תודה מאמא...ותודה לכל המפרגנים בתגובות בבלוג
אבל נראה לי מוזר ...אולי לא מבין את המדיניות כאן...לכן מבקש הסבר...מאלה שמתעלמים....יש להם הזדמנות לעשות מעשה שיעצים גם את כל הבלוגיה...לדוגמה ביום שני מגיעים מצוות החדשות לצלם...את האופנוען בדרכים...כי זה מעניין אותם וגם חשוב....ואילו כאן צריך בסך הכל להאיר בזרקור רשומה שקיבלה תגובות רבות ואמורה על פי האמור להוביל בסערת הטוקבקים...את מבינה מאמא לפרגן...ואפילו לקבל פירגון בחזרה כי ההתעצמות בעזרת הבלוג היא עצומה...למשל אם תראי ברשומה....של העצרת למען החטופים ביער גורן....חיכו לנו לעצרת הרבה אנשים שקראו אותי בבלוג התעדכנו ונפגשו איתי עם האופנועים ועם מיקי גולדווסר...לכן אני לא מזלזל בעיניין...אבל נראה לי שהם לא מודעים לעי ניין ולחשיבותו...ולתהודה שהוא תופש....וחבל שכך... כי אני מאמין שהתרבות האמיתית היא לא רק לכתוב פרוזה ושירה....אלא במקרה שלי גם להביא אותה אל הרחוב...ובעזרתה להשפיע..ועל כך יעידו מעשיי והמצטרפים הרבים שקוראים אותי אבל לא נשארים פאסיבים אלא יוצאים איתי לפעולות אפילו בגשם שוטף כפי שכתבתי ברשומה על העצרת במכללת אחווה...שם רכבו איתי אופנוענים בגשם שוטף...איך הם הצטרפו אלי? איך הם ידעו? מהבלוג! הם קוראים אותי עוקבים אחר התוכניות ומצטרפים לעשייה למען החברה שלנו את מבינה מאמא...במקרה שלי "כתיבה יוצרת מציאות"...חבל ששיקולים זרים כאן לא מעצימים את העיניין....כפי שראוי לו... אבל איתם או בלעדיהם...הטוב יפרוץ יתעצם וינצח.... להתראות בדרכים
