האם גם לכן קורה (ארוך!)

micpri

New member
האם גם לכן קורה (ארוך!)

שכשאתן מתקרבות להורדה משמעותית במשקל פתאום אוכלים יותר? ולמה אני מתכוונת? כל פעם שאני מגיעה לאיזה מספר "חשוב" במשקל (החלפת קידומת, מספר עגול או משהו דומה) פתאום אני מתחילה לאכול באטרף, כמו איזה מנגנון של הרס עצמי (זאת אומרת אני יודעת שזה לא לעניין ולא טוב ויכול להרוס לי את מה שהשגתי עד עכשיו- אבל אני לא מצליחה להתגבר על זה). מאז תחילת הדיאטה ירדתי כבר 29 קילו, ואני רזה מאי פעם, אבל בדיוק עכשיו כשנשאר לי קילו לרדת כדי לעגל ל-30 קילו ירידה וגם להחליף קידומת אני כאילו עושה לעצמי דווקא ותוקעת אוכל סתם בלי סיבה: לא רעבה, לא עייפה סתם כדי להרוס לעצמי. נשמע קצת לא נורמאלי, אה? נראה לי שאחרי כל כך הרבה שנים עם השומן כבר התרגלתי אליו קצת וקשה לי להפרד... מקווה שמחר אחזור לעניינים וסוף סוף אגיע בקרוב למשקל שלא הייתי בו מעל 10 שנים... פרקתי את מה שמציק וכבר מרגישה יותר טוב (ותודה למי ששרד עד כאן) מיכל
 
כל כך מוכר לי.

ואז אחרי 10 ימים כאלה אני תופסת את עצמי ומיד מתאפסת וחוזרת לשגרה. בדרך כלל במקרים כאלה שמתי לב שעולה משהו בין חצי ק"ג ל-700 גרם שמיד יורדים כשחוזרים לשגרה. אז כנראה שנצטרך כל החיים שלנו לשמור או שנלמד לווסת את עצמנו במאכלים. אוף.
 

שיפסלה

New member
וואו ../images/Emo70.gif 29 קילו ../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

כל הכבד לך על ההתמדה. זה נשמע כ"כ קשה, מול מעט (יחסית) הקילוגרמים שאני רוצה להוריד. ו-כן. גם לי זה קורה. מין משבר נפשי כזה, בו אני אומרת לעצמי שעד עכשיו נמנעתי והייתי ילדה טובה ועכשיו מגיע לי פרס. ואחרי הפרס, הופ, אני חוזרת אחורה. ועל זה נאמר:
צעד קדימה, שניים אחורה, סקובידו
שיהיה לך הרבה כח להמשיך
 

galya13

New member
בדיוק כמו אצלי שאני אוכלת בריא ומעט

ואז פתעום איזה יום אני אומרת לא נורא אם אני אוכל חתיכת עוגה, או משהו טעים, הרי מפעם אחד לא יקרה כלום. ואז אני אחרי חתיכה הזאת פתעום אוכלת עוד דברים , וזהו הלך הכל. אני הפסקתי לעשן לפני בערך 5 שנים ולא היה לי כל כך קשה כמו להפסיק לאכול שתויות. אפילו אנחנו כבר משתדלים לקנות אוכל בריא ולא לקנות שטויות. אבל כל פעם יש משהו ששובר את זה: או שאוכלים אצל ההורים מלא אוכל, או שפתעום מישהו מהחברים מודיע שבא לבקר ואז אנחנו קונים כל מיני כיבודים ובסוף אוכלים את כל זה ( כי אם באים חברים אי-אפשר לא להציע משהו), או שאמא של מישהו מאתנו מכינה לנו עוגה, ואז ממש בא לנו לאכול אותה. ממש קשה. סליחה שיצא ארוך
 

אתי אתי

New member
יש לי הסבר לא קונבנציונאלי

ירידה במשקל קשורה גם לשינוי חשיבה, המשקל מגן עלינו הרבה פעמים מדברים שאנחנו לא רוצים להרגיש. מה שאת מתארת זה בעצם מנגנון הגנה של המוח משינוי, 'עדיף להשאר בג'יפה המוכרת, ולא להסתכן בשינוי' * וזה לא מהאוניברסיטה הידע הזה...
 

micpri

New member
לא קונבנציונאלי אבל מתאים...

התסריט שלך מוכר לי מתקופות קודמות: אני שהייתי שמנה (+- 90 מאז כיתה י') עשיתי דיאטה רצינית אחרי הצבא והלכתי עם מידה 40 במכנסיים לראשונה בחיי. כפועל יוצא מזה גם התחילו איתי וזכיתי להערות שונות ברחוב - והאמת הייתי מבועתת! לקח לי בדיוק חודש לחזור למידה 46 שבה הרגשתי הרבה יותר בטוחה...
 
למעלה