האם בשם האידיאל יש להתנגד להקמת כסיף החרדית?

האם בשם האידיאל יש להתנגד להקמת כסיף החרדית?

לאחרונה נחשפו פרטים נוספים על עיר העתיד החרדית "כסיף" שאמורה לקום בין באר שבע וערד ליד בסיס נבטים והיישוב הבדואי כסייפא. העיר אמורה לאכלס 60,000 תושבים ב12,000 יחידות דיור הבנויות כמסורת החרדית לגבהים של כ8-6 קומות לצד אזור תעשיה ומסחר לא גדול בשולי העיר ואפילו תכלול תחנת רכבת בקו המתוכנן בין באר שבע לערד. השאלה היא לא מזמן יצא הציבור במחאה נגד הקמת "חריש" החרדית באזור המשולש במרחק קצר מחדרה ופרדס חנה. ככל הזכור לי חריש תוכננה ל50,000 תושבים ונועדה לכלול כ10,000 יחידות דיור בסה"כ. אז לכאורה האם אותם גורמים שהתנגדו להקמת עיר חרדית מוזלת באזור שבכנות לא היה הכי אטרקטיבי אמורים לנקוט בשם אותם אידיאלים גם במחאה נגד תוכנית הבינוי של כסיף? (לא נותנת דיור זול לבדואים ולאזרחים ישראלים, מיועדת למגזר החרדי בלבד)? ובמילים אחרות אחרי קיומם של ערים חרדיות כמו בני ברק, אלעד, מודיעין עילית, ביתר ואחרי שלא נתנו לחרדים את חריש (תגור בה אוכלוסיה מעורבת חרדים לצד מגזרים אחרים ואפילו מיעוט ערבי) האם כל המתנגדים לא אמורים לקפוץ במחאה גם כאן ולדרוש שגם כסיף תהיה מעורבת כמו חריש?

ואכב אזכיר בסוגריים ששכונה בסדר גודל של חריש כולה (10,000 יחידות דיור) מתוכננת לחרדים בנצרת עילית בהר יונה וזאת מאסה כבדה מול כלל האוכלוסיה בנצרת עילית שמורכבת גם ממיעוט ערבי (אם כי מי יודע אם הבעיות של גפסו לא ישאירו לחרדים בשכונת הר יונה 3,000 יחידות דיור בלבד שתוכננו בשלב הראשון ויימנע מהם המשך התוכנית). וברמת בית שמש מנסים בדיעבד לתקן "נזקים תכנוניים" שנועדו להתאימה לחרדים בלבד (מתוך עתודות של 16,000 יחידות דיור שתוכננו לקום בעיר בקרוב). כך למשל שכונה של כ1,300 יחידות דיור עלולה להיות מבוטלת לחלוטין בשל קרבתה לעתיקות שהרשות הארכיאולוגית מעוניינת להפוך לגן לאומי מוכרז. כמה מאות יחידות דיור אחרות כבר מיועדות לשינוי משבלונת הבנייה החרדית לגובה של 8-6 קומות ובין השינויים שנמנו בתוכנית המחודשת (ובעידוד משרד הפנים שכבר אינו חרדי) הקמת שדרה מסחרית ראשית והקמת מגדלים גבוהים יותר לאורכה כך שתהיה אטרקטיבית יותר למגזרים הלא חרדים וזה רק חלק מהשינויים שייתכנו בתוכניות הבינוי בבית שמש על אף ראש העיר אבוטבול.
 

amit1270

New member
חריש לא תוכננה ל-10,000 דירות אלא להרבה יותר

ההתנגדות להקמת עיר חרדית נבעה מכמה סיבות, שהעיקריות שבהן הן שינוי אופי היישוב הקיים, שהוקם כיישוב קהילתי חילוני, וכן דאגה מפגיעה בשטחים פתוחים וחקלאיים. אני לא לגמרי בטוח ששני התנאים האלה מתקיימים במקרה של כסיף.
 

amit1270

New member
יכול להיות שבכל זאת 10,000...

משום מה שכרתי מספר גבוה יותר, משהו כמו 150,000 תושבים.
 

darkshadow1

New member
במקרה של משפחות חרדיות כנראה שאין סתירה


 

ש מים

New member
אבל יש עוד גורם כבד-משקל

אחד הכוחות הגורמים הגדולים והפעילים בהתנגדות לחריש היה המגזר הערבי, בשל מספר טענות:
1. החשש מהפקעת קרקעות.
2. החשש משינוי המאזן הדמוגרפי באזור.
 

darkshadow1

New member
כדאי להעדיף פתרונות אחרים.

אני לא מתיימר למצוא פיתרון אחר יש מאין- אבל אם מישהו מתנגד לתכנית בנחרצות, שיציע פיתרון אחר. ברור שעדיף לשכן את החרדים בקרבה לערים הגדולות כדי למנוע מצב של "גטאות", אבל אי אפשר לטרפד כל ניסיון להקים דיור לחרדים (יש התנגדויות לחריש, הרחבה של בית שמש, ערים מעבר לקו הירוק וכו') ומצד שני להזדעק כשהחרדים מנסים "להשתלט" על שכונות/ערים לא-חרדיות.
מדובר על אוכלוסיה שסובלת היום ממצב בעייתי של "youth bulge, כך שגם אם מחר יקרה נס וכל הילודה במגזר החרדי תרד דרמטית לרמה של הילודה במגזר הלא-חרדי, הם עדיין יצרכו יחידות דיור חדשות בקצב אדיר.
 

ציוניסט

New member
החשיבה בבית שמש נכונה

אולם אני בספק עד כמה היא ראלית, איזה חילוני ואפילו דתי לאומי יבואו לגור בבית שמש. כנראה שאין מה לעשות מלבד חלוקת העיר לשניים.
 
3000 דונם לתעשייה ומסחר סופחו לבית שמש..

ההליך שהתחיל עם אבוטבול (ראש העיר גם בקדנציה הקודמת) ואלי ישי (שר הפנים בממשלה הקודמת וכמו אבוטבול מש"ס) בממשלה הקודמת הסתיים לאחרונה כשגדעון סער חתם על העברת 3000 דונם ממועצת עמק יהודה לבית שמש. בשטח יש 4 מפעלים ומקום לעוד מפעלים ואזורי תעשייה ותעסוקה או מסחר. מכיוון שבית שמש עצמה מתכננת בינוי מסיבי לדיור של יותר מ16,000 דירות יש לקוות שבשטח הזה יוקמו מפעלים ומשרדים שישלבו את תושבי העיר וגם שיניבו ארנונה גבוהה יותר לעיריה ופחות שטחים מסחריים נוספים שנראה שהעיר מלאה בהם.
 
בכל זאת יש הבדל: כל מקרה לגופו..

בירושלים למשל יש גם ריבוי חרדי וגם "פלישה" לשכונות חילוניות. אבל ירושלים היתה עם אוכולסיה חרדית כבר מאות שנים. מלבד זאת חלק ניכר מהאוכלוסיה חי בדירות יוקרה וחלק ניכר ממנו הוא חרדים תושבי חו"ל שהתאזרחו בארץ. בנוסף ערים ותיקות כמו ירושלים ובני ברק מאכלסות גם מקבץ גדול של עסקים קטנים ובינוניים המהווה מקור הכנסה לאוכלוסיה כסיף (וחריש לפניה) פונים למכנה משותף נמוך יותר של אוכלוסיה חרדית הומוגנית וענייה עם דגשים על דיור בלבד ופחות על תעסוקה ומסחר. ואגב אפילו חלקים בבית שמש הותיקה יועדו לאוכלוסיה חרדית תושבת חו"ל שרצתה לגור קרוב לירושלים ואינה נחשבת לפנאטית כמו החרדים שהיגרו ממאה שערים לבית שמש. ליפמן החרדי של יש עתיד הוא מאותה אוכלוסיה חרדית של תושבי חו"ל שהתאזרחו

בכל אופן היו פה כמה שאלות ששולבו: 1) האם ראוי להקים עיר חדשה לאוכלוסיה אחידה ועוד ללא שום הקשר אזורי (מודיעין עילית למשל קמה בשל קרבתה לבני ברק, ביתר בשל נגישות לירושלים ועוד אבל כסיף למשל וחריש לפניה לא היו מיועדות לאוכלוסיה המקומית כלומר אלו לא היו ערי לוויין חילונית של באר שבע או חדרה ולא עיר ערבית בדואית).

2) האם ראוי להקים עיר חדשה במקום לעבות ערים קיימות (למשל ערד). לידיעתכם שכונות חרדיות של מאות דירות מיועדות לקום בכמה ערים בנגב אך שם הן אמורות לתפקד כדרעין בערים קיימות ולא כעיר חדשה וגם לא בכמות אוכלוסיה שתשנה את המרקם החרדי כפי שנעשה בבית שמש.

3) האם ראוי להקים שכונות ענק חרדיות שמשנות את המרקם העירוני (רמת בית שמש או הר יונה למשל שהופכות את האוכלוסיה החרדי לרוב בעיר שהיתה לפני כן בעלת אוכלוסיה מעורבת.

בשורה התחתונה אולי רבים בארץ היו מעדיפים שאם כבר תושבים חרדים אז חרדים מהגרים מחו"ל, חב"דניקים, ברסלבים ש"ס וכולי יגורו לידם ולא זרמים מחמירים יותר אבל ברגע שמקימים עיר חרדית או שכונה חרדית אי אפשר להנהיג ועדות קבלה ובסופו של דבר צריך לקחת בחשבון את התרחיש שהאוכלוסיה החרדית תתגלה כקיצונית.

אגב בעיתון 24 של ידיעות כתבו לאחרונה על כך שבערד חשים לאחרונה שהמרקם העירוני משתנה בשל ריכוז גדול של תושבים חרדים מחסידות גור (גם ידועה כחסידות שמרנית פנאטית).

ומצד שני יוצא שבשום תרחיש כמעט קשה להסדיר דיור לאוכלוסיה החרדית. עיר שתוקם מאפס תהיה עיר ענייה (זאת לא תהיה מודיעין 2). יש לקחת בחשבון גם את הקשיים להרחיב ערים חרדיות קיימות הן בשל מקומן מאחורי הקו הירוק או בשל צפיפותן (במקרה של בני ברק למשל). שכונת ענק שתקום תשנה את המרקם העירוני (רמת בית שמש, הר יונה) והפתרון של שכונות קטנות של מאות דירות בלבד נחשבת בעיניכם כגטו.
 
למעלה