האם הגזמתי???????.

ענתי44

New member
האם הגזמתי???????.../images/Emo14.gif

כבר דשנו רבות בכל החברים שנעלמו מחיינו ומחיי היקירים לנו, כאילו אלצהיימר זה שפעת העופות.בכינו צחקנו.והשלמנו עם התופעה, מוקירים את אלו שנשארו לצידינו ואת החברים והאנשים הטובים שנוספו לחיינו. לכולם יש סיבות מוצדקות, הם כולם עסוקים ורגישים... בדרך כלל, אני לא נוטרת ומברכת לשלום את הנוטשים ואלו שבאים להתנצל שהנכדים באים ואין זמן, ואחרי זה אני רואה אותם יושבים שעות עם השכנים בשמש החורפית אני מרגיעה שזה בסדר ושאנחנו מבינים.ושלא יתייסרו. בשבוע שעבר באה חברה שלי עם התינוק שלה.ראיתי שכואב לה, והיא אישה מדהימה ונפלאה שבעצמה עברה הרבה סבל. אתמול קיבלתי ממנה מייל, בו היא אומרת שמאוד נקרע הלב לראות את אמא שלי ככה ושהיא מבינה את בעלה שמתחילת המחלה כמעט הדיר רגלו מביתנו כי הוא לא עומד בזה. גם חברתי וגם בעלה היו כמו הילדים של אמא שלי, ושררה שם אהבת אמת. הילדים הגדולים יותר שך חברתי כששואלים אותם כמה סבתות יש להם עונים: " שלוש", גם אמא שלי בסתא בשבילם. תמיד , כאמור, אני משיבה בליטוף ובהבנה ונותנת אפטר פתוח לכל החיים מלבוא אלינו לבעלי הקיבה הרגישה ולעסוקים. אבל, אתמול, כאילו השטן היה עימדי, עניתי תשובת אמת. כתבתי שאני לא שופטת אף אחד אבל, מה שקורה הוא שאמא שלי, שהיתה אמא לכולם, ואני שהייתי חברת אמת, תמיד ובכל עת, יושבות רוב הזמן כמו צמד כלבות נטושות ואובדות. ושמזל שאמא לא זוכרת כי היתה לבטח נפגעת מאוד מכך.לחצתי על שלח, ומיד התחרטתי. אולי צדקתי אבל למה לפגוע דווקא בה. היא באמת אדם נדיב ואוהב. מה דעתכם לשלוח התנצלות????????????????? אני לא מפסיקה להתייסר
 

ruthribak

New member
התנצלות

נראה לי לגמרי טבעי ולגיטימי וטוב שביטאת את מה שהרגשת, אבל לא נראה לי שתוכלי להפסיק להתייסר אם לא תשלחי התנצלות, ואולי יתפתח מזה דיאלוג בריא ופורה.
 

irisgh

New member
התנצלות

מה שהייתי מבקשת מחברה זו (אם היא אכן רגישה וכ'... ) שתוציא אותך מהבית קצת להתאוורר. אמרת שגם לה היו חיים קשים, ומי יודע מה זה עושה לה מהבחינה הנפשית. אבל לעזור לך לקבל כוחות ע"י יציאה מהבית לבילוי קצר - יכול להועיל מכל הבחינות. מקווה שיהיו לך חברות שיעמדו לצידך , יש גם אנשים כאלה. ואני מדברת מנסיון. החשוב ביותר להבהיר לאנשים הטובים מה הם הצרכים שלך!!! לא תמיד אנחנו יודעים להעביר את המסר. ואם הם לא יודעים על מי נלין ? אשמח לתגובתך מאירה של הצאט
 

zs1957

New member
תגובה לענתי 44 - האם הגזמתי

בהחלט לשלוח התנצלות אם את חשה שפגעת בה. חבל שתאבדי קשר עם חברה טובה. אפשר להבין ואין לכעוס על אנשים שאינם מעונינים להפגש עם חולי אלצהיימר. יש אנשים שזה עושה להם רע מבחינה נפשית לראות את המצב האומלל של החולים שלנו. אבל אותם אנשים חייבים להיות בקשר עם הילדים ובן/ת הזוג של החולה. זה החמצן שלהם להמשיך הלאה. מקווה שעזרתי ולו במעט. שבת שלום זהבה שחם /עמותת אלצהיימר
 

ענתי44

New member
עוד משהו על חברים שפוגעים

כמובן שהתנצלתי. הגם שבלב בפנים אני חשה שאין לי על מה להיפך! אבל אני דוגלת בלא להלבין פני אנשים בטח לא מי שאני חשה כלפיה כאחות.אחרי כמה ימי שתיקה הגיע מייל. רגיל בלי איזכור למה שהיה. תראי זהבה, מצד אחד את צודקת אבל מצד שני ההתעלמות הזו, קורעת את הלב. יש כמה קשרי חברות שנעלמו וטוב שכך. למשל חברתה של אמי, שפשוט ניצלה אותה ללא בושה, "את הולכת! אם לא קשה לך תזרקי את הזבל בדרך" אומרת החברה הצעירה בעשור לאמא שלי, כשאמא שלי החלה להדרדר ביכולת הליכה ואיבדה שיוו משקל או " את הולכת לשוק יופי! אם לא קשה לךלקנות לי קילו בננות, תפוחי אדמה, ולקטוף לי כמה לימונים מהגינה שלך", ממש לא מפריע לי שהיא נעלמה מהאופק, והיא לא היחידה. אבל, מי שהיתה היא ובעלה, כמו ילדיה של אמא,וילדיהם נכדיה. מי שבעצמה חווה סוג של דחייה (בגלל ילד מיוחד)ציפיתי ליותר. ונכון, שמתוך החלטה מודעת שלי, החלטתי לברך לשלום את ההולכים. לחזק אותם ולתת להם את ה"אישור" שלי לכך. את ה- o.k. שהם מבקשים שאתן לבריחה שלהם.אני מנחמת אותם, ואומרת להם שזה בסדר שהם לא יכולים לראות חולה, שהם פתאום " נורא עסוקים".אני משתדלת לא להעלב. אבל, לפעמים אין לי כוח לחבוש את המסכה הזו.אם הם בוחרים לנתק קשר גם ממני אז לפחות שלא יצפו ממני שאני אומר " גשם" כשמשתינים עליי. כולכם כאן חווים את הניכור הזה שכל כך פוגע, את היחס הזה שכל כך מעליב וחלקנו חש לא אחת את הבדידות. אני משתדלת ללמוד מאמא הנפלאה שלי, אמא ב' החולה, שהשילה מעליה במחלתה את נשל העלבונות וההתחשבנות החברתית, ושאינה זוכרת כל כך את מי שלא נשאר, אלא את מי שכן, אך, השמחה על כל פעם שמישהו ניגש אליה ומברך אותה. לא שואלת איפה נעלמת? פשוט שמחה!
 

zs1957

New member
עוד משהו על חברים שפוגעים

ליבי אתך ואי חושבת שטוב עשית שהתנצלת למרות שלא היית צריכה לעשות זאת, חברתך צריכה להתבייש על זה שהיא לא מבקרת את אמך ואין לה את האומץ לומר לך את האמת בפנים. זאת לא חברה אמיתית זאת חברה מזוייפת , שכן אילו הייתה אמיתית הייתה תומכת בך ובאה לבקר את אמך. החולים שלנו אינם מצורעים. החברה יצרה עליהם סטיגמה ומכאן נובעת ההתנהגות הדחויה שלה כלפיהם.אני רוצה לספר לך סיפור אמיתי שקרה לנו לפני שנתיים. חמותי ז"ל נפטרה ממחלה קשה היו לה זוג חבריםעוד מתקופת ביה"ס התיכון למעלה מ-60 שנות חברות. כאשר עברה ניתוח קשה ונשקפה סכנה לחייה לא באו לבקרה. כאשר נפטרה לא באו ללוייה שלה, ואף לא הגיעו לנחם את בעלי בשבעה. כמובן שנעלבנו וכעסנו כי לא האמנו שחברים כה טובים מסוגלים להתנהג כך. אמרנו לעצמנו בים יש כל מיני סוגי דגים יש ידידותיים ויש טורפים, מהם יש להיזהר מאד כדי לא להפגע
 

אנימו

New member
מילא חברים - אבל כשמשפחה מתנערת

ו"לא מסוגלת" לראות את החולה במשך שנים ולהתעניין ולתמוך במשפחתו זה ממש מקומם . והכי מרתיח זה שברגע שהחולה נפטר מכינים הספדים וגיבובי דברים מכאן להודעה חדשה ועכשיו מתייחדים עם הנפטר במשכנו החדש.... וחברים הם לפעמים יותר ממשפחה. אשרי מי שהתמזל לו ויש לו חברים טובים. למזלי ליוו אותי חברים לאורך כל הדרך וחיזקו אותי מאוד בתמיכתם ועל כך אני אסירת תודה להם.
 

zs1957

New member
כשמשפחה מתנערת- תגובה לאנימו

אכן את צודקת חברים טובים הם לפעמים יותר ממשפחה וכמו שנאמר: טוב חבר טוב מאח רחוק. הכי חשוב שהמשפחה הקרובה תתמוך,לעיתים גם שם יש התנערות ולעיתים כל העומס מוטל על בן משפחה אחד ואחיו אינם מתחלקים עמו ורק כאשר ההורה נפטר פתאם כולם נזכרים להתייצב ולקבל את הירושה וזה באמת מקומם מאד ולא פעם מתנהלים דיונים בבתי משפט בנושא הירושה. מזלנו שהמשפחה הקרובה מצד אימי תומכת , מתענינת ובאה לבקר אותה למרות שאין היא זוכרת אותם, אך היא שמחה לראותם. אני יודעת שזה מאד קשה להם כי הם גם מבוגרים אך אני מעריכה את המאמצים שלהם ואסירת תודה להם. זהבה שחם /עמותת אלצהיימר.
 

ענתי44

New member
אנימו יקירה שלי ליבי איתך../images/Emo24.gif

כן זה הכי קשה כשמשפחה מתנערת ולא מגיעה.למזלי, אחותי ובעלה הנפלאים ומעל הכל אחייני לצידי, וגם המשפחה של גיסי, שמשלמת את המחיר, כי מן הטבע עכשיו באים פחות לשם. הרבה פחות, והם לא קובלים, מבינים ועוזרים. וגם אחי בא כשצריך. חלק מבני הדודים של אמא מתקשרים די הרבה.וכל השאר אני למדתי לקבל את זה. לכן, פעם בשנה נערוך לאמא יום הולדת והם כולם יגיעו. אנימו יקרה אשרי וטוב לך ולאישך ז"ל שליוו אותכם חברים טובים, שבאו לא כי לא יפה וצריך אלא כי אהבו ורצו. וזה הכי עילאי שיש. הניחי להם לחבוש את מסכת האבלות ולומר הספדים (שאני מהכרותי איתך יודעת שהכל נכון. כל המילים הטובות שנאמרו על בעלך הם אכן נכונות) ואת, יקירה, עכשיו זה הזמן שלך. הזמן להמשיך בדרכך.זה קשה וכואב, אני יודעת.אבל הרי את אישה חזקה ולצידך נצבים חברים טובים. וגם אנחנו פה! תמיד.
 

ענתי44

New member
זו כן חברת אמת../images/Emo23.gif

אחת הנשים הנפלאות בעולם, הלוואי והיה לי לב טוב כמו שלה. בעלה הוא אחד האנשים הישרים והיקרים שישנם, והוא אוהב את אמא שלי מאוד, ואולי, כמו שאחותי אמרה לי עכשיו,בגלל שהוא מטפל בילד שלו, הוא איננו מסוגל יותר להתמודד עם זה. חברתי מטופלת בארבעה ילדים קטנים, ביניהם תינוק וילד חולה. יש גם לה אמא חולנית, בקיצור גם לה לא קל.אבל, מאחר שתמיד היינו שתינו נשים כנות שלא משקרות לא יכולתי לענות לה רגיל, ואולי כי אני קצת זקוקה לה. היום היא באה עם התינוק והבת הגדולה יותר והיית צריכה לראות איך העיניים של אמא נצצו ואיך פתחה ידייה לחיבוק רחב. מעומק הלב.זה עשה לה פשוט טוב.
 
למעלה