודעת שזה לא נכון) לגן הישראלי שהוא היה בו לפני שהגענו לכאן, והגן הדני נופל בהרבה מהגן הישראלי, ומאוד קשה לי עם זה. כשהכנסתם ילד/ה לגן, מה היו הציפיות, והאם אתם מרוצים?

 

[מיכל של א ל ו ן]

אני רוצה להוסיף

שאלון מאוד מרוצה ללכת לגן, וטוב לו שם. זו אני שמחפשת יותר תכנים...

 

[iditbs]

השאלה מה צריך לצפות מגן בגיל כזה

אישית, כאימא לילדה בגיל דומה (2.3), העובדה שהיא שמחה ללכת לגן, וטוב לה שם מספיקה לי כדי להיות מרוצה. בגיל הזה, יש, לדעתי, מספר דברים חשובים יותר מאשר תכנים. מה שעולה לי בראש כרגע זה :סדר יום קבוע, גננת קבועה (ובעלת אישיות מתאימה), זמן בחוץ (וחצר בטוחה ומעניינת), חלל נעים, ובטוח ואוירה חמה ונעימה. נראה לי שבשלב הזה, מאוד חשוב לתת לילד להרגיש בטוח ולפתח כישורים חברתיים (לשחק ביחד ולחוד, לחכות לתורו, לשתף, להקשיב וכו'). בקשר לתכנים, אם זה גן יהודי, מטבע הדברים, אין סיכון שתכנית נטולת תוכן. ואם חייכם מלאי תוכן ואתם מטיילים וקוראים ומשוחחים איתו, זה לבטח ממלא את חייו בתוכן. בשורה התחתונה, בגיל הזה, אני בעד משחק לפני תכנים (אם כי משחק טוב הוא לרוב, מלא תוכן) (אולי כדאי לציין שיש לי גם בת-8, די מוכשרת, כך שזה גם קצת מתוך נסיון)

 

[iditbs]

שכחתי את ../images/Emo8.gif למשפט האחרון....

 

[Gefen]

אצלי זה ככה....

הילדים שלי לא זכו עולם להיות בגן ישראלי, ואני לא אומרת את זה בציניות, אני באמת חושבת שיש בארץ גנים נפלאים (רק מסיפורים ולא מהיכרות אישית) במשך שנתיים כשחיינו בארה"ב, שלחתי את הילדים אך ורק לגנים יהודיים, שהיו חמים ונפלאים. הנסיון האחד שעשיתי בגן לא יהודי, הוכתר ככישלון, ובקיצור- מנסיון שלי הגנים היהודיים בארה"ב הם נפלאים בהשוואה ללא יהודיים, כנראה שיש משהו "באידישע מאמע" וזה לא סתם קלישאה. אצל היהודים אני מרגישה תמיד סמפתיה, אכפתיות ומעורבות הרבה יותר גדולה מאשר בגנים הלא יהודיים, וגם הילדים מאושרים שם. פה במלבורן אנחנו כבר חצי שנה בקירוב, הבן הגדול הולך לגן יהודי נפלא, ולקטן, שהוא מתחת לגיל שלוש, אני לא מוצאת לצערי מסגרת יהודית, אז "התפשרתי" והכנסתי אותו לגן שנחשב פה סופר יוקרתי וגם יקר, אבל לא יהודי (בבעלות יהודית כן, וגם מציינים שם את החגים היהודיים כמו גם את אלה הסינים, הנוצרים וכד'..) ואני חייבת לאמר שאני מרוצה - זה גן נפלא והילד מאושר. נראה לי שמאוד משקיעים שם בתכנים, בעבודה אינדיבודאלית עם הילדים וגם הצד הויזואלי מאוד עשיר ומושקע שם, בקיצור- גן שחוויה להכנס אליו... ובכל זאת, חסר לי המשהו היהודי באוירה, ואפילו קשה לי להסביר את זה, חסר לי אולי קצת חום שמאפיים מאוד את המקומות היהודיים. טוב.. אני מבלבלת פה במוח ועוד לא אמרתי כלום..

אז לשאלתך מה היו הצפיות שלי? במשפט אחד- שהילד ישמח להגיע ולא ירצה לעזוב... במקרה שלך נשמע לי שהבעיה היא באמת רק אצלך, רק בראש שלך בגלל ההשוואה. אם הילד מאושר אז היי בטוחה שטוב לו שם, אחרת היית כבר יודעת, ככה זה לב של אמא... גפן

 

[Boston Guy]

באיזה גן ישראלי הייתם?

לתומי חשבתי שהגנים בחו"ל הרבה יותר טובים מהגן הישראלי הממוצע... הנסיון שלנו בבוסטון יחסית טוב. יש כאן חוקים (חוקי מדינה) מאוד נוקשים לגבי היחס בין מספר "גננות" למספר ילדים (1 ל 6 בשכבות הנמוכות, 1 ל 8 אחר כך). יש מגבלה על גודל מקסימאלי של קבוצת ילדים. יש דרישות די קשוחות על הכשרת הגננות (מינימום גננת אחת עם תואר ראשון בחינוך לגיל הרך בכל קבוצה). לנו אין נסיון עם גנים ישראליים - כל ילדינו נולדו בארה"ב. אבל אישתי מאוד פעילה בפורומים של אמהות בארץ, ולפי הסיפורים שלהן אצלנו הרבה יותר טוב... אולי יצא לך להשתמש באחד מאותם "גני היי טק" שנולדו בארץ בשנים האחרונות, אבל לפי מה שהבנתי הם היו תופעה חולפת, ורובם או התמוטטו או שהם בתהליך התמוטטות כרגע - כי השפל הכלכלי בארץ רוקן אותם מתלמידים.

 

[שרונה13]

בישראל הייתי מרוצה פי מיליון

וביתי הייתה בגן רגיל. התכנים יותר טובים בארץ!! יש חוגים מעניינים שמגיעים מבחוץ (חוג חי, ריתמיקה וכו' והכל עם מורה מוסמכת לעיניין)!! האוכל מוגש חם ובריא (לפחות כאן בגנים במינסוטה כל ילד מביא לו מהבית אוכל - וככה זה גם נראה אחד בא עם שוקולד אחד בא עם פסטה קרה , האוכל תמיד קר כי אסור להם לחמם). אני מודה שהקבוצה קטנה יחסית אבל האם זה משנה כשיחס הגננות הוא אותו הדבר ? כאן הצעצועים כולם כאילו נקיים וחדשים - בישראל זה אחרת אבל לילדים לא משנה אם הצעצוע נראה חדש או לא העיקר שיש עם מה לשחק. יש עוד כל כך הרבה דברים שאני לא מרוצה מהם כאן בגן, רק שכרגע אנחנו כאן ואין מה לעשות אז צריך להשלים עם העיניין. וענבר אכן הולכת בשימחה לגן - אבל ילד מתרגל לכל כך הרבה דברים מבחינתה זה מה שהיא מכירה כרגע וכל עוד לא מתעללים חלילה בילדים ברור שהם ילכו בשימחה לגן לא ?!

 

[עדו בן צבי]

עכשיו כן

בני הוא בן 2.5 היום אני מאד מרוצה. הגן ממש מצוין. הגן הוא גן מוסיקה יש הרבה גננות יחסית לילדים (בערך 1 לארבע!) הגננות חמות אכפתיות ואין מסגרת נוקשה. התכנים הם בעיקר מוסיקלים והם עוברים: הילד יודע לשיר סולמות ורגיש מאד למוסיקה (אמנם הוא היה רגיש מאד גם קודם אבל עכשיו יש גם ידע..). הגן הקודם לעומת זאת קטסטרופה חיה. מסגרת קשוחה יותר מהטירונות. גננות "מקצועיות" חסרות טיפת אמפטיה לילדים.הרבה תוכן אבל כלום לא עבר כי הילד סירב לשתף פעולה - לשבת בשקט ולהקשיב. בארץ הגן היה מצוין המון חום חדר סנסו-מוטורי (אין כאן כזה דבר) פעילות מוסיקה והמון מחלות (לא קרה לי כאן וזה מוזר בעיני). אני הופתעתי שכאן גן זהלא יותר משמרטפיה ולא מצפים להעביר תכנים אבל גם כשזאת ההגדרה ניתן למצוא מקומות טובים. עם את שואלת באופן כללי איך לקבוע שגן הוא גן טוב. טוב אבסולוטי, כי כמו שאת אומרת זה לא נכון להשוות, כי יש הבדלי תרבות ותפיסה. הרי מנסיוני השלילי מאד עם הגן הראשון שגרם לנסיגה תקשורתית לילדי אני יכולה לתת כמה אינדיקציות: הילד שמח ללכת לגן אבל גם שמח לחזור. הילד מראה בבית שהוא למד דברים בגן - רעיונות משחקים שירים סיפורים. הגננות חמות ואוהבות ושמות לב לדברים קטנים. בגן הראשון עם יותם לא ישב במעגל הוא לא השתתף בגן השני עם הוא לא ישב במעגל אבל מחה כפיים לפי הקצב אז הוא משתתף - זה דורש שלגננת יהיה אכפת והיא תשים לב. אם הגן נותן את זה לדעתי הוא גן טוב. ענת

 

[ronnieyuval]

אנחנו מרוצים לאללה!

אין לי השוואה אישית לגן בישראל כי יובל נולדה כאן, יש לי רק להשוות מסיפורים ומחברות שהגיעו עם ילדים שנולדו בישראל. לעומת הסיפורים שאני שומעת, דווקא הגנים בישראל על הפנים (אני מדברת על גנים לקטנטנים - אין לי מושג מה הולך בגזרת השנתיים ומעלה). הגן שלנו מעולה! ואם מישהו מחפש גן בניו ג'רזי אני אמליץ עליו בכל פה. הדבר שהכי הרגיז אותי בסיפורי הגנים בישראל היה עניין הטלויזיה - תוקעים את התינוקות מול הבייבי מוצרט הזה שעות... לדעתי בגן לא צריכה להיות טלויזיה בכלל. בגל של יובל למשל, יש פעילות כל היום. כל חצי שעה מתחלפת פעילות, כך שהילדים לא ישתעממו. יש חוג מוסיקה שבא פעם בשבוע, יש פינת חי וליטוף שמגיעה מידי פעם, ועוד אטרקציות למיניהן. אבל אם נשים את ה"חוגים" בצד לרגע - השעות שיובל מבלה בגן מלאות בתכנים ובפעילות. היא לומדת פשוט המון! הגן, אגב, אינו גם יהודי. זהו גן אמריקאי פרטי. הגנים היהודיים בפרינסטון הם יותר על תקן של ביביסיטר - פתוחים שלוש שעות ביום במקרה הטוב, ואם הילד הולך לשם חלילה כל יום אז עושים לך פרצופים שאת מזניחה את הילד. מעבר לשעות האלה אפשר להשאיר את הילד עוד כמה שעות, אבל אז הילד נמצא עם ככ-----ל הילדים "המוזנחים" שנשארים, וזה כולל את כל הגילאים. הגננת יושבת בצד ושותה קפה, והילדים מעסיקים את עצמם. די זוועה. אבל הבנתי שזה מאוד עניין אזורי ובאזורים אחרים בארה"ב יש גנים יהודיים טובים.

 

[אחת שמצאה]

גם אני יכולה להשוות. "היינו" בגן

גם בישראל וגם פה. הנסיון שלנו, פה ושם, היה גם חיובי וגם שלילי. היינו בגנים נפלאים בישראל, והיו בגנים פחות טובים. פה היה לנו נסיון רק של שנה אחת בגן (אחר כך עברנו לבית ספר), והוא היה די גרוע. מאנשים אחרים שאני מכירה פה אני מבינה שגם פה יש גנים נהדרים וגנים פחות טובים. אנחנו נפלנו על מישהי לא מוצלחת, גם בגלל חוסר ההיכרות שלנו עם המערכת המקומית והיותנו חדשים. מה שכן למדתי זה שעם הזמן השתפרנו בבחירת הגנים, ידענו על מה להסתכל בבחירת הגן, מה חשוב, ומה הרבה פחות משנה. ובאמת עם השנים הגנים שהיינו בהם הלכו והשתפרו. בשנתיים האחרונות בישראל הבת הצעירה היתה בגן שהיה פשוט מדהים, מכל בחינה אפשרית. מה שרציתי להגיד זה שקשה מאוד לעשות הכללות, ולקבוע שהגנים בישראל/אמריקה/חוץ לארץ הם איומים/נפלאים/סתם גרועים וכו'. זה תלוי בעיקר בגן שבו נמצאים. ההכללות האלה, לשני הכיוונים, קצת מפריעות לי, והן ניראות לי יותר מושפעות מדעתו הכללית של הכותב בעד/נגד החיים בישראל/בחוץ לארץ מאשר תוצאה של בדיקה מעשית.