האם בזמן הצטננות כדאי לקחת פרוביוטיקה?

שריתה 2 1

New member
האם בזמן הצטננות כדאי לקחת פרוביוטיקה?

שמעתי נימוקים בעד ונגד. נגד: כי מערכת החיסון כבר ממילא עסוקה בלהילחם בפולשים, ואין צורך להכביד עליה עם עוד מיקרואורגניזמים זרים, גם אם הם טובים. יש אפילו שמקצינים עוד יותר, ואומרים שבזמן זיהום לא לאכול חלבון מהחי, כי עד שהחלבון יפורק, הוא מזוהה ע"י הגוף כחלבון זר, וזו עוד מעמסה בנוסף , כאמור, להילחמות ב"חלבונים הזרים" שהם הוירוסים או החיידקים. כמו כן, קראתי שפרוביוטיקה משפיעה שונה על מרכיבים שונים של מע' החיסון. למשל היא מעלה אינטרלוקין-10, אבל מורידה אינטרלוקין-8, וכו' וכו'. והשאלה איזה רכיב נחוץ להילחמות הספציפית בפתוגן הספיציפי, ושלא אפחיתו ע"י הפרוביוטיקה. בעד: אומרים שפרוביוטיקה מחזקת באופן כללי את מערכת החיסון. אם זה נכון, אז היא תוכל יותר טוב להילחם בפולשים. האם ההמלצה תהיה שונה במקרה של זיהום חיידקי לעומת זיהום ויראלי?
 

JacobSk

New member
כ"כ רצוי להגדיר מוסגים על מה אנו מדברים

כי יש פרוביוטיקה ופרוביוטיקה.אם את מדברת על פרוביוטיקה שמוכרים בסופר עז זה באמת מזקיר יוטר סוקריות ופחות פרוביוטיקה אמתית.גם שאנו מדברים על פרוביוטיקה של חברות רציניות גם שם יש הרבה סוגים של פרוביותיקה גם בפחינת ארקב וגם בפחינת כמות וזה משפיע תגובת את הגוף. אני מניסיון אישי שלי יודע שפרוביותיקה שאני בחרתי אחרי בדיקת מעי מאוד עוזרת לי גם שאני מצונן כי זות תמיכה יאשירה במערכת חיסון.
 
מעניין

זו פעם ראשונה שאני שומעת את הטיעונים האלה. (מסתייגת מראש - לא בדקתי את הנושא לעומק, עונה מידע חלקי ואינטואיציה. אשמח לקבל הפניות למקור הטיעונים הנ"ל כדי לבדוק אותם לגופם). לגבי הנימוק הראשון - פרוביוטיקה אלה מיקרואורגניזמים שאמורים להיות בתוך הגוף באופן טבעי, ושהגוף אינו נלחם בהם. אלה לא פתוגנים ולא הייתי גוזרת מהם מידה שווה. לגבי האינטרלוקין - חיפוש שטחי מאוד בגוגל העלה מחקר שמראה שפרוביוטיקה (ספציפית מ-VSL3) מעלה אינטרלוקין 8 (induced). אז מאיפה המידע שאינטרלוקין 8 יורד? אם תעשי חיפוש על פרוביוטיקה ושפעת, תמצאי לא מעט חומר (למשל, שפרוביוטיקה מעלה את היעילות של חיסון נגד שפעת). אני מצרפת להלן תוצאות חיפוש בפאבמד בנושא. מסקנה: אני לא מבינה על מה הנימוק שהבאת מסתמך. לגבי אי אכילת חלבון מהחי - מי בדיוק אומר את זה? על פניו זה נשמע לי בבלת מבית מדרשם של צמחונים קנאים. (ובעל איגיון דומה לאי גיון שבטיעון לגבי הפרוביוטיקה). הגוף יודע להבדיל בין חלבון זר לבין חלבון מזין. אחרת היינו מתים מהר מאוד. אלרגיות הן אמנם חריג לכלל הזה, אבל במצב של זיהום חיידקי מערכת החיסון במצב שונה מאשר כשיש אלרגיות. דווקא בתקופת מחלה את רוצה שתהייה תזונה מלאה ככל האפשר, כדי שלמערכת החיסון יהיה דלק. תזונה מלאה זה חלבון מן החי - אבולוציונית, עוד לא הייתה חברה אנושית שלא כללה שום חלבון מן החי בתפריטה. זה מה שאנחנו בנויים לאכול.
 

שריתה 2 1

New member
תודה, והמשך

תודה. אני לא מוצאת את הסימוכין לכל מה שכתבתי, אך קראתי זאת במקורות מוסמכים (לפי דעתי). אבל כן מצאתי את הסימוכין לכך שפרוביוטיקה מורידה אינטרלוקין-8, ומעלה אינטרלוקין-10 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/...nel.Pubmed_DefaultReportPanel.Pubmed_RVDocSum http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/...nel.Pubmed_DefaultReportPanel.Pubmed_RVDocSum L. acidophilus AD031 , B. lactis AD011 מעלים IL-10 ו IFN-gamma, ומורידים IL-4 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/...nel.Pubmed_DefaultReportPanel.Pubmed_RVDocSum Lactobacillus casei Shirota- הפחית ייצור IL-5, IL-6 , IFN-gamma בתגובה לאנטיגן IgE , והעלה IgG http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/...nel.Pubmed_DefaultReportPanel.Pubmed_RVDocSum כלומר הפרוביוטיקה מייצרת תגובה של מערכת החיסון כלפיה. תגובה שמורכבת מכל מיני שינויים בכל מיני מרכיבים של המערכת. תגובה שבמצב בריאות נחשבת לחיובית, וגם כן תלוי מה הדפוס הספיציפי שאליו נוטה המערכת אצלך. למשל Th1 מול Th2. והשאלה מה קורה במצב מחלה. כלומר שהפרוביוטיקה גם "מעסיקה" את מערכת החיסון כלפיה, ושוב השאלה, אם זה לא עומס נוסף. נכון שצריך לספק חלבונים דווקא בזמן מחלה, כדי שיהיה ממה לייצר נוגדנים ותאי natural killer וכד'. ובאמת הטיעון של לא לאכול חלבון מהחי נראה לי של צמחונים פנאטיים. אבל לגבי חלבון שהוא התא של החיידקים הטובים, אולי זה חלבון שמעורר את מע' החיסון להתחיל לזהות אותו כשלילי או כחיובי, ועצם ההפעלה הזו, שוב, אולי מהווה עומס בזמן זיהום?
 
תודה

פאבמד הוא מקור מוסמך בעיניי. כמובן צריך עדיין לבדוק איכות גם לגבי מאמרים ספציפיים (למשל, מספר הנבדקים, כפילות סמיות, בקרת פלצבו וכתב העת שבו התפרסמו) ממה שקראתי בינתיים אינטרלוקין-8 נקשר עם העלאת הדלקתיות (פרו-אינפלמטורי). לעומתו, אינטרלוקין-10 הוא נוגד דלקתיות. אם כך, אני לא בטוחה שהורדת הכמות של אינטרלוקין-8 בעת מחלה היא בהכרח דבר רע (באמת אני לא יודעת). על פניו, לי נשמע שזה דבר טוב שיש יותר נוגדי דלקות ופחות מעודדי דלקות. לגבי העסקת מערכת החיסון - מהמאמרים שהבאת אני רואה לא בדיוק העסקה, אלא modulation - כלומר איזון. אני מניחה שאפשר לקרוא לזה העסקה, אבל זה במובן החיובי. ועדיין, מכל זה אי אפשר ממש ללמוד איך הילד הספציפי שלך יגיד לפרוביוטיקה איכותית בזמן מחלה. אם את מרגישה עם זה לא נוח, אולי אפשר להפסיק אותה בזמן המחלה אבל להתחיל שוב מייד אחרי כדי לא לתת לפתוגנים להשתולל, ושלום על ישראל. לפחות להמשיך עם אנזימים ודייאטה נקייה. (ותודה על הדיון המעניין! אני לומדת ממנו)
 

שריתה 2 1

New member
שוב תודה ../images/Emo13.gif והמשך

תודה על תגובתך. אני מאד שמחה לדיון בנושא.
אני קצת חוששת לתת את הפרוביוטיקה בזמן הצינון. ולא יודעת מה להחליט. האם יש המלצות רשמיות ? ומה ראית/ם מניסיונכם? אני מוסיפה עוד אינפורמציה ממאמר שמראה איזה זן ספציפי של פרוביוטיקה משפיע על איזה ציטוקין. הם מחלקים את זה ל: 1. Th1 2. Th2 3. T regulatory ועל כל אחד אומרים איזו פרוביוטיקה מעלה אותו (inducers) ואיזה מורידה אותו (suppressor). בעתיד אולי יהיה קטלוג- יידעו מה דפוס הציטוקינים אצלך, ובהתאם איזה זן פרוביוטיקה כדאי לך לקחת. יש גישה חופשית למאמר, ולכן סיכמתי מתוך המאמר עצמו. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/...nel.Pubmed_DefaultReportPanel.Pubmed_RVDocSum TH1=IFN-γ inducers- 3 B. longum strains out of four, B. bifidum, and B. dentium)- B. longum CUETM 89-215 - higher inducer than B. longum NCC2705 and BS49 suppressors (the fourth B. longum strain- B. longum BS64) no effect - the three B. breve and B. adolescentis strains (Fig. 1A). B. longum - TNF-α secretion 1B TH2=IL-4 inducers- B. longum- B. breve s B. bifidum, and B. dentium- No strains had a significant effect on IL-5 secretion. Tregulatory= IL-10 inducers - two B. longum strains suppressor - BS94
 
חשבתי על זה

שבאמת נבדקו שם סוגים ספציפיים, ורציתי להציע לך אולי ללכת על פרוביוטיקה-בעיצוב-אישי. נדמה לי שהיו כאן הודעות בעבר על חברה שעושה את זה בשבילך. מישהו מוכן לתת קישור? אבל צריך לזכור שהעובדה שנבדקו שם זנים ספציפיים עדיין לא אומרת הרבה לגבי זנים אחרים שלא נבדקו. לדעתי האישית היא גם לא אומרת איך תגיב תרכובת אחרת. כל הניסיון לבודד זן ספציפי הוא איך שהמדע עובד, אבל לא בהכרח איך שהחיים עובדים... לפעמים דווקא סינרגיה הוא מה שמועיל (וייתכן גם שיש כאן זנים שעוד לא בודדו והתגלו. הרי דברים כאלה קורים כל הזמן). כאמור, לא ידוע לי שנצפו כאן בעיות בפרוביוטיקה בעת צינון. אני גם לא זוכרת שראיתי דיון על זה בקבוצות בחול, אבל כבר מזמן לא נכנסתי אליהן (שווה לך אולי להיכנס ולשים שם שאלה). אבל אם זו הייתי אני ואני הייתי חוששת, ברור לי מה הייתי עושה: לא נותנת. לדעתי זה לא קריטי לשום כיוון! ולא מצדיק את זה שתתייסרי על כך ובטח לא מצדיק שתתני משהו שאת לא מרגישה איתו נוח. גם ה-well being שלך חשוב, והמשאבים שלך - זמן כוח ועצבים. חשוב לך וחשוב לילד שלך. אז החלמה מהירה ושלמה קודם כול. את יכולה לראות מתי מתחילה החלמה ואז לתת שוב פרוביוטיקה, אולי להתחיל בכמות קצת גדולה מהרגיל "כדי לחדש את המלאי"....
 
למעלה