כמו שנאמר כבר,
ישנה חשיבות רבה לידיעת הדקדוק, ובמיוחד בקריאת שירה, כפי שאתה - סביר להניח - יודע. אבל אני רוצה דווקא להתייחס לשאלה שאתה מעלה בעניין שיטת הלימוד של השפה, שהיא בד"כ מאוד טכנית. כשלומדים דקדוק באופן מאסיבי, אני משער שהעומק גדול יותר, וכנראה זו אחת מהמטרות באוניב' - הבנת המכניקה של השפה, לא רק ידיעת השפה (אשמח לתיקון אם אני טועה - שוב, אין לי היכרות עם חוגים אוניב' ללטינית). ההבנה הרבה יותר אינטואיטיבית כשלומדים ללא כל-כך הרבה דקדוק, וגם אז, חייבים לשלב דקדוק בלמידת שפה זרה. אני לא מכיר אישית את השיטה של Ecce Romani (לתיכונים), אבל, ממה שראיתי, זו שיטה שבאמת מתמקדת על החדרת הדקדוק באופן עקיף יותר (והרבה יותר התמקדות על קריאה בלטינית, כבר מהשיעור הראשון, והיסטוריה). אני משער שיש עוד שיטות מהסגנון. ועוד משהו: בהתחלה, כשחשבתי להתחיל קורס ללטינית בפורום עבור אלו שמתעניינים, היה לי די ברור שהשיעורים יתבססו על אותו study guide ל-Wheelock's Latin. לי היה מאוד טוב עם הגישה הזו (אני בכלל אדם מתמטי מאוד
). לאחר זמן מה, מצד שני, חשבתי שאולי היה עדיף לנסות שיטה שיותר מתמקדת באינטואיציה ופחות ב"דקדוק יבש", וזו התלבטות גדולה שעדיין קיימת אצלי (ובאמת, כמה שרשורים למטה, מישהו אמר שחסר לו "תיבול" לשיעורים, למרות שבאמת השתדלתי להוציא מהם את האספקט של השיעמום). לסיכום, אתה לא היחיד שתהה בנושא, ויש מי שמתקדם עם הרעיון הלאה, ולפי מה שקראתי, די בהצלחה - כך שהכל תלוי בגישת הלימוד ובמטרות. אפשר כך או כך. (אני בכלל חושב שהיה נחמד אילו אפשר היה לדבר לטינית בשיעורים, אבל המורה שלי סירבה בכלל כשהעליתי את הרעיון של "פינת דיבור" שבועית או משהו
).