אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
האם בר אילן אוניברסיטיה דתית?
- פותח הנושא העליון KB
- פורסם בתאריך
אני לא חושב שדייקו בשמועות
לא למדתי קורסי תנ"ך באוניברסיטה, אבל לפי מה ששמעתי, הגישה היא לא של ביקורת המקרא, אלא הנחת היסוד של המרצים היא שהתורה ניתנה משמיים. כנ"ל לגבי המחלקות לתלמוד, פילוסופיה יהודית וכדו'. אני מניח שמידי פעם מגיעים למערכת מרצים שלא בדיוק מתאימים להגדרות האלה, אבל זו לא המגמה. חוץ מזה, ההגדרה של ב"א כאוניברסיטה דתית היא קצת מוגזמת. יש מסגרת דתית: שיעורי יסוד ביהדות, המון בתי כנסת ומניינים, כל האוכל כשר, יש כולל ומדרשה. אבל זה לא הופך את זה לממש דתי, ועובדה היא שכ-50% מהסטודנטים אינם דתיים. לעניין מגדיל מגדול - על איזה טיעון את מדבר?
לא למדתי קורסי תנ"ך באוניברסיטה, אבל לפי מה ששמעתי, הגישה היא לא של ביקורת המקרא, אלא הנחת היסוד של המרצים היא שהתורה ניתנה משמיים. כנ"ל לגבי המחלקות לתלמוד, פילוסופיה יהודית וכדו'. אני מניח שמידי פעם מגיעים למערכת מרצים שלא בדיוק מתאימים להגדרות האלה, אבל זו לא המגמה. חוץ מזה, ההגדרה של ב"א כאוניברסיטה דתית היא קצת מוגזמת. יש מסגרת דתית: שיעורי יסוד ביהדות, המון בתי כנסת ומניינים, כל האוכל כשר, יש כולל ומדרשה. אבל זה לא הופך את זה לממש דתי, ועובדה היא שכ-50% מהסטודנטים אינם דתיים. לעניין מגדיל מגדול - על איזה טיעון את מדבר?
אוקי
בעיקרון זה לא ממש ביקרות המקרא, זה יותר ביקורת היהדות. לקראת סוף ברכת המזון יש חלוקה- בימים רגילים אומרים מגדיל ישועות מלכו וכו'.. בימים שיש בהם מוסף (שבת, ר"ח וכד') אומרים מגדול ישועות מלכו' וכו'... הטענה: היתה מחלוקת האם צריך להגיד מיגדול או מגדיל, ובברכה עצמה היה כתוב מגדיל, ובסוגריים היה כתוב (ש"ב - מגדול). והכונה בש"ב, שמואל ב' ששם כתוב מיגדול איפשהוא. מישהו ראה ש"ב והבין שזה קיצור של שבת, ומשם הרחיבו את זה לכל הימים שיש בהם מוסף ומשם השתרשה הטעות. הטעות: בספרו של האבודרהם (אחד הראשונים) הוא כותב על החלוקה הזאת, ושהוא קיבל אותה מרבותיו. האבודרהם חי בערך 70 שנה אחרי שהומצאה החלוקה הנוצרית של התנ"ך (כידוע- החלוקה של הפרקים, והחלוקה של הספרים- שמואל, מלכים, דברי הימים ועזרה שהפך להיות עזרה ונחמיה) לפני כן בכלל לא היה קיים המושג של שמואל ב'. ובתקופה זאת עוד לא היה דפוס אם אני לא טועה. ולכן אין שום אפשרות שבתקופה של פחות מ50 שנה (הוא קיבל זאת מרבותיו) שהטעות כתיב היחידה הזאת התפשטה לכלל ישראל והתרחבה בצורה עקומה שכזו. תאכלס רוב הטיעונים הם בערך ברמה הזאת, רובם ככולם נפרחו. וחבל שגם במקומות שמזוהים עם הציבור הדתי ישנם דברים שכאלה.
בעיקרון זה לא ממש ביקרות המקרא, זה יותר ביקורת היהדות. לקראת סוף ברכת המזון יש חלוקה- בימים רגילים אומרים מגדיל ישועות מלכו וכו'.. בימים שיש בהם מוסף (שבת, ר"ח וכד') אומרים מגדול ישועות מלכו' וכו'... הטענה: היתה מחלוקת האם צריך להגיד מיגדול או מגדיל, ובברכה עצמה היה כתוב מגדיל, ובסוגריים היה כתוב (ש"ב - מגדול). והכונה בש"ב, שמואל ב' ששם כתוב מיגדול איפשהוא. מישהו ראה ש"ב והבין שזה קיצור של שבת, ומשם הרחיבו את זה לכל הימים שיש בהם מוסף ומשם השתרשה הטעות. הטעות: בספרו של האבודרהם (אחד הראשונים) הוא כותב על החלוקה הזאת, ושהוא קיבל אותה מרבותיו. האבודרהם חי בערך 70 שנה אחרי שהומצאה החלוקה הנוצרית של התנ"ך (כידוע- החלוקה של הפרקים, והחלוקה של הספרים- שמואל, מלכים, דברי הימים ועזרה שהפך להיות עזרה ונחמיה) לפני כן בכלל לא היה קיים המושג של שמואל ב'. ובתקופה זאת עוד לא היה דפוס אם אני לא טועה. ולכן אין שום אפשרות שבתקופה של פחות מ50 שנה (הוא קיבל זאת מרבותיו) שהטעות כתיב היחידה הזאת התפשטה לכלל ישראל והתרחבה בצורה עקומה שכזו. תאכלס רוב הטיעונים הם בערך ברמה הזאת, רובם ככולם נפרחו. וחבל שגם במקומות שמזוהים עם הציבור הדתי ישנם דברים שכאלה.
אממ אני אנסה שוב
בברכת המזון לקראת סופה ישנו הפסוק- "מגדיל ישועות מלכו", ובצידו כתוב בסוגריים- בשבתות ובימים שאומרים בהם מוסף אומרים מגדול ישועות מלכו. הטענה של מבקרי היהדות: היתה מחלוקת האם צריך להגיד מיגדול או מגדיל, ובברכה עצמה הנוסח היה שכתוב מגדיל, וכתבו בצד מיגדול, שמי שרוצה שיגיד, וליד היה כתוב את האותיות ש"ב (שהכוונה היא שמואל ב'- הספר שממנו לקוח הפסוק מיגדול ישועות מלכו) מישהו ראה שכתוב ש"ב והבין בטעות שזה קיצור של שבת, ומשם הרחיבו את זה לכל הימים שיש בהם מוסף ומשם השתרשה הטעות, שבימים אלו צריך להגיד מיגדול במקום מגדיל. למה זה לא נכון: בספרו של האבודרהם (אחד הראשונים) הוא כותב על החלוקה הזאת בברכת המזון של מיגדול ומגדיל, ושהוא קיבל אותה מרבותיו שבברכת המזון בימים רגילים אומרים מגדיל, ובימים שיש בהם מוסף אומרים מיגדול. האבודרהם חי בערך 70 שנה אחרי שהומצאה החלוקה הנוצרית של התנ"ך (באותה תקופה הם התחילו ללמוד את התנ"ך בצורה רצינית בכדי להתווכח עם היהודים, וכדי שיהיה נוח הם חילקו את התנ"ך לפרקים, ואת הספרים שמואל, מלכים, ודברי הימים חילקו לא' וב', ואת הספר עזרה, חילקו לשני ספרים- עזרה, נחמיה.) לפני כן בכלל לא היה קיים המושג של שמואל ב'. ובתקופה זאת עוד לא היה דפוס אם אני לא טועה. והכי חשוב- רק קצת אחרי תקופתו של האבודרהם היהודים קיבלו את החלוקה הנוצרית בכדי שתהיה אפשרות להשיב לנוצרים על טענותיהם! ולכן אין שום אפשרות שבתקופה של פחות מ50 שנה (הוא קיבל זאת מרבותיו) שהטעות כתיב היחידה הזאת התפשטה לכלל ישראל והתרחבה בצורה עקומה שכזו. וגם אם מישהו היה טוען שאולי בכל זאת זה קרה, זה לא יכול היה לקרות לפני שהיהודים בכלל קיבלו אליהם את החלוקה הנוצרית והכירו במושג שמואל ב'. מקוה שהפעם זה יותר מובן
בברכת המזון לקראת סופה ישנו הפסוק- "מגדיל ישועות מלכו", ובצידו כתוב בסוגריים- בשבתות ובימים שאומרים בהם מוסף אומרים מגדול ישועות מלכו. הטענה של מבקרי היהדות: היתה מחלוקת האם צריך להגיד מיגדול או מגדיל, ובברכה עצמה הנוסח היה שכתוב מגדיל, וכתבו בצד מיגדול, שמי שרוצה שיגיד, וליד היה כתוב את האותיות ש"ב (שהכוונה היא שמואל ב'- הספר שממנו לקוח הפסוק מיגדול ישועות מלכו) מישהו ראה שכתוב ש"ב והבין בטעות שזה קיצור של שבת, ומשם הרחיבו את זה לכל הימים שיש בהם מוסף ומשם השתרשה הטעות, שבימים אלו צריך להגיד מיגדול במקום מגדיל. למה זה לא נכון: בספרו של האבודרהם (אחד הראשונים) הוא כותב על החלוקה הזאת בברכת המזון של מיגדול ומגדיל, ושהוא קיבל אותה מרבותיו שבברכת המזון בימים רגילים אומרים מגדיל, ובימים שיש בהם מוסף אומרים מיגדול. האבודרהם חי בערך 70 שנה אחרי שהומצאה החלוקה הנוצרית של התנ"ך (באותה תקופה הם התחילו ללמוד את התנ"ך בצורה רצינית בכדי להתווכח עם היהודים, וכדי שיהיה נוח הם חילקו את התנ"ך לפרקים, ואת הספרים שמואל, מלכים, ודברי הימים חילקו לא' וב', ואת הספר עזרה, חילקו לשני ספרים- עזרה, נחמיה.) לפני כן בכלל לא היה קיים המושג של שמואל ב'. ובתקופה זאת עוד לא היה דפוס אם אני לא טועה. והכי חשוב- רק קצת אחרי תקופתו של האבודרהם היהודים קיבלו את החלוקה הנוצרית בכדי שתהיה אפשרות להשיב לנוצרים על טענותיהם! ולכן אין שום אפשרות שבתקופה של פחות מ50 שנה (הוא קיבל זאת מרבותיו) שהטעות כתיב היחידה הזאת התפשטה לכלל ישראל והתרחבה בצורה עקומה שכזו. וגם אם מישהו היה טוען שאולי בכל זאת זה קרה, זה לא יכול היה לקרות לפני שהיהודים בכלל קיבלו אליהם את החלוקה הנוצרית והכירו במושג שמואל ב'. מקוה שהפעם זה יותר מובן
בוא נראה אם הבנתי:
מה שאתה בעצם אומר ששמעת ממישהו שמרצה אחד בשיעור אחד לימד משהו שלמיטב ידיעתך הוא לא נכון. ואולי החבר שלך לא הבין והמרצה בעצם הציג את זה כהסבר מקובל בלי להביע עמדה האם זה נכון או לא? או שאתה לא בדיוק הבנת מה שסיפר החבר? ואפילו אם הכל נכון, קורה שמרצה טועה ומטעה- לא רק ביהדות. גם במדעי הטבע. על-סמך זה להסיק שבבר-אילן מלמדים שטויות ושזו לא אוניברסיטה דתית? קצת נמהר, לא? בכל אופן נראה לי שאפשר להסכים על התשובה שניתנה לך למעלה. יש מסגרת ואוריינטציה דתית- כולל חובת לימוד של קורסי יסוד ביהדות, מסגרות מיוחדות לציבור הדתי- כולל, מדרשה לבנות ועוד, בתי כנסת, שיעורי דת שונים שפתוחים לכל המעוניין וכו'. מצד שני 50% מהסטודנטים אינם דתיים, לא כל המרצים חובשי כיפות וברוב המחלקות הנושאים הנלמדים אינם דווקא דתיים אלא נושאים אקדמיים שונים ומגוונים כמו בכל אוניברסיטה אחרת.
מה שאתה בעצם אומר ששמעת ממישהו שמרצה אחד בשיעור אחד לימד משהו שלמיטב ידיעתך הוא לא נכון. ואולי החבר שלך לא הבין והמרצה בעצם הציג את זה כהסבר מקובל בלי להביע עמדה האם זה נכון או לא? או שאתה לא בדיוק הבנת מה שסיפר החבר? ואפילו אם הכל נכון, קורה שמרצה טועה ומטעה- לא רק ביהדות. גם במדעי הטבע. על-סמך זה להסיק שבבר-אילן מלמדים שטויות ושזו לא אוניברסיטה דתית? קצת נמהר, לא? בכל אופן נראה לי שאפשר להסכים על התשובה שניתנה לך למעלה. יש מסגרת ואוריינטציה דתית- כולל חובת לימוד של קורסי יסוד ביהדות, מסגרות מיוחדות לציבור הדתי- כולל, מדרשה לבנות ועוד, בתי כנסת, שיעורי דת שונים שפתוחים לכל המעוניין וכו'. מצד שני 50% מהסטודנטים אינם דתיים, לא כל המרצים חובשי כיפות וברוב המחלקות הנושאים הנלמדים אינם דווקא דתיים אלא נושאים אקדמיים שונים ומגוונים כמו בכל אוניברסיטה אחרת.
לא הבנת
שמעתי מכמה וכמה אנשים על דברים שהם מחוייבים ללמוד שנוטים לכיוון כזה. והם בד"כ שטויות. כונתי היתה לבין השאר מלמדים שם שטויות, ולא רק.. אני מכיר את הענין הזה ממזמן, ולכן אין לי ספק שזה מה שלימדו אותם. וגם המטרה של אותו שיעור שאני מניח שהציג עוד דוגמאות שכאלה, נטה חד משמעית לכיוון של לתקוף את מנהגי ישראל. אולי חמישים אחוז חובשי כיפות, הלוואי ש50 אחוז היו באמת דתיים...
שמעתי מכמה וכמה אנשים על דברים שהם מחוייבים ללמוד שנוטים לכיוון כזה. והם בד"כ שטויות. כונתי היתה לבין השאר מלמדים שם שטויות, ולא רק.. אני מכיר את הענין הזה ממזמן, ולכן אין לי ספק שזה מה שלימדו אותם. וגם המטרה של אותו שיעור שאני מניח שהציג עוד דוגמאות שכאלה, נטה חד משמעית לכיוון של לתקוף את מנהגי ישראל. אולי חמישים אחוז חובשי כיפות, הלוואי ש50 אחוז היו באמת דתיים...
הטענה הזו מופיעה גם במקורות תורניים
כתבתי מאמרון פעם על הנושא והתייחסתי לטענה הזו. הטענה מופיעה בהרבה מקורות תורניים: "ברוך שאמר" ו"מקור ברוך" לבעל ה"תורה תמימה; אוצר דינים ומנהגים בערך "ברכת המזון"; ספר העקוב למישור בהקדמה; תולדות הגר"א שכתב הרב מיימון בשם הגר"א [לא מצאתי בכתבי הגר"א עצמו]. אני מסכים איתך שזו כנראה טענה לא מדוייקת. החלוקה עצמה לשמואל א' וב' מופיע כבר בתרגום השבעים והוולגטה (לפני ספירת הנוצרים). אבל אצל היהודים המקורות הראשונים ששרדו עם החלוקה הוא בכת"י משנת ה'ר"ח (1448), לפי ההקדמה לשמואל א' בדעת מקרא.
כתבתי מאמרון פעם על הנושא והתייחסתי לטענה הזו. הטענה מופיעה בהרבה מקורות תורניים: "ברוך שאמר" ו"מקור ברוך" לבעל ה"תורה תמימה; אוצר דינים ומנהגים בערך "ברכת המזון"; ספר העקוב למישור בהקדמה; תולדות הגר"א שכתב הרב מיימון בשם הגר"א [לא מצאתי בכתבי הגר"א עצמו]. אני מסכים איתך שזו כנראה טענה לא מדוייקת. החלוקה עצמה לשמואל א' וב' מופיע כבר בתרגום השבעים והוולגטה (לפני ספירת הנוצרים). אבל אצל היהודים המקורות הראשונים ששרדו עם החלוקה הוא בכת"י משנת ה'ר"ח (1448), לפי ההקדמה לשמואל א' בדעת מקרא.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.