האם אתם מתנדבים במסגרות החינוך

[iditbs]

האם אתם מתנדבים במסגרות החינוך

של ילדיכם? האם התנדבתם בארץ? האם אתם שמחים לעשות זאת ומרגישים נוח כמו ההורים המקומיים? או שאתם עושים את זה כי לא נעים וכי זאת הנורמה המקומית? אילו משימות מלאתם כמתנדבים? לאחר שהייתי הנציגה היחידה מחו"ל בדיונים דומים בפורומים של הורים ומורים בארץ, מעניין אותי לשמוע דעות נוספות של הורים ישראלים בחו"ל.

 

[akakalis]

מתנדבים...

מדי פעם אני מתנדבת בבית הספר של יונתן ואתליה, שלשום נחגג כאן חג ה"פורים" המקומי שנקרא "מרדי גרא" ופרושו יום שלישי השמן... הייתה כאן תהלוכה ססגונית של תחפושות (תמונות בקרוב) ואני היתי אחראית על קבוצה של ילדים... בערב זחלתי תשושה למיטה... מילמלתי כמה מילים לא מובנות לאיש שאיתי שהסתכל בי בחמלה... ונירדמתי!

 

[iditbs]

מקווה שהתאוששת בנתיים../images/Emo1.gif../images/Emo20.gif

מה ביקשו ממך לעשות שם? האם הילדים שלך היו איתך? האם נהנית ושמחת על ההזדמנות? האם בצרפת נוהגים לשתף את ההורים לעיתים קרובות? האם קורה שצריכים מתנדבים בכיתה, במשך יום לימודים בכיתה? בארה"ב ההורים מתנדבים דרך קבע. המערכת כבר אפילו "בונה" על כח האדם הזה ולהורים זה מובן מאליו (לפחות איפה שאני גרה). אבל בארץ ממה שאני שומעת, זה לא זורם כל-כך ואני מנסה להבין מאין זה מתחיל. תודה על השיתוף

 

[akakalis]

../images/Emo140.gifהתאוששתי!!

היתי אמורה לשמור עליהם ולזרוק איתם כמה שיותר קונפטי, הילדים שלי היו איתי ולמען האמת הם עשו הכי הרבה בלגן הצדיקו את הגנים... מאוד נהניתי, יונתן היה מחופש לליצן ואתליה לפוקהונטס עם צמות בלונדיניות! פה בצרפת מבקשים לעיתים קרובות מהורים להתנדב ותמיד יש הענות רבה כך שיוצא שצריך ל"האבק" עם הקבועים. התהלוכה הייתה ססגונית מעוד סיבה - היו אנשים מכל הצבעים ומכל הדתות מה שנותן תקוה להידברות ולקבלת אנשים באשר הם!

 

[Ho Oh]

אצלינו זה מאד מקובל להתנדב

ומאחר ורוב האימהות לא עובדות הן כל הזמן מתנדבות בבי"ס בכל מיני פעילויות. עובדה זו מאד היקשתה עליי בתחילת שהותינו מאחר ואני עובדת כאן אז לא יכולתי להתנדב באותו מינון, ובנוסף זה העיק עליי מבחינת הילדים שלי שרואים כל הזמן את האימהות האחרות מסתובבות בבי"ס ואילו אמא שלהם לא. הדבר היקשה עוד יותר כאשר הבי"ס למד לתזמן את כל הפעילויות המשותפות להורים ולילדים ולמורים בשעות היום ולא בשעות אחה"צ מאחר ורוב ציבור האימהות לא עובד.

 

[מבט מהצד]

כאן, בדיוק כמו בארץ, אני מתנדבת

לעזור בכתה בכל מה שאני רק יכולה. בארץ זה התרכז בעיקר בפעילויות ועד הורים ובליווי כתה לטיול. כאן, לעומת זאת, התנדבתי במהלך השנה שעברה לעזור כל שבוע במעבדת המחשבים. מעבר לזה יצאתי, כמובן, גם כאן ללוות טיולים ופעילויות מחוץ לבית הספר. אבל אני חושבת שגולת הכותרת היתה כשבאתי לכתה ללמד על חנוכה. מדובר בבית ספר כללי, שיש בו תלמידים מכל מיני דתות ומכל מיני מקומות בעולם. כך שבאתי לספר להם על החג והבאתי חנוכיה, סיפור לחג, סביבונים, מטבעות שוקולד וסופגניות, ושביתי את ליבם של הילדים לעד

הילדים כל כך נהנו מן העניין, שגם השנה בקשה ממני המורה לעשות שיעור שכזה. בנוגע לנוחות - לא היתה לי שום בעיה. שוב, מאחר ומדובר בבי"ס שמקבץ תלמידים שהגיעו בערך מכל העולם, ועוד יותר מזה - מדובר ספציפית בכתה שבה כל התלמידים הם כאלה שאינם דוברי אנגלית, המצב הוא שמרבית ההורים בכלל אינם מדברים אנגלית, וגם מבין אלה שכן - אצל רובם רמת השליטה בשפה נמוכה ביותר. כך שממש לא היתה לי בעיה של נוחות. אם כבר, הייתי צריכה, אולי, להרגיש לא נח כלפי המורות, אבל גם בנקודה הזו אני מרגישה מספיק בטוחה במידת השליטה שלי באנגלית, וגם אם קורה שאני "נתקעת" אני לא מתרגשת מזה יותר מדי. אני בדעה, שלכולנו מותר לטעות

 

[למוניה]

מתנדבת בשמחה

בגן של אביב מתקיימות פעילויות שונות בהן מתבקשת עזרה מההורים. לפני הכריסטמס הגענו מספר ימים אחה"צ לגן, והכנו עבודות יד שונות, אפינו גם עוגות והכל נמכר בשוק שהגן אירגן במשך חג המולד. מידי שלושה חודשים מארגנים מעין שוק פשפשים של דברי ילדים יד שנייה. (כל המעוניין יכול למכור באופן פרטי), ההורים תורמים עוגות וקפה ומתנדבים לשמש כמוכרים בדוכני המתוקים. (בהכנסות קונים משחקים חדשים) בינתיים אלו המשימות שיצא לי למלא, מרגישה נוח מאוד ושמחה להיות מעורבת. כהורים זה עוזר לנו להיות בעניינים ומראה על האכפתיות שלנו לקהילה.