אני מרגישה בדיוק כמוך!
כשהייתי יותר צעירה (כיום אני בת 19) מלא אנשים חשבו שאני מחוננת. לא עשיתי שום מבחן, אבל בכל כיתה שהייתי, המחנכת היתה מתפעלת איך אני חכמה ואיך אם הייתי משקיעה יותר הייתי.....לוידת מה. מליון פעמים אנשים היו אומרים לי "את גאון את גאון" ונראה לי שמרוב זה כבר ציפיתי שאני אהיה איזה איינשטיין כשאני אהיה גדולה. אבל האמת היא שהוצאתי ציונים נורמליים בבגרות, ונכנסתי לחיים האמיתיים, והשגעון גדלות עבר.והרגשתי את עצמי, כמו שאמרת, מתחת לממוצע... ואז עברתי איזשהו שלב,וכמו ש esteban הסביר, קלטתי שזה מיותר להשוות עם אחרים. זה דרש שינוי תפיסה מאוד עמוק אצלי, ולקח לי מלא זמן עד שנפל לי האסימון שהעיקר בחיים זה לעשות דברים שעושים אותי מאושרת. אני מקוה שהבנת למה אני מתכוונת...