אני לא חושבת שכל כך קשה.
אישית אני לא כל כך בונה על חתונה - למרות שאהבה אני כן רוצה (בפורמטים כלשהם), רק לא את הקטע הרשמי עם הרבנות. אבל אולי אני אעשה את זה בכל זאת - אני לא במיוחד נגד זה (חוץ מהבלגן בין דת ומדינה). זה פשוט לא מייצג אותי כרגע ואני לא רוצה להבטיח דברים שאני לא מתכוונת לקיים על פי מסורת של מישהו אחר שלא נכונה לי. כנ"ל ילדים אגב - מי יודע איפה אני אהיה יום אחד. אני מכירה את עצמי. אני משתנה. אבל חוששני שילדים זה לא בשבילי - בדיוק בגלל שאני תמיד משתנה. אני לא אתיימר להתחייב להשאר אותו אדם עם אותם רצונות כל כך הרבה זמן - כי אני לא כזאת... ואם כבר ילדים, אז מגיע להם שהתחייבות תשאר התחייבות - להיות שם בשבילם, להשקיע, לאהוב ולתת. ויש כל כך הרבה דברים שאני עוד רוצה להספיק ולעשות. ילדים זה פשוט לא בסדר העדיפויות, ולא מגיע לאנשים אמיתיים להיות כל כך נמוך בסדר העדיפויות של האדם שאמור לאהוב ולטפל בהם. אז לא.
