דנה חיימזון
New member
האם גם את מרגישה שבן הזוג מזלזל בך?
תיאום מקרה של מטופלת שלי, לצערי הרב מחקרים מראים שאחד הדברים המרכזים שנשים מתלוננות עליהם בזוגיות זה העדר כבוד בין בני הזוג?
מסכימים?
סיפור מהחיים, יכול להיות שזה גם הסיפור שלך?
לפני 10 חודשים רציתי לעזוב את הבית. הרגשתי שאני סיימתי את חי ואני רק בת 41 נשואה 12 שנה אמא ל3 ילדים ומרגישה שאין לי חיים.
בעלי התייחס אלי בצורה מזלזלת.
מרים את הקול, מגלגל עיניים, מבטל את דבריי ליד הילדים, מציג אותי בפניהם כאחת שמקשקשת יותר מדי ושלא מבינה מהחיים שלה.
כשהוא היה נכנס הביתה, הייתי לחוצה, טרודה ועצבנית.
בעלי זה אדם שמעולם לא ביקש ממני סליחה, מעולם לא התנצל על יחסו המשפיל, הרגשתי חוסר הערכה כלפי באופן תמידי.
עקיצות, ביקורות ותמיד ובהכל לא הייתי בסדר.
באתי אליך במצב הזה, מותשת
מ ה כ ל.אחרי חצי שעה של שיחה, ביקשת מבעלי לצאת מהחדר, והאשמת אותי במצב.
הייתי בשוק, נדהמתי מדברייך פחדתי שישמע אותך.
פחדתי שהוא יסובב את הכל אלי ויגיד לי שאני צריכה טיפול.
וכן את אמרת שאני צריכה טיפול.
שבהרבה מהגורמים ליחסו המזלזל כלפי נובעים מהאופן שבו אני מתייחסת לעצמי.
אחרונה בסדרי עדיפויות
ללא גבולות
נותנת לפחד שלי לנהל אותי
ועוד מלא מלא משפטים שרצו לי מהר בראש והפילו לי אסימון גדול -
שכל עוד ואני לא משתנה הוא לא ישתנה.
שהוא מגיב אליי, שאני מאפשרת לו ושאני פוגעת בעצמי.
נכנסתי לטיפול כל שבוע אצלך לבד.
בהתחלה הוא הגיב כמו שחשבתי.
אבל שהתגובות שלי השתנו ליחס המזלזל שלו הכל התחיל להיראות אחרת.
וכמו שאמרת שהוא צריך להאמין בשינוי, התמדה התמדה והתמדה!
ככל שהתמדתי ככה יותר אהבתי את האני החדשה שלי.
ואני הנה היום 10 חודשים אחרי.
אדם חדש.
מודעות שונה
ובבית היום אני מלכה!!!
ככה אני מרגישה כי ככה מתייחסים אלי!
היה קשה. מאוד קשה!!!!!! אבל שווה כל קושי.
אוהבת אותך ומתרגשת מלכתוב את כל מה שעברתי.
מי שמותרת על עצמה עושה טעות שאני מקווה בשבילה שלא תתעורר מאוחר מדי גם בשבילה.
איך אמרת לי, את מוכנה לחיות עוד 12 שנה כמו ה12 שנה האחרונות?
ואני הבנתי שאין מצב.
פשוט אין!
תיאום מקרה של מטופלת שלי, לצערי הרב מחקרים מראים שאחד הדברים המרכזים שנשים מתלוננות עליהם בזוגיות זה העדר כבוד בין בני הזוג?
מסכימים?
סיפור מהחיים, יכול להיות שזה גם הסיפור שלך?
לפני 10 חודשים רציתי לעזוב את הבית. הרגשתי שאני סיימתי את חי ואני רק בת 41 נשואה 12 שנה אמא ל3 ילדים ומרגישה שאין לי חיים.
בעלי התייחס אלי בצורה מזלזלת.
מרים את הקול, מגלגל עיניים, מבטל את דבריי ליד הילדים, מציג אותי בפניהם כאחת שמקשקשת יותר מדי ושלא מבינה מהחיים שלה.
כשהוא היה נכנס הביתה, הייתי לחוצה, טרודה ועצבנית.
בעלי זה אדם שמעולם לא ביקש ממני סליחה, מעולם לא התנצל על יחסו המשפיל, הרגשתי חוסר הערכה כלפי באופן תמידי.
עקיצות, ביקורות ותמיד ובהכל לא הייתי בסדר.
באתי אליך במצב הזה, מותשת
מ ה כ ל.אחרי חצי שעה של שיחה, ביקשת מבעלי לצאת מהחדר, והאשמת אותי במצב.
הייתי בשוק, נדהמתי מדברייך פחדתי שישמע אותך.
פחדתי שהוא יסובב את הכל אלי ויגיד לי שאני צריכה טיפול.
וכן את אמרת שאני צריכה טיפול.
שבהרבה מהגורמים ליחסו המזלזל כלפי נובעים מהאופן שבו אני מתייחסת לעצמי.
אחרונה בסדרי עדיפויות
ללא גבולות
נותנת לפחד שלי לנהל אותי
ועוד מלא מלא משפטים שרצו לי מהר בראש והפילו לי אסימון גדול -
שכל עוד ואני לא משתנה הוא לא ישתנה.
שהוא מגיב אליי, שאני מאפשרת לו ושאני פוגעת בעצמי.
נכנסתי לטיפול כל שבוע אצלך לבד.
בהתחלה הוא הגיב כמו שחשבתי.
אבל שהתגובות שלי השתנו ליחס המזלזל שלו הכל התחיל להיראות אחרת.
וכמו שאמרת שהוא צריך להאמין בשינוי, התמדה התמדה והתמדה!
ככל שהתמדתי ככה יותר אהבתי את האני החדשה שלי.
ואני הנה היום 10 חודשים אחרי.
אדם חדש.
מודעות שונה
ובבית היום אני מלכה!!!
ככה אני מרגישה כי ככה מתייחסים אלי!
היה קשה. מאוד קשה!!!!!! אבל שווה כל קושי.
אוהבת אותך ומתרגשת מלכתוב את כל מה שעברתי.
מי שמותרת על עצמה עושה טעות שאני מקווה בשבילה שלא תתעורר מאוחר מדי גם בשבילה.
איך אמרת לי, את מוכנה לחיות עוד 12 שנה כמו ה12 שנה האחרונות?
ואני הבנתי שאין מצב.
פשוט אין!