האם ב- " הקמה / הרחבה " של ישוב נלקח בחשבון השטח הגיאוגרפי

האם ב- " הקמה / הרחבה " של ישוב נלקח בחשבון השטח הגיאוגרפי

האם המתכננים או המדינה לוקחים בחשבון את מיקום
השטח הגיאוגרפי כאשר הם באים להקים ישוב חדש או להרחיב ישוב קיים ?
למה הכוונה -
למשל : עפולה עילית בנויה כבר על חלקם של הרי הגליל התחתון ,
בעוד " עפולה הישנה " נמצאת בתוך " עמק יזראעל " וגם מוגדרת בתור:
" בירת העמק " .

ככה גם לגבי - " ראש העין " למשל כאשר חלקה החדש בנוי כבר על גבי
הרי השומרון בעוד החלק הישן בנוי על גבולו המיזרחי של מישור החוף
 
אין הגדרת מיקום השטח הגיאוגרפי הוא החשוב

מה שחשוב הוא צורת השטח הגיאופיזית.
כמו: צורת פני השטח; עורקי הניקוז; קרקע וגיאולוגיה; מפנה; כוון רוחות; רום טופוגרפי; מרחק מהים; דרכי גישה; וכו'.
 
זאת אומרת ש-ישוב יכול לשכון ב-2 אזורים שונים

כמו במקרה של עפולה שהיא מוגדרת בתור : " בירת עמק יזרעאל "
אבל למעשה חלק ממנה כבר קיים על הרי הגליל התחתון
 

משה12333

New member
ההתייחסות לפני השטח עברה מהפך. בעבר, לא היתה כלל התייחסות

לפני השטח. הרחובות תוכננו בצורת שתי וערב והכבישים בצורה ישרה ולא מתפתלת.

אם בשטח מתוכנן היתה גבעה גבוהה מאד, היא לא שינתה את התכנון הראשוני שהתבצע במשרדי המתכננים. הכביש והרחוב פשוט עלו בשיפוע חריג ואז ירדו בשיפוע חריג, העיקר שדגם השתי וערב הישר והמקבילי יישמר.

זה יצר מראות הזויים בבני-ברק, ר"ג וגבעתיים המישוריות ברובן, אך עם מס' גבעות גבוהות מאד בשיטחן. ניתן לראות שם מדרכות שנגמרות מעל לתהום וכדי ללכת בהן יש צורך לעלות/לרדת בעשרות מדרגות.

כל המכוניות ברחובות האלה חונות בשיפוע חד משני צידי הכביש ובהצטלבויות שלהם לא ניתן לראות את המכוניות שנוסעות בכביש כי הן מגיעות מתחת לשיא הגבעה ומוסתרות בגללה.

קצה אחד של הבניין ברחוב המשופע נמצא בגובה פני הכביש שבחזית שלו וקצה שני נמצא מעל או מתחת לגובה פני הכביש.

היום, תכנון שכזה כבר לא ייתכן.

התכנון יותר לא כופה את עצמו על פני השטח אלא פני השטח מכתיבים את התכנון.

מודיעין, ראש העין החדשה וכביש 1 החדש הם דוגמאות מאלפות לכך.

במודיעין, הרחובות מעגליים ולכן מטפסים בשיפוע מתון מאד עד לראש ההר. לאורך הכביש, המכוניות חונות בצורה ישרה ולא בשיפוע. שני צידי הבניינים נמצאים בגובה זהה מעל לכביש שבחזית שלהם.

סימלה של ראש העין החדשה הוא הצוק עם שלושת המנהרות שבכניסה אליה. בעבר היו פשוט סוללים כבישים שיעלו לצוק ויירדו ממנו ובטח שלא היו משקיעים בחציבת מנהרות לכבישים פנימיים של עיר. היום, מלאכת החציבה היא מהירה וזולה ולכן המתכננים לא מהססים להשתמש בה בעת הצורך.

בכביש מס' 1 החדש (ובכביש 6) המצב הוא זהה. נגמרו הימים של השיפועים ההזויים בכבישים בין-עירוניים. אם צריך, חוצבים מנהרות בשביל נתיבי הכביש ואם צריך עשרות ק"מ לשם כך, אז גם זו לא בעיה היום. חוצבים מהיום למחר עשרות ק"מ של מנהרות. כביש 1 החדש וכביש 6 בחלקו הצפוני החדש שנסלל כרגע, הם כבישים בעלי מנהרות ארוכות מאד.

כביש 1 הישן היה כביש גרוע מאד עם שיפועי עלייה/ירידה חדים שתמיד גרמו למשאיות להיתקע בעלייה וגם לשרוף את הצמיגים בירידה בגלל השימוש הרב בדוושת הבלם. כשהכביש נסלל, זאת היתה האפשרות היחידה למתכננים.

היום, למתכננים יש אין-סוף אפשרויות מוצלחות להתמודד עם פני השטח.

 
במודיעין כל התכנון השתנה

שהקימו את מודיעין אז דאגו להקים " רחובות בצורת מדרגות "
מחוברים אחד אל השני באמצעות שבילים להולכי רגל בין הבתים,
כאשר למטה בתוך השדרות הוקמו " בתי ספר / מרכזים מסחריים " .
כרגע בשכונות החדשות מקימים הרבה פחות מדרגות וכל הבתי ספר
כבר לא בתוך השדרות.
מה גם ש-בהתחלה רצו ש-כל המרכזים המסחריים יפנו אל " הרחוב "
ולא אל הפארקים של השדרות.

בראש-העין הוקמו גם " רחובות הולנדים עם ספסלים ולצידם ברזיות "
וחבל שלא עושים את אותו הדבר בעוד מקומות .
 
טוב לשמוע

זה הרי ברור ש-לא הרבה אנשים יעברו דרך המדרגות האלה .
מה גם שזה גם לא מותאם לבעלי " נגישות " ( קשישים / נכים )
בשכונות היותר חדשות דאגו להקים יותר
" גינות עם שבילים מפותלים " שזה כבר יותר טוב .
 

ש מים

New member
בכל תכנון אמורה להיות התייחסות לטופוגרפיה

ולמאפיינים פיזיים של השטח.
 
למעלה