אני עובדת פה..
במשרה כמעט מלאה, וההרגשה היא נפלאה, אחרי שנתיים שבהם הייתי בבית (בארה"ב), כי שם לא היתה לי ויזת עבודה ולא יכולתי לצאת לעבוד.. הפן החיובי- הרגשה באמת טובה, הרגשה שאני נורמלית, שיש למה לקום בבוקר, ששווה לטרוח ולהתלבש בכלל וגם להתאפר קצת לא יזיק, משהו שיוציא אותי ממעגל המטבח\מחשב\טלפון\סופרמרקט..., עוד הכנסה כמובן, וגם, סוףסוף כשהבן שלי שואל אותי לאן את הולכת אמא אני יכולה לאמר "לעבודה"... (ואל תצחקו..בשלב כולשהו כשנדב היה בן שנתיים וחצי בערך, הוא היה באופן אוטומטי אומר "אבא הולך לעבודה ואמא לסופר".. וזה ממש שיגע אותי..) הפן השלילי- אין זמו לכלום בערך, מגיעה בטיסה מהעבודה (שנמצאת קרוב למרכז העיר..די רחוק), לאסוף את שני הקטנים מהגן ושלא יהיה מאוחר מדיי חלילה כדי שלא ישארו אחרונים, לטוס הביתה, להכניס את שניהם לאמבטיה, בזמן הזה לבשל להם משהו לארוחת ערב תוך צעקות ואיומים לנדב שישאיר את אמיר בחיים ותוך הצצות בלתי פוסקות לאמבטיה ולרצפה מסביב שהפכה בריכה... עד שנגמרת הפקת האמבטיות-אוכל, אני מתחילה בשלב זה עם הסיפורים, דגדוגים וכד´... הילדים צריכים כבר לישון, ולא עשיתי כלום , בערך. אין זמן לכלום, לא לבשל ובטח לא לנקות, לא לארח כי למי יש זמן אנרגיות וכוח? (מזל שיש מנגל..) הקיצר, עברתי תוך זמן קצר מקצוניות אחת לשניה- ואם תשאלו אותי מה אני מעדיפה, אז למרות הקושי והטירוף.... לא הייתי חוזרת לתקופה ההיא בקנזס, אם כי הייתי מדי פעם בשמחה "גונבת" קצת ימי חופש לטובת העשייה והעבודה בבית... סליחה שסטיתי קצת מהנושא... זה ממש לא מה ששאלת אבל זה מה יצא.. ולשאלתך מיכל - את התקופה שבה הייתי בבית שנתיים מילאתי כך: קפה של בוקר עם חברות השקעה אמיתית בתחום הקולינארי הרבה אירוחים שופינג מעט קריאה כמעט לא התעמלות (כי אני עצלה) טיפה טלפון כמעט לא טלויזיה והכי הרבה..ממש הרבה - נחשי מה??? נכון, אינטרנט. בתקופה ההיא גלשתי כל כך הרבה בפורום ישראלים בחו"ל עד שנמאס להם ממני ונתנו לי גם לנהל אותו.. גיליתי פה אנשים נפלאים שהם חבריי עד היום, ובזכותם עברתי את התקופה הקשה ההיא (והיא היתה קשה נפשית ..תאמינו לי..) לך מיכל, אני מאחלת שתיהני מהזמן שיש לך בידיים ותפיקי ממנו את הטוב ביותר שאת יכולה... הרבה נשים במצב הזה יוצאות לקורסים מעניינים שתמיד רצו ולא היה להן הזמן\הכסף\או ההזדמנות.... והנה עכשיו כשיש אפשרות ואת לא חייבת לצאת לעבוד, הגיע הזמן לעשות גם דברים למען עצמך.. (נשמע יופי בתיאוריה, אני יודעת...מאחלת לך שבמציאות זה גם יעבוד..) גפן
