האם בני עשירי אנגליה חוללו בה מהפכה תעשייתית?

Boogieman

New member
המאמר לא מספק מספיק מידע

על שיטות המחקר ועל המקורות עליהם הוא התבסס, לכן אני לא ממש יכול לבקר אותו. אבל ברמת ההתרשמות, זה מסריח למרחוק. עושה רושם של פמפלט אידיאולוגי וספקולציה פראית על נתונים לא מספקים. כך או כך, נתקלתי בהסברים טובים יותר, והרעיון לפיו העשירים הפיצו את גן ה"התעשרות" נשמע לי כמו קישקוש מבית מדרשם של כלכלנים ניאו-ליברלים קיצוניים שמחזיקים בטיעון המעגלי לפיו העשירים הם המוצלחים, ומשום כך הם עשירים. זה לא נכון גם היום, וזה בטח ובטח לא היה נכון בימי הביניים.
 

mishauli

New member
מהכתבה משתמע שהחוקר נבר בגנזכים והסתמך על

צוואות ועל סמסקנות חוקרי סיבות מוות. עוד הבנתי מהכתבה שגם מתנגדיו אינם עוררים על תקפות הנתונים שהציג, אלא על פרשנותו. חוששני שפחת על פרטים אלה - אולי משום שמשקפי הסוציאליזם מסננים אותם?
 

טשאפק

New member
הטענה שהעלייה בשיעורי האוריינות

היא תוצאה של שינוי גנטי באוכלוסייה - ולא, למשל, כתוצאה משיפור באיכות החינוך, במעבר מהכפר לעיר וכו' - נשמעת מופרכת לחלוטין. מהצצה בגרף גם רואים שינוי בפער בשיעורי האוריינות בין נשים לגברים - אצל הנשים, העלייה באוריינות חדה הרבה יותר לקראת סוף המאה ה-19 - ואת זה כמובן לא ניתן להסביר על ידי העובדה שעשירים מתרבים יותר. (אלא אם מניחים שמשום מה נולדו להם בעיקר בנות...).
 

טשאפק

New member
אגב תהליכים אבולוציוניים

היה מעניין לחקור את ההשלכות של מלחמות העולם על שכיחות של מומים קלים בגברים - מומים מהסוג שמאפשר התרבות אך משחרר מחובת השירות הקרבי, למשל ראייה לקויה מאד או בעיות גב. ייתכן בהחלט שבארצות כמו בריטניה, צרפת וגרמניה, שיעור הלוקים במומים אלה עלה בגלל היתרון ההישרדותי שהעניקו בתקופת מלחמה. (בהנחה שאכן היו פוטרים מהשירות הקרבי אנשים נושמים שכל גפיהם מחוברות).
 

mishauli

New member
מוטב לבדוק ברוסיה שבה אחוז הגברים שנהרגו היה

הגבוה בעולם.
 

טשאפק

New member
השאלה אם גם ברוסיה

פטרו בעלי מומים קלים מן השירות, באותה מידה שעשו כך בגרמניה ובאנגליה.
 

Boogieman

New member
זה שהנתונים נכונים זה טריוויאלי.

מה שמשנה הוא באילו נתונים הוא בחר להשתמש, איך הוא השתמש בהם ואילו מסקנות הוא הסיק מהם.
 

Y. Welis

New member
טענה מוזרה, בעיקר מצד מי שאינו גנטיקאי

נאמר שם היו שינויים גנטיים שאובחנו אצל בני אדם - כמו יכולת טובה יותר לפרק לקטוזה אצל מגדלי-בקר (החל מהאלף החמישי לפנה"ס), וכן דברים מסוג דומה שקשורים לתזונה או מראה חיצוני (צבע עור). אבל מכאן לאינטילגנציה הדרך ארוכה (לדעתי אין שום השפעה גנטית על האינטילגנציה, ולו משום שסטטיסטית הצאצאים הרבים ביותר נולדו לאנשים הממוצעים ומטה). אמנם לאנשים בעלי מעמד היו יותר ילדים, אבל זה רק משום שהיו להם תנאי מחיה שסייעו להם לשרוד. לעניים היו יותר, אבל לא כולם עברו את גיל 3. סיבה טובה יותר למהפיכה התעשייתית היא מעמדה של אנגליה בסוף המאה ה-18 כאימפריה עולמית שחולשת על מרבית הסחר בעולם; מימשל יציב שתומך ביוזמה פרטית; מעמד בינוני שהחל להתעשר; חינוך משופר כתוצאה (בין השאר) מסטנדרטיזציה של השפה (המילון של ג'ונסון) וחברה מעמדית (כמעט קסטית) שבה בני המעמד הנמוך היו זמינים תמיד לכל גחמה של המעמדות שמעליהם, דבר שהפך אותם לחומר משובח לעריכת נסיונות.
 

mishauli

New member
קראתי פעם על מימצאים מובהקים של העברת IQ בתו-

רשה. בחנו די הרבה זוגות תאומים שאומצו בנפרד על-ידי משפחות שונות. התברר שהמתאם בין IQ תהורים ביולוגיים היה גבוה מזה של IQ וההורים המאמצים. אגב, לא צריך להיות גנטיקאי (או מדען בתחום מסוים) כדי להבין תוצאות מחקר מדעי.
 

Y. Welis

New member
מחקרים על תאומים הם אכן הדרך העיקרית לבחון

אם יש השפעה גנטית על האינטילגנציה - פשוט בודקים אם יש הפרשים בינהם, כי המטען הגנטי שלהם זהה. אחת הטענות העיקריות היא שהמטען הזה הוא שקובע את הנטיות שלהם ואת הגורל הדומה (העדפת מקצוע, שינויים בחיים, התנהגות ועוד) שאופייני לחלקם הגדול (לדעתי האסטרולוגיה מסבירה את זה טוב יותר, אבל זו רק דעתי...). מכל מקום לדעתי תאומים אינם מייצגים את כלל האוכלוסיה, וניתן לומר שכל הממציאים החשובים שבהיסטוריה באו מרקע תרבותי (כמו גם כלכלי) שעודד מחשבה ולימוד.
 

Y. Welis

New member
מעבר לכך רוב התאומים הזהים לומדים יחד

ובמקרים רבים באותה כיתה. במאמר שהזכרת הודגם שאצל תאומים זהים שגדלו בפרד, היתה התאמה נמוכה יותר מאלה שגדלו יחד. מי שפגש תאומים זהים יודע גם עד כמה הם משתפים זה את זה בחוויות ולמעשה עוברים תהליכים זהים.
 

Y. Welis

New member
גם וגם. הסיפור על שניים מהם מרתק במיוחד:

נערה בת 14 ילדה זוג תאומים, ומסרה אותם מיד לאימוץ. הם לא ידעו האחד על קיומו של השני עד גיל 40. כשנפגשו, הסתבר שיש בינהם הרבה מהמשותף - 'למרות שגודלו על ידי שתי משפחות נפרדות, הם היו באותו הגובה והמשקל, ומה שמפתיע יותר - שמם היה ג'ים. בנוסף לשניהם היה כלב בשם 'טוי'; שניהם עבדו כשוטרים ועסקו באותם תחביבים; לשניהם היתה אשה ראשונה בשם לינדה, ואשה שניה בשם בטי; שניהם גם קראו לבנם הבכור ג'יימס אלן. שניהם עישנו בשרשרת סיגריות 'סיילם', כססו ציפורניים, נהגו באותו הדגם של שברולט ואותו הצבע, ערכו חופשות באותו מקום, הצטיינו במתימטיקה והתקשו באיות.'
 

אלי ו.

New member
נכון, יש הרבה מחקרים כאלה

ובד"כ מעבר למקרים אנקדוטליים מגלים שהמתאם בין תאומים זהים שגדלו בנפרד הוא בסביבות ה 50%. די דומה לילדים בלי קשר גנטי שגדלו יחד באותו בית. במלים אחרות, ודאי שיש השפעה גנטית אבל היא אינה מוחלטת. ושוב, יש אנקדוטות על תאומים זהים שהופרדו בלידתם, נפגשו בגיל 40 וגילו שיש להם עבודה דומה, תחביבים דומים לשניהם יש שפם וטעם זהה בבגדים אבל אלה אנקדוטות. סטטיסטית זו לא תופעה נפוצה.
 

Y. Welis

New member
אבל מה הסיכוי הסטטיסטי ששני אנשים זהים כאלה

יתקיימו, עם כל אלפי (או עשרות אלפי) ההחלטות ואינספור ההשפעות שקובעות את מהלך החיים? נמוך ביותר. זו אחת הסיבות שאני נוטה להאמין באסטרולוגיה, כי היא הדיצפלינה (גם אם לא מדעית) היחידה שיכולה להסביר מיקריות שכזו.
 

אלי ו.

New member
לא הבנתי את הטענה

תמיד יש מקרי קצה מענינים אבל מהם אי אפשר ללמוד על הכלל. והשאלה על "מה הסיכוי הסטטיסטי" במקרה בודד אינה רלבנטית. בה במידה יכולתי לזרוק חץ על הקיר ולטעון שהסיכוי הסטטיסטי שהוא יפגע דוקא בנקודה שהוא פגע בה הוא אפסי. אז מה? במקרים בודדים זה קורה. רק אידיוטים מתוכחים על "מה משפיע, גנטיקה או סביבה" ברור ששניהם משפיעים וברור שכשמדברים על סטטיסטיקה יהיו כאלה שיושפעו קצת יותר מהסביבה וכאלה שיושפעו יותר מהגנטיקה. הענין הוא שברוב מכריע של שאר המקרים של תאומים זהים שהופרדו בלידתם לא ראינו השפעה כזו של קיצונית הגנטיקה. זה לא שאין השפעה בכלל, יש השפעה כזו אבל היא אינה כה קיצונית כמו במקרה הקצה הנ"ל. יש מקרים בהם ההשפעה נראית אפסית ומקרים בהם ההשפעה מורגשת יותר. אותנו מענינת ההשפעה הכמותית על הכלל, הקצוות מענינות אנקדוטלית בלבד.
 
למעלה