האם ב WHATHIFI יש סוקרים עם פיגור שכלי מתקדם?

EB10000

New member
האם ב WHATHIFI יש סוקרים עם פיגור שכלי מתקדם?

חפשתי מגן ברקים לחשמל באמזון UK ונתקלתי במוצד שיש לו ביקורות טובות ואינו יקר. מפצל שקולל הגנת SURGE עם מסנן EMI פאסיבי.


מה שהפתיע אותי זה הביקורת עליו במגזין WHATHIFI. אותו מבקר אומר שהמוצר שיפור את ה DETAIL של הסאונד, אבל מצד שני הגביל לו את הטרבל וגם הקטין לו את רוחב הבמה:

https://www.whathifi.com/us/tacima/cs947/review


ושלא יהיו אי הבנות, אני מהנדס חשמל ומרצה בתחום. איך לעזאזל מסנן EMI המורכב מסנן LC פאסיבי שמשפיע רק על תדרים גבוהים בהספקת החשמל, בתוספת סופג אנרגיה מקבילי במקרה של מתח ייתר, יכול להקטין את רוחב הבמה או להשפיע בכל דרך על איכות הסאונד????


לא יאומן... אין למגזין הזה אף יועץ טכני שהוא מהנדס?

באמזון יש ביקורות מתמשים יותר נורמאליות. 90% אומרים שאין לו כל השפעה מורגשת, וכמה אמרו שהוא גם לא עוזר הרבה בהגנה, כי פגיעת ברק שרפה להם ספק של טלויזיה...
 

Ron W

New member
כצפוי אחרי כבלי רמקול כבלי חשמל

לחודש הקרוב השפעת מעמדים וסלעים ..
מה שכן משמעותי הארקות וקוטביות
לפעמים היפוך של הפזה בתקע ללא הארקה, דהיינו תקיעה ב180 מעלות
יכול להנמיך רעש כלשהוא.
הארקה צריכה להתפרש כמו כוכב מצרכן הזרם הגבוה
כמו הגברה לצרכנים הקטנים.
 

EB10000

New member
גם לטענת הקוטביות אין שום ביסוס הנדסי

מתח ה AC בין פאזה לאפס עובר יישור גשר דיודות ואז סינון. אין שום חשיבות למופע של המתח בצד ה AC אם הוא מתחיל מ 0 או מ 180 מעלות. קל להראות עי סימולציה של רשת תלת פאזית לא מאוזנת ב 100% עם הזרקת רעש ומודל של מיישר חד פאזי. הופכים את הקוטביות בצד ה AC ומודדים את הרעש בצד ה DC המיושר. אין כל הבדל. אותו ערך RMS של הרעש ואותה השונות...
 

Ron W

New member
לתואר אין קורלציה להנדסה בשטח


הקוטביות משפיעה כי במכשירים רבים יש צימוד
קבל קרמי בין כניסות ה AC למילואה או נגד בערך גבוה
או צרוף במקביל. המטרה היא מניעת מתח סטטי ביחס לגוף.
לא זו בלבד במכשירים מסוימים כדוגמת מגברים של לקסמן
היה מדיד שהנחה את המשתמש לחיבור הנכון.
https://www.google.com/search?q=lux...lAhUTmVwKHQXcA3sQsAR6BAgIEAE&biw=1920&bih=983
מכיוון שמתח ה AC בשקע מיוחס לאדמה עדיף
שאותו קבל יתחבר ל0 ולא לפזה.
 

EB10000

New member
זה כבר משהו אחר ומקרה פרטי

לא ממש ברור גם למה צריך קבל בין אפס לגוף המכשיר? קבלים קרמיים לרוב משמשים לסינון של תדרי EMI גבוהים מאד בתחום המגה הרצים, כי אלו קבלים שלא כוללם השראות פרזיטית כמו קבל פילם או אלקטרוליטי.

הויכוח על קוטביות והמלצות של כל מיני וודו-פילים הוא בטענה שזה משפר את איכות הסאונד או מבטל HUM של לולאת אדמה. לזה אין כל משמעות. בדקתי עם הרבה מכשירים, אין כל הבדל מורגש בהיפוך הפלאג.
 
למדת המון ולא למדת דבר...

ה-AC רועש .אפילו רועש מאד. לא כל הרשע מולך. חלקו מוקרן. MIL STD 461G.
Emitted and Conducted.
זה למה יש קופסת מתכת, וזה למה בציוד איכותי יש הפרדה בתוך המכשירים. תמיד הספק בצד ולפעמים יש גם מחיצה.
ברוב הציוד, הסינון לרעש עם קבל קטן על קוי המתח. לא ממש מספק.
RF: יש לציוד קבלים שעושים לו מיצוע. סה"כ יש הבדל בין ציוד לציוד במישור הזה, ויש הבדל בין ציוד שמקבל מתח מסונן וציוד שלא.
הפליגה חברת PS לבצע סינון אבסולוטי: הם מבצעים ישור (DC) ויצור מחדש של מתח ה-AC. מה שהם מכנים Reconstruction. ציוד יקר...
https://www.psaudio.com/perfectwave-p10-power-plant/
 

EB10000

New member
עד עכשיו חשבתי שאתה אדם מבין ורציונאלי

אתה רציני עם PS AUDIO וה POWER PLANT הזה? זו חברת שמן נחשים. למיצבי מתח רשת אין שום השפעה על הסאונד. כל המוצרים הללו שמיישרים את מתח הרשת ומיצרים אותו מחדש, עולים אלפי דולארים ולא משנים דבר בסאונד. מכשירי אודיו פועלים על מתח DC ולא AC. המכשיר כבר כולל מיישר ומייצב מתח. לאיכות גל הסינון בצד הרשת אין כל חשיבות או השפעה על מה שמתקבל בצד ה DC, בהנחה שהחברה תכננה את המיישר כראוי.
בספק כוח ליניארי (מה שרוב האודיופילים אוהבים כי הם חושבים שהוא טוב יותר מספק ממותג, שזה טעות), יש מסנן EMI בצד הרשת, שנאי (אם רוצים לחמיר אז שנאי טורודיאלי), מסנן הכולל קבל אלקרטוליטי גדול בתוספת קבל פילם ולפעמים קרמי בכדי לסלק גם תדרים גבוהים שקבל אלטרוליטי מתקשה בגלל השראות פרזיטית. כל זה רק כדי לסנן אדווה של 100 הרץ. מסנן LPF שמתוכנן לסנן 100 הרץ, יסנן כל רעשי EMI בתדרים גבוהים יותר בלי כל קושי. אז ממש לא משנה אם הגל מחברת החשמל הוא סינוס טהור או סינוס בתוספת רעש.

אגב ספק ממותג מסוגל להפיק מתח DC הרבה יותר מיוצב מספק ליניארי. שכן בספק ממותג הרעש הוא תדר מיתוג גבוה שהרבה יותר קל לסלק, שכן קבל מהווה קצר ל AC. מסיבה זו בספק ממותג הקבלים קטנים יותר. בנוסף יש בקרה בחוג סגור ויכולת שיפור גורם הספק. משום מה אודיו-פולים שונאים ספקים כאלו, כנראה מחוסר הבנה בתחום.

אני מקווה שאתה לא באמת רכשת POWER PLANT כזה. אם כן, אז נפלת קורבן למוצר שמן נחשים...
 
איך פתאום הנושא היקר ללבך נשכך?

האם יצא לך להיות נוכח בניסוי שבו מע' (טובה!) הושמעה ללא מסנן, ואח"כ חוברה למסנן מתח רשת?
האם אתה יודע איך נשמע ההבדל, לפני ואחרי?
יתכן, ובאופן שהמערכת שלך נשמעת, לא תבחין בהבדל. זאת, מפני שהציוד שלך עדין לא "שם" (ע"פ עדותך שלך). ברם, אם מדובר במערכת שכן מניבה תוצאה נקיה, תשמע הבדל.
חזרה למערכת שלך. אם היא מנועה מלשקף את האיכות הגבוהה, והיא בינונית בלבד, מה גורם לך לחשוב שאם לא תשמע בה הבדל, אין הבדל?
 

EB10000

New member
אני לא זקוק לבדיקות. האוזן היא לא מכשיר אמין להשוואה

איכות אודיו נמדדת עי 4 מאפיינים עיקריים:

1. תחום דינאמי
2. יחס אות לרעש
3. רוחב פס
4. אחוז עיוותית הרמוניים

מלבד מאפיין מס' 2, למייצב מתח רשת או כבל קומקום אין כל השפעה. אין כאן וודו. זה עניין הנדסי. ההשפעה של הרשת על רעש בצד האודיו היום דיי זניחה. איך אתה יכול להסביר מבחינה הנדסית שמסנני רשת יכולים להשפיע על כל אחד מהמאפיינים הנל???
 
גישה פסולה

ראשית לך תתנסה ושמע אם אתה מבחין בהבדל. אח"כ נסה להסביר אותו ולאושש את ההסבר (הדגשת הגורם, והגבר השוני - לדוגמה).
זה לא הופך את האוזן למכשיר מדידה. מצד שני גם אם תמדוד ולא תשמע, חבל על הכסף...
האם אתה מנסה לומר, שאם יש לזה הסבר הנדסי אתה תגיד שיש הבדל גם אם אינך שומע אותו? הרי ככל שיהיה כזה הבדל, עבורך הוא מיותר. חבל לך להשקיע בו שקל.
ואם כן תשמע הבדל ולא תדע להסבירו, תתכחש להבדל ששמעת? או שתצא למסע לגלות מה ההסבר לכך?
אני עשיתי את זה עם הכבלים לרמקולים, ולקח לי די הרבה זמן לעלות על זה.
אין לי כוונה לעשות כנ"ל למסנני מתח רשת. מה גם, שלא כולם דומים.
לא טענתי שההבדל מהותי. טענתי שיש הבדל. מה זה זניח? מבחינתי העדפתי את הצליל עם, מאשר בלי. זה מספיק טוב לטעמי.

אם יש רעש שעובר דרך קו מתח ה-AC למכשיר השמע, הוא משפיע, גם אם הוא לא בתדר השמע. חלקו מתאפנן על הגל, והערך הממוצע של הגל משתנה. זה עיוות. בנתון THD, המכשיר נבדק עם מתח AC למהדרין. אתה קורא מדף הנתונים:0.01% שנובע מאותה מדידה, ואומר: אין עיוותים. אז אולי יש. THD
ו-SNR הם אותו הדבר מבחינה מסוימת וניתן להציג את זה. אתה רגיל ל-SNR שבו אופי הרעש מובנה כמו HUM (רעש אדמות או AC בתדר 50/100HZ), או HISS שזה תדר גבוהה, בד"כ מופיע על סרט מגנטי או קליטת FM וכו'. אבל הרעש יכול להיות רחב סרט ואף בתדר שהוא מעל תדר השמע ולא תדע למקד אותו. ב-SA תראה אותו יפה מאוד.
מבחינת הניסיון שלי, התחושה עם המסנן של MONSTER הייתה שהגבוהים נקיים יותר (צלולים יותר) ויש יותר שקט (אוויר) בין הצלילים.
 

פופאפ

New member
הרבה מלל חוץ מהחטא הקדמון אם המבחן היה עיוור כפול

האזנה צ״ל בתוכן / מוזיקה קריטי שיאתגרו את המערכת
מנגד גם לשמוע צריך מינימום יושר להודות שיש השפעה פסיכולוגית
אחרי שקוראים מאמר שמבחין בשוני (סביר שגם הוא
לא חלם לבחון את עצמו בדבל בליינד טסט)
בכל ציוד הנדסי יש הרבה חבל ומיותר שניתן לעקור מהמכשיר
ולא תחוש בשנוי ונוצר מהנדסת יתר או תקנים - זו לא סיבה
להוסיף ולהעמיס ולבחון בדרך שאינה הנדסית וגם לא ישרה!
במילה אחת בלוף.
 
לא הבנתי את הקשר בין נושא השרשור ותגובתך

1. לא ניתן לעשות מבחן עיוור בכל מצב. יש גם תחליפים, כמו מדגם.
2. לטעמי, אין בגישה ההנדסית הטהורה כדי לקיים את התחביב. זו באה לעזרת המתכנן, ועוזרת לחובב להבין מדוע ולמה. נצא מנקודת הנחה שהדנים פה, הם אנשים ישרים ואומרים את שעל ליבם, ללא עניין מסחרי או כלכלי.
3. לבחון בדרך הנדסית! זה מבחינתי להכניס לחדר מערכת נבחנת, לשים על שולחן ממול מע' מדידה של AP ותוכנה, להפעיל, ולצאת מהחדר. לא מוסיקה, אלה סיגנלים ל-TEST...תוצאות ב-% ונתונים. אז בשביל מה?
 

Ron W

New member
לא ניתן לעשות מבחן שמיעתי בניואנסים בגלל זכרון קצר

כדי להבחין צריך לפחות מפסק בורר בין הזנת החשמל
כבוי והדלקה כדי לאפשר החלפה וחזרה לאותו קטע מהר ככל שניתן.
כלומר אפילו לא ניסית לוודא מה שבד״כ נוטים לבטא כ נדמה לי
שיש שיפור. מי שבקיא בנושא מודע לפחות לתחושת הנדמה לי במשאלה
שנגרמת משדרוג בהרכב המערכת, לעומת שנויים שמובחנים ללא
קושי (לטובה או לרעה) במיוחד כשלא חיפשת אותם מראש.
 
כל מבחן שמיעה הוא מזיכרון. קצר או ארוך טווח!

גם במקרה של מיתוג A/B לא ניתן להריץ את שניהם במקביל ולהשוות (A-B><0).
אז מקצרים את הזמן בין A ל-B, מריצים אחורה, וכו'. רק חוסכים את זמן הכיבוי, החלפה, הדלקה והשמעה מחדש.
מבחן עיוור, נועד להוציא את ה-BIAS של הידיעה באיזה ציוד נבחן. לא ישים בחלק מהמקרים. במיוחד אם הוא גורם למבחן בזיכרון ארוך טווח...
מאחר ומדובר בחוויה סוביקטיבית, לכל אחד ניתנת הזכות לבחור את שהוא מעדיף, במיוחד שהוא גם משלם על כך. מה שנותר, זה לתת הסבר הגיוני ומלומד ממה אותו הבדל (העדפה) נובעים.
 
מבחן השוואתי וזיכרון

כאשר אנו במסע לבחון ציוד חדש, המצב קצת יותר מורכב, מפני שאנו מתמודדים עם 2 צלילים לא מוכרים, שלא שמענו בעבר (מוצרים חדשים).
ברם, נניח שמקרה שלי והמסנן של MONSTER.
שמעתי את המערכת שלי חודשים יום יום באותו חדר. לכן, אני די מורגל ומכיר את הצליל שלו.
הוספת המסנן, הביאה לשינוי (קל). ולכן יכולתי להבחין בו, מבלי להיכנס למבחני A/B במיתוג, מבחן עיוור וכו'.
BIAS: לא היה. סה"כ קבלתי אותו מתנה, ויכולתי לשים אותו או לא לשים אותו באותו מחיר. גם הייתי מעט ביקורתי, מנקודת מבט טכנוקראטית (אולי לא כמו EB10000 אבל גם לא כמניחי המנחה על שמן נחשים). בכל זאת זרמתי. והשארתי אותו, מפני שהעדפתי את התוצאה עם, מאשר בלי.
 
כלום לא יעזור אם יפגע ברק. גם לא כיפה!

נחשול האנרגיה של מכת ברק, גדולה וחזקה וכל המוצרי פח הזולים וגם היקרים לא יעזרו. בנוסף, לכל בעלי ק"ב שה-TV מחובר לממיר של YES (וגם של HOT ומשם לרסיבר ו-TV, זה יכול להגיע גם משם.
ממליץ בהתקרב סופת ברקים, לנתק את החשמל למערכת מהקיר ואת הכבל מהממיר. חבר אחרי עבור זעם. או, לחלופין תשקיע בביטוח. למרות שיהיה קשה איתם להוכיח שברק גרם לנזק.
בנוגע לייתר המלל, כמה חבל שאתה קוטל מבלי לחוות. כך היה גם עם דברי על כבל הרמקול. עדויות ותאורים של אחרים מעבר לים, לא נחשבים. איזו כתבה בלי גיבוי שאומרת ש-16 AWG טוב לעשרות מטרים - אמצת. וזו כמובן שטות גמורה.
 

EB10000

New member
חיבור כבלים הוא להארקה

ברק דווקא מחפש את המסלול הקצר לאדמה. לא סביר שפגיעת ברק תגרום נזק דרך האנטנה של הכבלים או הלווין. נזק מברק זה לרוב ממתח ייתר לאחר פגיעה של הברק בקו מתח גבוה שאינו מוגן פגיעה. זה יכול לקרות קלומטרים מהבית ועדיין לגרום נזק לציוד.

אבל אתה בכלל עונה על משהו אחר ולא לשאלה שלי. שאלתי מה מביא כתב של WHATHIFI לרשום שטות שמסנן המתח הזה שינה לו את הסאונד ועוד את רוחב הבמה הקדמית. ראה קישור ששמתי.
 
הפוך דווקא...

1. ברק: האנטנה של הכבלים היא המקום המתכתי הגבוהה על הגג. והוא מוארק...
ברם לברק יש נטיה לזרום ביותר ממסלול אחד.
2. פגיעת הברק היא אקרעית. ילד בן 14 על חוף הים, או תורן של סירת מפרש. משם, כל אחד והמזל שלו. אם אתה חושב שאתה יכול לחשב מראש את המסלול של הברק אז אתה צריך למלא לוטו והרבה.

אני שואל דווקא הפוך: מה גורם לאדם נאור ומלומד כמוך, לכתוב משהו שלא התנסתה בו מעולם, בעוד שהכתב התנסה. אולי תשוב לתקופת התיכון ותקרא שוב את אחד העם: דיעותיו הקדומות של הנוער. נני יכול לתאר את אמירתך, לאור אפס התנסות, מלבד "דעה קדומה".
כן, מסנן רעשים משפיע על הצליל.
היה לי אחד בקנדה, של מונסטר. קיבלתי אותו מתנה מהשכן, כך שלא היה לי BIAS. מכשיר של קרוב ל-1,000$. והיה שינוי. אהבתי את השינוי והשארתי אותו. אני יכול להעיד שהשינוי שאני שמעתי, היה שונה מזה של הכתב...
http://www.hifimusic.co.il/מיכאל-לנג-המערכת-t7140.html
נשאלת השאלה מדוע אתה, שלא חיברת מסנן כזה מעולם, שיש לו מערכת עמומה בשל התעקשות על כבילה של 16 AWG ל-7 מ' ממבר עם DF של 800-1000 מעביר עליו ביקורת?
נדמה, שאתה נעול באיזה קונספט של כמה כתבות "רדודות" ממקורות מפוקפקים, ואתה לא רוצה לצאת להתנסות אמיצה ואמיתית. כל עוד תמשיך בשלך, אל תצפה לשינוי.
 

EB10000

New member
ברק

ברק פוגע באזור בו הפרש הפוטנציאלים גבוה ביותר. זה יהיה במקום הגבוה ביותר. בתקני חשמל גדולים כמו תחמ"ש ותחנות כוח יש קולטי ברק. בקווי מתח עליון יש קו עליון מעל קווי הפאזות שהוא קו הארקה. המטרה היא שברק יפגע בו במקום בקווים. כנ"ל לגבי הקולטים. עדיין זה לא מבטיח שפגיעה בקו לא תתרחש. לכן יש גם סופגי אנרגיה שאמורים להקטין את הנזק של הפגיעה ולהפעיל מערכות הגנה. אילו ברקים היו גורמים נזקים בכל סופה, אז לא היה משתלם לספק אנרגיה חשמלית כי כל פעם היה נגרם נזק. רשת החשמל דיי מוגנת מברקים כיום. יש פגיעות ויש נחשולים ויש לפעמים נזק לציוד קצה. אבל זה דיי נדיר גם באזורים עם מזג אוויר סוער.

הפגיעה בש"סניק בחוף הים הייתה בשל תנאים של סופה ואוויר יבש, ובשל שהוא היה הגוף הכי גבוה באזור הפגיעה. מה שיותר הזוי, זה שמשפחתו עדיין מאמינה באלוהים אבל זה כבר סיפור אחר...

ולא, למסנני חשמל אין ולא יכולה להיות כל השפעה על האודיו! אין בזה כל הגיון הנדסי! השפעה היחידה יכולה להיות סילוק רעש רקע אם הסביבה בעייתית וספק הכוח גרוע ולא מתוכנן טוב. אבל אותם אודיופולים נשבעים שהטספת מסנן או החלפת כבל קומקום שפרה להם את הסאונד, שהפך ליותר חם ובמה יותר פתוחה.. כמובן שזה שטויות והזיות ולא יותר...
 
למעלה