האם גם אתם צריכים "להכריח" את עצמכם לעבוד?

p i t e r פן

New member
האם גם אתם צריכים "להכריח" את עצמכם לעבוד?

לאחרונה שמתי לב, שאני מתקשה להתחיל לעבוד - לכתוב, להכין עבודות וכדומה. לפעמים אני ממש מחכה דקה ה-91 ואף יותר מכך, ורק אז, בלחץ מטורף, אני מתחיל לכתוב. כל עוד אין לחץ ואין את איום הדד - ליין מעל הראש, אני מושך את הזמן. זאת ועוד, גיליתי שכשיש לי זמן פנוי, ואני יכול לעבוד בנחת, אני מתחיל להכנע למעין פרפקציוניזם מוגזם, דהיינו רוצה לקרוא עוד מאמר בשביל הע"ס, ועוד אחד, ואולי צריך עוד ספר, ואולי לא הבנתי את הרעיון הזה...ולפעמים אני כבר ממש מתעייף, אבל מפחד שמה שאני עושה יכול להיות יותר טוב. מנגד, כאשר אני בלחץ - אין כ"כ זמן לחיבוטי נפש, אני עובד מהר יותר, פחות "חופר" לעצמי ופחות מתייסר. אז אולי זה בגלל שאני עדיין לא מנוסה, כי אני רק בתואר הראשון. רציתי לדעת, אם זה קורה גם לכם, וכיצד מתגברים על הבעיה. כיצד עושים את הצעד הראשון ומתחילים לכתוב? כי אני צריך לכתוב עבודה, ואני מושך את זה כבר כמה שבועות ולא מצליח להתחיל.
 

מממאיה35

New member
יש כאלה שעובדים רק ברגע האחרון

ויש כאלה שהעבודה מוכנה ביום שמקבלים אותה.. יש ויש.. לגבי עבודות שהו מטלות של האוני', אני משתדלת לא להגיע לדד ליין אלא לעבוד בצורה רציפה מידי פעם על העבודה, אפילו איזה סופש אחד ברצף ובאינטנסיביות, אבל כמעט אפעם אני לא מגיעה לדד ליין עם הלשון בחוץ. לגבי כתיבה לדוק'- זה אחרת, כי הדד ליין בדכ גמיש (זה דד ליין שאני קובעת לעצמי מול המנחה שלי ויכולה להזיז ולשנות טיפה בהתאם לעומס).
 

מממאיה35

New member
ולגבי איך מתחילים לכתוב

אז אחרי שאני קוראת את החומר שיש לי (או אולי לפני?) אני כותבת ראשי פרקים מפורטים, רמה אחרי רמה. ואחרי שיש ראשי פרקים - יורת קל להתחיל לכתוב. אז אני קוראת את המאמרים ששייכים לאותו פרק, וכותבת בהתאם. וככה מתקדמים לאט לאט.
 

אסל

New member
כן, גם אני.

אין לי פתרונות משל עצמי להציע, אבל מומלץ לך לקרוא את הפוסט הזה- ממישהי שכבר יש לה דוקטורט.
 
למעלה