האם הגזמתי???????.../images/Emo14.gif
כבר דשנו רבות בכל החברים שנעלמו מחיינו ומחיי היקירים לנו, כאילו אלצהיימר זה שפעת העופות.בכינו צחקנו.והשלמנו עם התופעה, מוקירים את אלו שנשארו לצידינו ואת החברים והאנשים הטובים שנוספו לחיינו. לכולם יש סיבות מוצדקות, הם כולם עסוקים ורגישים... בדרך כלל, אני לא נוטרת ומברכת לשלום את הנוטשים ואלו שבאים להתנצל שהנכדים באים ואין זמן, ואחרי זה אני רואה אותם יושבים שעות עם השכנים בשמש החורפית אני מרגיעה שזה בסדר ושאנחנו מבינים.ושלא יתייסרו. בשבוע שעבר באה חברה שלי עם התינוק שלה.ראיתי שכואב לה, והיא אישה מדהימה ונפלאה שבעצמה עברה הרבה סבל. אתמול קיבלתי ממנה מייל, בו היא אומרת שמאוד נקרע הלב לראות את אמא שלי ככה ושהיא מבינה את בעלה שמתחילת המחלה כמעט הדיר רגלו מביתנו כי הוא לא עומד בזה. גם חברתי וגם בעלה היו כמו הילדים של אמא שלי, ושררה שם אהבת אמת. הילדים הגדולים יותר שך חברתי כששואלים אותם כמה סבתות יש להם עונים: " שלוש", גם אמא שלי בסתא בשבילם. תמיד , כאמור, אני משיבה בליטוף ובהבנה ונותנת אפטר פתוח לכל החיים מלבוא אלינו לבעלי הקיבה הרגישה ולעסוקים. אבל, אתמול, כאילו השטן היה עימדי, עניתי תשובת אמת. כתבתי שאני לא שופטת אף אחד אבל, מה שקורה הוא שאמא שלי, שהיתה אמא לכולם, ואני שהייתי חברת אמת, תמיד ובכל עת, יושבות רוב הזמן כמו צמד כלבות נטושות ואובדות. ושמזל שאמא לא זוכרת כי היתה לבטח נפגעת מאוד מכך.לחצתי על שלח, ומיד התחרטתי. אולי צדקתי אבל למה לפגוע דווקא בה. היא באמת אדם נדיב ואוהב. מה דעתכם לשלוח התנצלות????????????????? אני לא מפסיקה להתייסר
כבר דשנו רבות בכל החברים שנעלמו מחיינו ומחיי היקירים לנו, כאילו אלצהיימר זה שפעת העופות.בכינו צחקנו.והשלמנו עם התופעה, מוקירים את אלו שנשארו לצידינו ואת החברים והאנשים הטובים שנוספו לחיינו. לכולם יש סיבות מוצדקות, הם כולם עסוקים ורגישים... בדרך כלל, אני לא נוטרת ומברכת לשלום את הנוטשים ואלו שבאים להתנצל שהנכדים באים ואין זמן, ואחרי זה אני רואה אותם יושבים שעות עם השכנים בשמש החורפית אני מרגיעה שזה בסדר ושאנחנו מבינים.ושלא יתייסרו. בשבוע שעבר באה חברה שלי עם התינוק שלה.ראיתי שכואב לה, והיא אישה מדהימה ונפלאה שבעצמה עברה הרבה סבל. אתמול קיבלתי ממנה מייל, בו היא אומרת שמאוד נקרע הלב לראות את אמא שלי ככה ושהיא מבינה את בעלה שמתחילת המחלה כמעט הדיר רגלו מביתנו כי הוא לא עומד בזה. גם חברתי וגם בעלה היו כמו הילדים של אמא שלי, ושררה שם אהבת אמת. הילדים הגדולים יותר שך חברתי כששואלים אותם כמה סבתות יש להם עונים: " שלוש", גם אמא שלי בסתא בשבילם. תמיד , כאמור, אני משיבה בליטוף ובהבנה ונותנת אפטר פתוח לכל החיים מלבוא אלינו לבעלי הקיבה הרגישה ולעסוקים. אבל, אתמול, כאילו השטן היה עימדי, עניתי תשובת אמת. כתבתי שאני לא שופטת אף אחד אבל, מה שקורה הוא שאמא שלי, שהיתה אמא לכולם, ואני שהייתי חברת אמת, תמיד ובכל עת, יושבות רוב הזמן כמו צמד כלבות נטושות ואובדות. ושמזל שאמא לא זוכרת כי היתה לבטח נפגעת מאוד מכך.לחצתי על שלח, ומיד התחרטתי. אולי צדקתי אבל למה לפגוע דווקא בה. היא באמת אדם נדיב ואוהב. מה דעתכם לשלוח התנצלות????????????????? אני לא מפסיקה להתייסר
