האם בני אדם יכולים לפתח חסינות לנגיף הקורונה הקטלני?

amitj3

New member
Cover Image - Corona Virus Blue Image.jpg


מבוא:

"העולם מחכה לחיסון לקורונה! חזרה מלאה לשגרה כפי שהכרנו אותה לפני פרוץ הקורונה תתאפשר - בישראל ובעולם כולו - רק לאחר שיפותח לה חיסון ויופץ במהירות. לכן העולם כולו, שמשווע להתנעת הכלכלה מחדש לאחר קיפאון של כחודשיים, ממתין בקוצר רוח לפיתוח החיסון הזה."

סקיצה:

נגיפי הקורונה (וירוסים) הם קבוצה של חיידקי RNA קשורים הגורמים למחלות אצל יונקים וציפורים. אצל בני אדם נגיפים אלה גורמים לזיהומים בדרכי הנשימה שיכולים לנוע בין קל לקטלני. קל מחלות כוללות מקרים מסוימים של הצטננות (אשר נגרמת גם על ידי נגיפים אחרים, בעיקר ווירוסים קרנפיים), בעוד שזנים קטלניים יותר עלולים לגרום ל- SARS, MERS ו- COVID-19. הסימפטומים במינים אחרים משתנים: אצל תרנגולות הם גורמים למחלה בדרכי הנשימה העליונות ואילו אצל פרות וחזירים הם גורמים לשלשול. עדיין אין חיסונים או תרופות אנטי-ויראליות למניעה או טיפול בזיהומים של נגיף הקורונה אצל בני-אדם.

חסינות COVID-19! מחקר חדש שעוד יבוא לביקורת עמיתים אומר כי בני אדם לעולם לא יפתחו חסינות כנגד COVID-19! על פי חוקרים מאוניברסיטת ווהאן בסין ואוניברסיטה בטקסס-גסלווסטום-אמריקה, בני אדם עשויים לעולם לפתח חסינות נגד COVID-19. מדענים סינים ואמריקאים ערכו בדיקות נוגדנים על דגימות של עובדי בית החולים שנחשפו לחולים נגועים בשלב מוקדם של ההתפרצות ומצאו כי רק ל-4 אחוזים מתוך 23,000 היו נוגדנים אך הם העריכו שלפחות 25% (אחוזים) היו יכולים לחלות במחלה. מסקנת המחקר שלהם התבססה על מחקר שבדק האם עובדי בתי חולים בווהאן שנחשפו ישירות לחולים נגועים בשלב המוקדם של ההתפרצות פיתחו נוגדנים. המחלה החדשה והקטלנית התגלתה לראשונה בעיר סינית בסוף השנה שעברה. לדברי החוקרים לפחות רבע מתוך יותר מ- 23,000 הדגימות שנבדקו היו יכולות להידבק בנגיף בשלב כלשהו, אך רק 4 אחוזים פיתחו נוגדנים כפי שנבדקו לשנת 2020.

החוקרים הגיעו למסקנה כי: אנשים צפויים לא לייצר נוגדנים מגנים לאורך זמן כנגד נגיף זה. המחקר שעוד נבדק על ידי עמיתים אך מושך את תשומת ליבם של מדענים רבים פורסם רק לפני מספר ימים בשרת הדפסה מראש. מאמצים רבים להילחם במגפה נעשים מתוך הנחה שאנשים שעברו את מחלת הריאות הקשה Covid-19, ייצרו נוגדנים שיגנו עליהם מפני הדבקה מחודשת. מאמצים אלה כוללים מדינות השוקלות להנפיק "תעודות חיסון", למעלה ממאה החיסונים הפוטנציאליים הנמצאים בפיתוח, וחולים שהוחלפו עודדו לתת דם לתרופות וטיפולים ניסיוניים.

המחקר באוניברסיטת ווהאן העלה כי לא כל האנשים הנגועים מייצרים נוגדנים, או מייצרים חומרים אנטי-נגיפיים ארוכי טווח. נוגדנים הן המולקולות שנוצרות על ידי מערכת החיסון כדי להיקשר לחלבון "הדוקרן" (Spike) של הנגיף ולמנוע ממנו להדביק תאים. חלקם, כמו אימיונו-גלובולין G, או IgG, יכולים להישאר במערכת לאורך זמן. זה נמצא בחולי תסמונת נשימה חריפה חמורה (SARS) בערך כ-12 שנים לאחר שנדבקו. המחקר שהוביל פרופסור ד"ר וואנג שינחואן מבית החולים ז'ונגנאן מאוניברסיטת ווהאן ובשיתוף עם מדענים מאוניברסיטת טקסס בגלווסטון, בדק דגימות של עובדי שירותי בריאות ועובדי בתי חולים כלליים בעיר. החוקרים מצאו כי רק בפחות מ -4 אחוז מעובדי הבריאות ו -4.6 אחוז מצוות בית החולים הכללי היה הנוגדן IgG.

עם זאת, מחקרים שנעשו בעבר מצאו כי 2.5 אחוזים מעובדי בתי החולים בווהאן נדבקו ב- Covid-19 במהלך ההתפרצות, אך ההערכה היא כי שיעור הזיהומים האמיתי בקרב קבוצה זו עשוי להגיע לכדי 25% אחוזים. לאנשים מסוימים יש תסמינים קלים או ללא תסמינים כאשר הם סובלים מווירוס הכורמון שגורם ל- Covid-19, ואולי אפילו לא יודעים שיש להם את זה. ומכיוון שההעברה בין האדם לאדם לא אושרה עד סוף ינואר, רופאים ואחיות רבים בווהאן לא לבשו תוספת ציוד מגן לטיפול בחולים. הם פשוט נדבקו ב- Sars-CoV-2 ונלחמו נגד הנגיף במערכת החיסון שלהם. מעניין שחולים עם זיהומים מאושרים, בהם התסמינים היו בדרך כלל ברורים יותר, נטו לייצר יותר נוגדנים, על פי החוקרים. במחקר קודם נמצא כי כל המקרים שאושרו שעליהם בדקו פיתחו את הנוגדן IgG שבועיים לאחר הופעת המחלה. הצוות של ד"ר וואנג הציע גם כי יותר מ -10% מהאנשים במחקר שלהם איבדו את ההגנה על נוגדנים בתוך כחודש בערך. ד"ר וואנג הזהיר, לממצאים שלנו יש השלכות חשובות על חסינות העדר, טיפולים מבוססי נוגדנים, אסטרטגיות בריאות הציבור ופיתוח חיסונים.

מממצאי המחקר, החוקרים אמרו: "יתכן ובדיקות נוגדנים לא יספיקו כדי לדעת אם מישהו נדבק, ונוכחות נוגדנים כמו IgG עשויה לא בהכרח לספק חסינות מאוחר יותר." ד"ר וואנג הדגיש כי "הרעיון של תעודת חיסון לחולי ה-Covid-19 שהחלימו אינו תקף". באופן מובהק, מחקר נפרד של צוות מאוניברסיטת צינגהואה בבייג'ינג העלה שככל שנוגדנים שנוצרו על ידי חולי ה-Covid-19, כך התוצאה גרועה יותר, החולה עם תגובת הנוגדנים החזקה ביותר במחקר שלהם מת. החוקרים הצביעו על תופעה המכונה "שיפור תלות נוגדנים", בה הנגיפים תופסים "טרמפ" על נוגדן מסוים כדי להדביק תאים שלא יכלו לחדור אליהם בצורה אחרת.

ד"ר וואנג הזהיר שמדובר בדאגה גדולה להיות במעקב צמוד. עם זאת ד"ר וו יינגסונג, מנהל מחקר הנדסת נוגדנים באוניברסיטה הדרומית לרפואה בגואנגג'ואו, אמר כי יש להתייחס למחקר ווהאן בזהירות. הוא ציין כי רוב בדיקות הנוגדנים בדקו רק כמה נוגדנים כדי לחסוך זמן ועלות וזה יכול להיות תוצאות כוזבות. ישנם הרבה לא ידועים לגבי ה- SARS-CoV-2 ובמשך 5 החודשים האחרונים מדענים וחוקרים עבדו על הנחות, או השוו אותה לווירוס הקורונה (העטרה) הקודם של SARS וכו, 'כאשר במציאות הנוחכית, נגיף הקורונה של SARS-CoV-2 הוא ייחודי ביותר וחריג מבחינות רבות בתוספת התפתחותו בשלב מהיר מאוד.

מהו חיסון?

כדי להבין כיצד פועל חיסון נגד מחלה צריך קודם כול להבין כיצד מתגונן הגוף באופן טבעי בפני מחלות. באופן כללי, בעת חשיפה למזהם - למשל, נגיף או חיידק – מגייס הגוף את המערכת החיסונית שלו ובין היתר מייצר נוגדנים שתפקידם הוא לנטרל את המזהם הפולש. התהליך הזה אינו מיידי, אלא נמשך בין כמה ימים לשבועיים מרגע החשיפה לגורם המזהם. במקביל נוצר בגוף גם זיכרון חיסוני כלפי אותו המזהם, כך שבחשיפה חוזרת אליו בעתיד כבר תהיה מערכת החיסון שלנו מוכנה לקראתו וכך תמנע מחלה, או שהמחלה תהיה קלה.

במתן חיסון למעשה מחקים את התהליך הטבעי הזה באופן מבוקר. באמצעות החיסון מחדירים לגוף את ה"אנטיגן", שהוא האורגניזם מחולל המחלה - כמו נגיף או חיידק. לעיתים מחדירים את מחולל המחלה בשלמותו (עם שינויים מסוימים) ולעיתים רק חלקים ממנו. באופן כזה מאפשר החיסון לגוף לייצר נוגדנים בלי לחלות במחלה עצמה. בדומה להתחסנות בעקבות מחלה, גם חיסון מעניק זיכרון חיסוני והגנה ארוכת טווח. זהו חיסון פעיל, שבו מדרבנים את הגוף ליצור נוגדנים.

מהם סוגי החיסונים הקיימים?

החיסונים הפעילים נחלקים לכמה סוגים:

א. חיסון חי מוחלש: החיסון הזה מכיל את האורגניזם מחולל המחלה שנגדה מחסנים - נגיף או חיידק - לאחר שעבר החלשה. חיסון כזה הוא הקרוב ביותר לחקות את התהליך הטבעי, ולכן הוא יעיל מאוד ומקנה הגנה ארוכת טווח. עם זאת, הוא עלול לגרום למחלה - גם אם קלה הרבה יותר מהמחלה טבעית - ולכן אסור לתת חיסון כזה לנשים הרות ולמי שמערכת החיסון שלהם מוחלשת. דוגמה לחיסון כזה: חיסון משולש נגד אדמת־חצבת־חזרת.

ב. חיסון מומת: החיסון מכיל את מחולל המחלה שנגדה מחסנים לאחר שכבר הומת, ולכן הוא אינו מסוגל להתרבות וגם לא לגרום למחלה. חיסון כזה בטוח לנשים הרות ולמדוכאי חיסון. דוגמה לחיסון כזה: חיסון נגד שפעת (בזריקה).

ג. חיסונים נגד חלקי אורגניזם: מדובר בחלקים מהאורגניזם מחולל המחלה שהופקו בשיטות של הנדסה גנטית או מוצו מהאורגניזם לאחר שהומת. חיסונים כאלה מכילים רק רכיב מסוים מהאורגניזם שנגדו מכוון החיסון - למשל המעטפת שלו או חלבון מסוים שלו. דוגמה לחיסון כזה: חיסון נגד צהבת B (הפטיטיס B).

ד. חיסון טוקסואיד: חיסון שאינו מכוון נגד מחולל המחלה - האורגניזם עצמו - אלא נגד הרעלן שהוא מייצר ושהוא הגורם למחלה. דוגמה לחיסון כזה: חיסון נגד טטנוס.

ה. חיסון DNA. הטכניקה הזאת עדיין אינה בשימוש באופן שגרתי. החיסון הזה, בניגוד לחיסונים שתוארו קודם לכן, אינו מכיל את האנטיגן (הרכיב שנגדו הגוף מייצר נוגדנים), אלא את החומר הגנטי המקודד ליצירת האנטיגן. הזרקת חיסון כזה גורמת לגוף עצמו לייצר את האנטיגן. התוצאה: מערכת החיסון נחשפת לאנטיגן ומייצרת נוגדנים לנטרולו. זהו חיסון בטוח מכיוון שאינו מכיל אורגניזם המסוגל להתרבות ולחולל מחלות. ויש לו יתרון נוסף, ניתן להפיק אותו בכמויות גדולות, ולכן הוא מתאים במיוחד לשימוש בעת התפרצויות כלל־עולמיות.

ו. חיסון באמצעות נגיף נשא (viral vector): בטכניקה הזאת מחדירים לגוף נגיף קיים שאינו מסוכן לאדם (לא זה שכנגדו מכוּון החיסון) ואשר הונדס כך שיגרום לתאי הגוף המאחסן לייצר חלבון מסוים של הנגיף שנגדו מכוון החיסון. התוצאה - הגוף עצמו מייצר חלבון (אנטיגן) של הנגיף הזה, ובתגובה מתחילה מערכת החיסון לפתח נוגדנים לנטרולו.

אז באיזה שלב נמצא כעת החיסון לקורונה?

אז עכשיו נחכה עד שיהיה חיסון לקורונה? כל השלבים שתוארו לעיל מתייחסים לימי שגרה. בעת התפרצות מגפה חדשה שמסכנת מיליוני בני אדם, כמו קורונה, נהוג להחיש את שלבי הרגולציה. נוסף על כך, הסתמכות על ידע קודם שהופק מפיתוח חיסונים נגד נגיפים דומים עשויה אף היא להחיש את תהליך הפיתוח. לפי ההערכות האופטימיות ביותר יתקבל בתוך כשנה אישור לשימוש בחיסון חדש נגד נגיף הקורונה.

הרצף הגנטי של נגיף הקורונה מחולל המגפה הנוכחית (SARS-COV2) זוהה בשלב מוקדם מאוד, כבר בתחילת ההתפרצות, מה שמאפשר שימוש בטכניקות של הנדסה גנטית, שכאמור הן בטוחות ומאפשרות ייצור המוני ומהיר של חיסונים. בעולם יש כיום יותר מ־100 חיסונים בשלבי פיתוח שונים - רובם בארה"ב, והאחרים באירופה ובסין. החיסונים האלה עדיין מצויים - ברובם המכריע - בשלב הפיתוח במעבדות. יש חיסונים אחדים לקורונה שכבר נבדקים על בני אדם (במסגרת פאזה 1 או פאזה 2), אך עדיין לא ניתן להעריך מתי הם יהיו זמינים בשוק. יש צורך בתקציבי ענק ובתמיכה מסיבית כדי להתקדם במהירות בפיתוחם. נוסף על כך יש לזכור שלא ניתן להסתפק בהפקת החיסון ובמתן הוכחות שהוא בטוח ויעיל, אלא צריך גם למצוא דרך להפקתו ולהפצתו בהיקף המוני. כאמור, אנחנו עוד לא שם.

וירוס הקורונה אינו המצאה. זה אמיתי!

וכן, יש אנשים שמתו ממש מקורונה ויכול להיות שהוא הגדיל את התמותה הכללית בעולם (אבל לא בכל המדינות. בין המקומות האחרים בישראל התמותה בכלל לא עלתה). אבל התחושה שעולה מהמסמך הזה היא שמישהו מאוד רוצה להראות לנו שלנגיף הקורונה יש שיעורי תמותה גבוהים מאוד, הרבה יותר ממה שהם באמת. מישהו מאוד רוצה שנפחד מהקורונה. למה? כי פחד הוא כוח. כוח שיכול להניע אותנו להסכים לדברים שלא היינו מסכימים להם אחרת. האם לחוקק חוקים שיפגעו באופן חמור בפרטיות ויאפשרו לכל פקיד להחליט על מעקב אחר כל תנועה של אזרחים והאזנה לכל משפט שלהם, בתואנה של "הגנה על הציבור"?

האם ליצור סדר עולמי חדש? האם לחוקק חוקים המאפשרים לממשלות ולמדינות ברחבי העולם לשלוח שוטרים לבתי אזרחים ללא כל צו חיפוש ולשלוח אותם למתקן בידוד ואולי אף להחרים מחשבים ומסמכים, וכל זאת בתואנה של 'הגנה על הציבור'? האם לחוקק חוקים המאפשרים למדינות ברחבי העולם להזריק בכוח חיסונים המכילים, בין היתר, חומרים שבטיחותם מעולם לא נבדקה כראוי, ישירות למערכת הדם של ילדינו ובניגוד לרצון ולהסכמת ההורים?

-- לקבלת מידע נוסף על דרכי התחסנות מומלצים למגפת הקורונה (COVID-19), המשך להתעדכן בחדשות ובמידע הרפואי שאנו מפרסמים. תודה!

בברכה,
סולומון יעקב
(מטפל אלטרנטיבי ומומחה לאיורוודה)
 
למעלה