האם באמת רע להיות האדם לבדו?

[lana244]

האם באמת רע להיות האדם לבדו?

לאחר הפרידה מהאקס לפני 3 חודשים השתנתי המון
למעשה כבר שבוע שכמעט ולא חשבתי עליו ואני מרגישה שחרור כמעט מוחלט ממנו, לפחות הגעתי למסקנה שאני לא רוצה אותו בחיי.
מצד שני כשאני לבד, אני מרגישה לא נאהבת, דחויה קצת
הזמנתי ממשהו לצאת והוא סירב מכיוון שהוא בקטע עם מישהי
פעם ראשונה שאני מזמינה מישהו לצאת
ופעם ראשונה שמסרבים לי חח

ואז עולה לי השאלה, איך לומדין להיות עם עצמנו? איך להרגיש את האהבה מעצמנו ולא מגורם חיצוני?
האם באמת לא טוב להיות האדם לבדו?
אני רוצה ללמוד להיות אני, בלי אף אחד אחר
אני די מרוצה מעצמי וההשגים שלי, אך איפה הנקודה הזאת שאתה לבד ואומר "טוב לי לבד"?

 

[הקוסמת הורודה2]

יש אנשים שבאמת טוב להם לבד

ויש אנשים שאוהבים לבד וצריכים קצת חברה ויש ויש כל מיני סוגי אנשים.
אני אישית התרגלתי ללבד. וחברה מקשה עלי. אני אומנם מרגישה שאני צריכה לגור עם מישהו/י
אבל לא לשם החברה עצמה ( כי זה קצת מעיק עלי), אלא יותר בקטע פסיכולוגי לדעת שיש מישהו שחוזר
אחרת אני מקבלת חרדות מניסיון במיוחד כשזה באיזור עירוני כי בעיר יש כל מיני טיפוסים...( אני כרגע לא גרה לבד אבל יצא לי).
אבל מניחה שגם לזה אפשר להתרגל.
אני חושבת שככול שלאדם יש יותר עולם אישי והוא יותר יציב ויודע לנהל את חייו ( לסדר את הבית שלו כראות עיניו
ללכת לדברים שמעניינים אותו לבחור עם איזה אנשים להתחבר ושעושים לו טוב ), הלבד יותר קל לו.
וכפי שציינתי יש אנשים שפשוט טוב להם יותר להיות לבד .
לבד יכול לחזק או להחליש אני אישית כן חושבת שחברה זה טוב במינון מסויים לרב האנשים אבל העיקר לדעת
לשים גבולות.
כשנמצאים בקשר עם תלות מסויימת ( ולדעתי זה לא רע תלות ברמה מסויימת), אז יותר קשה להתנתק ואז
יותר מושפעים מהשני גם אם מה שהוא עושה לא טוב לנו או לא הגיוני בעינינו. כי החוסר הרגשי בלעדיו יותר כבד.
כשהכבלי תלות נושרים הלבד יותר נסבל ואפשר לעשות בחירות יותר נבונות.
לפעמים לבד נותן פרספקטיבה אחרת על המתרחש ואז אפשר לבחון זאת בעיניים יותר נקיות ולהיות יותר שלמים עם עצמינו
כי אנחנו כבר פחות מחוברים לדרמה ולעוצמת הרגשות של אז
מקווה שעזרתי.

 

[הקוסמת הורודה2]

לי למשל

חברה מסוג מסויים ותחת ביקורת כלומר לזמן מוגבל זה ממש זריקת אנרגיה לנפש
במיוחד אם החברה איכותית אבל לאורך זמן אני נגמרת ונותרת חסרת אנרגיה וחסרת חיות
ופועלת על אוטומט מקרטע.
כלומר אני צריכה חברה במינון מאוד מסויים ותחת פיקוח כדי לא לאבד את עצמי ואת אנרגיית החיים שלי.( בריחת אנרגיה )
מעניין אם אובר חברה יכולה להרוג אנשים כמוני

וגם אז יש לי את הטעם שלי באנשים

 

[elar84]

רוצה להוסיף משהו מחיי

אני אדם שתמיד הסתדר לבד, מאוד עצמאית תמיד היו לי תחומיי עיניין ועיסוקים.
אבל היה גם חוסר ביטחון, ובגלל החוסר ביטחון ושלא אהבתי את עצמי, ולא ראיתי את עצמי תמיד הייתי שרויה במתח.
מתח תמידי שזקוק לאישור החברה שאני "בסדר".

למרות שהייתי לבד היה לי עולם מלא ועשיר, אך לא הייתי מרוצה. אומנם ידעתי ליהנות בחברת עצמי אבל לא הייתי שקטה תמיד היה לי משהו לא רגוע כי שפטתי את עצמי.
אם הייתי עם עצמי והייתי אוהבת את מה שאני עושה, היו קולות של שפיטה עצמית קשה, כך שלא הצלחתי ליהנות בכלל.

אחריי שגם אני חוויתי זוגיות שלימדה אותי המון על עצמי, נפתחתי לעולם ולמדתי מהי אהבה עצמית.
אהבה עצמית היא פשוט לדעת להיות ולחיות עם מה שיש... לאהוב את מה שיש ברגע הנתון. את מה שיש זה אומר את מי שאתה על כול מגוון תכונותייך, להיות ער להן.
ולאהוב את מה שיש זה גם לאהוב ולקבל את המצב הקיים, לא לשפוט אותו.

ציטוט טוב של רבי נחמן: "דע שכל מיני צער וכל הייסורים אינם רק מחסרון הדעת, כי מי שיש לו דעת ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך, אין לו שום יסורין, ואינו מרגיש שום צער"

 

[elar84]

מוסיפה עוד

לאהוב את עצמך זה גם אומר עוד דברים:
זה אומר לדעת להיות אסרטיבית, לדעת מהם הגבולות שלך. לדעת שיש ביכולתך אפשרות להעניק לסובבים אותך רק ממקום שבאמת יש לך אפשרות וכוח, ואם לא אז לדעת גם להגיד לא.
להגיד את דעותייך להביע את עצמך, לשיר לרקוד ליהנות מכך.
לפרגן להחמיא לעצמך, להיות נדיבה לחיות ללא דאגות לא לחשוש ממה יחשבו עליי או מה יגידו עליי או... להיות אותנטית.
להיות את ולהתגאות בכך....
אני לא אומרת להיות יהירה או אגואיסטית... ממש ממש לא. אבל להיות מוברת לרצונות שלך, לאהבות שלך לתשוקות שלך ולממש כול מה שאת רוצה להעניק לעצמך כול מה שאת רוצה.

כשטוב לך, ממקום שלם ואמיתי, את טובה יותר לסביבה. כשאת מאוזנת ומטפלת בעצמך יש לך יותר כוחות... את חיובים וקורנת ואז אנשים רוצים להיות בסביבך תמיד.

לאהוב את עצמך זה גם לדאוג לבריאות שלך, לאכול נכון לעשות ספורט...

 

[רותי 11]

זה קורה כשאנחנו מתחילים

לאהוב ולקבל את עצמנו כפי שאנחנו
ללא אישורים חיצוניים או חיזוקים
אנחנו בגדול אל צריכים את זה אבל
תמיד זה נחמד לקבל את זה
ואגב לא להיות עם בן זוג זה לא אומר
שאת לבד את מוקפת בהמון אנשים
שהם חלק בלתי נפרד מחייך

 

[elar84]

אני חושבת ש

ברגע שאת מכירה את עצמך, מוצאת לעצמך תחביבים עיסוקים... מגלה לאט לאט מי את ומוציאה את זה לאור.
את לא זקוקה למישהו שיגרום לך להרגיש טוב. את לא זקוקה לאף אחד שיעזור לך להעביר את הזמן... את נמצאת בזכות עצמך.
את יכולה להיות שמחה ומאושרת בזכות עצמך... את מבינה שאף אחד לא צריך לעשות אותך מאושרת... את לא מחכה למישהו שיבוא ואז דברים יסתדרו.. ואז תהיי בסדר.
ברגע שטוב לך ואת חיה את חייך, קמה בבוקר והכול בסדר... מתפתחת רוחנית פותחת את הלב לעולם... ואז הדברים פשוט מסתדרים מעצמם.

אני חושבת שאם את מצליחה להצחיק את עצמך, נהנת להקדיש לעצמך זמן... להיות פשוט עם עצמך... ככה את גם מגלה עוד ועוד דברים, וגם דברים באמת מסתדרים על הצד הטוב ביותר עבורך.
לא תלויה בחיפוש של מישהו/משהו שיבדר אותך כי טוב לך בזכות עצמך. השאר שמגיע זה בונוס.

ביוגה שאני מתרגלת אנו אומרים בסוף השיעור, תודות... אחת מהן והיא החשובה ביותר בעיניי היא: "תודה לעצמנו שהקדשנו לנו את הזמן הזה"

 

[דנה בננה 4]

רותי ,לדעתי יש משקל אדיר לדברים שנאמרו פה

אני חושבת שזה בעצם תמצית הקיום שלנו
אהבה וקבלה עצמית ומכאן רק לפרוח ,לאהוב ולקבל את הזולת
כאילו כל ההתפתחות הרוחנית שאנחנו מדברים עליה כל הזמן ובכל התקשורים שאנחנו מבקשים /מקבלים בסופו של דבר
אנחנו מתעסקים באהבה וקבלה עצמית
אני מציעה וזורק הצעה ,להשאיר את השרשור הזה בתחילת העמוד וכן טת הפוסט המדהים של בקשת סליחה
הרגשתי שזה הוציא מכולנו רק טוב

 

[ינוקא1]

בגדול אני אוהב את הלבד.

אני חושב שזה שונה מאדם לאדם.
אנשים עם נטיה "פנימה" אוהבים לבד , ואנשים עם נטיה "החוצה" לא אוהבים "לבד".
ואצל כל אחד האיזון שונה.

אני יכול להיות לבד ימים שלמים ולהנות מזה מאוד.

אם היה לי ממה לחיות ואיך , הייתי מעדיף לחיות על אי בודד.

 

[elar84]

ומה עם צרכים כגון אהבה, זוגיות?

אני גם למען האמת אוהבת את הלבד שלי, אני לא מחפשת כול הזמן את הבחוץ. אבל גם אוהבת חברה טובה, וגם את חברת עצמי.
מצד שני, אני כן כמיהה מאוד לזוגיות. לא כי אני לא שווה בלי זה, אלא מהמקום של לחוות אהבה, להקים משפחה. שתהיה המשכיות, פרו ורבו וכו'...
ולהקים משפחה יש בה צורך של לא להיות לבד...
אני כמובן לא רוצה משפחה בשביל לא להיות לבד, אני רוצה כי אני רוצה להיות אימא, יש לי צורך חזק לגדל ילדים מטרה חזקה שהצבתי לעצמי שהם יהיו טובים ויעשו כאן טוב.
וכמובן צורך שיש כמעט לכולם,צורך טבעי בלהיות אימא, וצורך בלחיות בזוג למרות העצמאות שלי. אני חושבת ומאמינה שאפשר לשלב.
אשמח לשמוע את דעתך.

אני לא חושבת שהבורא ברא את העולם שנהיה בו בודדים. פשוט צריך ליהנות מהכול בצורה מאוזנת.
אתה יכול להיות איש משפחה, ולהרגיש לבד, או להיפך... איש שהוא ללא זוגיות משפחה אך לא מרגיש לבד, מרגיש את הבריאה והיקום.

 

[elar84]

לימדה אותי אישה חכמה מאוד

אנו צריכים לרצות זוגיות (מבחינתי אותו משקל על רצון ב... קשרים חברתיים, ילדים וכו'..) מהמקום שיש לנו מה להעניק.
לא מהמקום החסר שלנו, החלל שלנו, ההרגשה של הריקנות שלנו, אלא ההפיך מהמקום שיש חלל בתוכנו כמו רחם.
שרחם מטרתו היא לייצר בתוכו חיים, משהו חיוני... יש בנו מקום בו אנו רוצים מישהו מהמקום שיש לנו מה להעניק לו.
ולא מהמקום בו אנו מחפשים מישהו שימלא את החלל.
כשאתה מבין את ההבדל, אתה מודע למי אתה ומה יש לך להעניק לסובבים אותך, לאנשים אותם אתה רוצה למגנט אל חייך. כשאתה מבין זאת אתה מגיע לנקודה בה אתה יודעת מה אתה שווה, ואוהב ומעריך את עצמך, אז אתה לא תלוי בגורם חיצוני, אלא תלוי רק במי שאתה.

 

[ינוקא1]

באיזשהו מקום אינני רוצה משפחה וזוגיות.

את היצר המיני שלי , אני מעוניין "להתמיר" כלפי האינסוף , לאלהים.
אני מאמין שאנחנו , בני האדם , נמצאים באיזשהו מקום בין ה"מציאות" , לבין האינסוף , ותפקידנו הוא להיות "חולית חיבור" בינהם.
דהיינו להשקות את המציאות מהמיים שנובעים מהאינסוף.

וזה מה שאני מעוניין בו , להפוך את תודעתי ל"צינור" כזה בין האינסוף לבין המציאות.

הכח שנמצא בתוכינו "לעשות חיבור" כזה זה הכח המיני.
לכן השאיפה שלי היא "להתמיר" את הכח המיני שלי , כדי ליצור בו את ה"חולית חיבור" הזו.

לא הצלחתי בזה יותר מדאי עד עכשיו , עדיין היצר המיני שלי חוגג וזה בסדר.

אבל זו השאיפה שלי.
זה הרבה יותר מלהיב אותי מאשר להקים משפחה.
גם אם הסיכויים להצליח בזה הם די נמוכים , זה מה שאני מבקש כל יום.

(אני יודע שזה מזכיר את הנזירים הנוצרים , אבל גם הם לקחו את זה מאיתנו היהודים - מכת ה"איסיים" בימי בית שני).

 

[הקוסמת הורודה2]

יש כאילו שלא צריכים זוגיות הכרתי אחד שרצה ילד ולא רצה זוגיות

למשל אהב לגור לבד ולהיות לבד אבל רצה להביא ילד לעולם שהוא יגדל אותו
בקיצור אין חוקים

 

[הקוסמת הורודה2]

וכמובן יש סכיזואידים

שחברה עושה להם רע באופן קבוע אז הם ממש אלרגיים לאנשים

 

[הקוסמת הורודה2]

אני אמרתי לו לגור באי בודד אני דואגת לדרדר אנשים מידי פעם

וזה כנראה עובד טוב

 

[ינוקא1]

אמרתי את זה לעצמי הרבה לפניך

 

[הקוסמת הורודה2]

אוווו

 

[דנה בננה 4]

חמודים ! אתם צריכים לשכור איזה אי בודד ביחד ולעשות בו שבוע ש

שבוע שבוע
שבוע את לבד שבוע אתה
אפילו אל תפגשו בהחלפת משמרות

 

[הקוסמת הורודה2]

מצאת לך... איך שהוא היה רואה אותי היה בורח לאי אחר

 

[הקוסמת הורודה2]

חוץ מזה ינוקא אלרגי לאנשים יותר ממני

לי הם עוד יכולים מידי פעם להיות חסרים. בקיצור דנה דארלינג לא!
וגם האלרגיה שלי לאנשים בריאותית ופחות אישיותית. כלומר זו לא אשמתי שהם
מרוקנים לי את האנרגיה אם אני איתם יותר מידי