אממ אני אנסה שוב
בברכת המזון לקראת סופה ישנו הפסוק- "מגדיל ישועות מלכו", ובצידו כתוב בסוגריים- בשבתות ובימים שאומרים בהם מוסף אומרים מגדול ישועות מלכו. הטענה של מבקרי היהדות: היתה מחלוקת האם צריך להגיד מיגדול או מגדיל, ובברכה עצמה הנוסח היה שכתוב מגדיל, וכתבו בצד מיגדול, שמי שרוצה שיגיד, וליד היה כתוב את האותיות ש"ב (שהכוונה היא שמואל ב'- הספר שממנו לקוח הפסוק מיגדול ישועות מלכו) מישהו ראה שכתוב ש"ב והבין בטעות שזה קיצור של שבת, ומשם הרחיבו את זה לכל הימים שיש בהם מוסף ומשם השתרשה הטעות, שבימים אלו צריך להגיד מיגדול במקום מגדיל. למה זה לא נכון: בספרו של האבודרהם (אחד הראשונים) הוא כותב על החלוקה הזאת בברכת המזון של מיגדול ומגדיל, ושהוא קיבל אותה מרבותיו שבברכת המזון בימים רגילים אומרים מגדיל, ובימים שיש בהם מוסף אומרים מיגדול. האבודרהם חי בערך 70 שנה אחרי שהומצאה החלוקה הנוצרית של התנ"ך (באותה תקופה הם התחילו ללמוד את התנ"ך בצורה רצינית בכדי להתווכח עם היהודים, וכדי שיהיה נוח הם חילקו את התנ"ך לפרקים, ואת הספרים שמואל, מלכים, ודברי הימים חילקו לא' וב', ואת הספר עזרה, חילקו לשני ספרים- עזרה, נחמיה.) לפני כן בכלל לא היה קיים המושג של שמואל ב'. ובתקופה זאת עוד לא היה דפוס אם אני לא טועה. והכי חשוב- רק קצת אחרי תקופתו של האבודרהם היהודים קיבלו את החלוקה הנוצרית בכדי שתהיה אפשרות להשיב לנוצרים על טענותיהם! ולכן אין שום אפשרות שבתקופה של פחות מ50 שנה (הוא קיבל זאת מרבותיו) שהטעות כתיב היחידה הזאת התפשטה לכלל ישראל והתרחבה בצורה עקומה שכזו. וגם אם מישהו היה טוען שאולי בכל זאת זה קרה, זה לא יכול היה לקרות לפני שהיהודים בכלל קיבלו אליהם את החלוקה הנוצרית והכירו במושג שמואל ב'. מקוה שהפעם זה יותר מובן