הנדון...
מצד אחד אני מעריך מאד את צבי ינאי - אדם שהוא אוטודידאקט, והגיע להישגים מרשימים ועמוקים בכל הנוגע לתחומי מדע רבים, ואף מונה לתפקיד מנהל משרד המדע בזמנו. מצד שני - הוא אדם צר מוחין, אשר במקרה של העבמי"ם, העדיף לתת תשובות מקובלות (ודי אידיוטיות, למען האמת), אשר חלק מאנשי המדע אוהבים לספק בכל הנוגע לעבמי"ם. הכוונה, כמובן, לאותם אנשי מדע שלא ביצעו שום חקירה, ולא קראו שום מאמר רציני הנוגע לעבמי"ם - אלא יושבים מאחורי שולחן במשרד באוניברסיטה, ומשם מנהלים את העולם. והבעיה היא, שישנם יותר מדי אנשי אקדמייה מסוג זה - במיוחד במשרד החינוך הישראלי (הבאתי זאת כדוגמא קלאסית, לאנשי מדע, הכותבים ומפיצים תוכניות לימוד לביתי הספר, בעוד הם מנותקים לחלוטין מהנעשה בשטח)