האם אתן גם לא מעוניינות בנישואין?

האם אתן גם לא מעוניינות בנישואין?

שואלת מתוך סקרנות, אני מבינה שקשה למצוא גברים שגם לא רוצים ילדים. או שאני טועה.... בכל מקרה פורום מעניין, אני חושבת שאקפוץ לכאן לפעמים...
 
במקרים רבים את טועה

בשתי ההנחות האלו. לא חסרים גברים שלא רוצים. ולגבי הנישואים, אני חושב ששורש הבעיה של החברה לקבל את הרצון לחיות ללא ילדים נובע מזה שלפי הכתבת חוקי החברה צריך להתחתן ולהביא ילדים. עד התקופה האחרונה, מי שלא היה לו ילדים היו או זוג שלא יכלו להביא (אבל מאוד רצו, ולכן היו אומללים) או אנשים שלא מצאו בן זוג ונשארו לבד כל החייהם(ולכן אחת הטענות המרכזיות של אלו שחושבים שאנחנו משוגעים היא ש"נמות לבד"). אנשים לא מבינים שלחיות בזוגיות, וללא ילדים (בתוך בחירה, ולא כמציאות כפוייה) זה מאוד נעים ולגמרי לא "לבד". אבל לאט לאט זה נהיה יותר מקובל.
 

habubnik

New member
מה פתאום?

אין שום קשר בין השניים לטעמי. אני מעוניינת להתחתן מתישהו...
 

ליטל ו

New member
אני לא חושבת שכל כך קשה.

אישית אני לא כל כך בונה על חתונה - למרות שאהבה אני כן רוצה (בפורמטים כלשהם), רק לא את הקטע הרשמי עם הרבנות. אבל אולי אני אעשה את זה בכל זאת - אני לא במיוחד נגד זה (חוץ מהבלגן בין דת ומדינה). זה פשוט לא מייצג אותי כרגע ואני לא רוצה להבטיח דברים שאני לא מתכוונת לקיים על פי מסורת של מישהו אחר שלא נכונה לי. כנ"ל ילדים אגב - מי יודע איפה אני אהיה יום אחד. אני מכירה את עצמי. אני משתנה. אבל חוששני שילדים זה לא בשבילי - בדיוק בגלל שאני תמיד משתנה. אני לא אתיימר להתחייב להשאר אותו אדם עם אותם רצונות כל כך הרבה זמן - כי אני לא כזאת... ואם כבר ילדים, אז מגיע להם שהתחייבות תשאר התחייבות - להיות שם בשבילם, להשקיע, לאהוב ולתת. ויש כל כך הרבה דברים שאני עוד רוצה להספיק ולעשות. ילדים זה פשוט לא בסדר העדיפויות, ולא מגיע לאנשים אמיתיים להיות כל כך נמוך בסדר העדיפויות של האדם שאמור לאהוב ולטפל בהם. אז לא.
 
למעלה