דן בן תרצה
New member
האם הגיע הזמן להטריד את אולמרט ב"פרטיותו"?
איך זה נשמרת פרטיותו של אולמרט במקום-הנופש שלו, בלי שניצבת שם משמרת-תזכורת מתמדת לכך ש-3 חיילים "נופשים" בגללו בשבי ? כתב מישהו, שאת שמו הבטחתי בינתיים לא לחשוף, מכתב לראש-הממשלה, שבו הוא מודיע שאם עד אחרי הפסח לא ישובו החיילים השבויים הביתה, הוא מתכוון להתיישב בפתח משרד-ראש-הממשלה ב'קריה' בירושלים, לשביתת-רעב עד שיחזרו גלעד, אלדד ואודי, או עד שימות הוא. במקרה 'עליתי' על המכתב והצלחתי לאתר את האיש ולדבר איתו בטלפון. שאלתי אותו: "מדוע בפתח המשרדים ולא בפתח בית-המגורים ?" ענה לי: "כי אני לא מוצא עצמי רשאי לפגוע בפרטיותו של אהוד אולמרט. כוונתי ללחוץ עליו כראש-ממשלה, לא כאיש פרטי." לא קיבלתי את עמדתו, כי לדעתי אולמרט איננו "איש פרטי", כל עוד הוא מכהן בתפקידו, ואחריותו היא צבורית-אזרחית-לאומית כלפי כל אחד מאיתנו, זכותנו "להגיע אליו" בכל מקום בו הוא שוהה, גם אם הוא מאובטח בעשרות מאבטחים חמושים ושלל אמצעי-אבטחה אלקטרוניים ואחרים. הרי האבטחה עליו והאטימה סביבו 24 שעות ביממה ובכל מקום - במשרדיו, בארועים פומביים ובבתי-המגורים הנופש ה"פרטיים" שלו, איננה כעל איש פרטי, אלא כנושא מישרה ואחריות ! אולמרט, בנשאו בתפקיד, בחר לוותר על פרטיותו ! במה דברים אמורים ? השבוע - בנופש שהאיש נופש ב'צימר' המשקיף לכינרת. אפילו ממרחק ובעזרת 'מקורות גלויים' לא קשה היה לאתר איפה בדיוק הוא נופש. אני משער ששכניו ואנשי ישובים סמוכים יודעים היטב מי האורח רם-המעלה שבכל הדרכים אליו ובאיזור שסביב בקתתו 'מסונן' כל עובר ושב. ואני מתפלא כאן "בקול רם: איך זה לא נמצא אף אחד שחרה לו הנופש הזה של אולמרט ראש-הממשלה בעוד בני 3 המשפחות - שליט, גולדווסר ורגב - אנשים "פרטיים" לכל דבר, ממשיכים לשאת כבר עוד מעט 700 ימים בעול "הקרבן הלאומי" שהוטל עליהם להקריב ?! איפה "החברים של אודי, אלדד וגלעד" שידעו לערוך ליל-סדר 'מתוקשר' ברחוב המוביל אל בית-השרד שלו - אבל מחוץ למחסומים ולאיזור ה'מסונן, כדי שפרטיותו ופרטיות בני-משפחתו בליל-הסדר' לא תופרע ?! האם אינם יודעים או אינם רוצים או מעיזים מעכשיו - פסח שני ברציפות - למרר את חיי אולמרט האיש, עד שיאמר: שלח כך וכך אסירים פלשתינים ולבנונים לחופשי, כדי להחזיר את 3 השבויים הביתה, ואחר-כך נטכס עצה מה עושים הלאה ?! "חייליך-חיילינו שרויים בשבי, ואתה אומר שירת-חירות ויוצא לנופש ?". שמעתי שחבריהם של השלושה נשבעו ל ה ל ח ם על שחרורם. במלחמה כמו במלחמה, רבותי ! הגיע הזמן "להוריד את כפפות-המשי", ולהראות לאולמרט האיש שקצה נפשנו ב'פינג-פונג' הבלתי נגמר, בו מצד אחד מתקיימות עצרות ומוחתמות עצומות ומתייצבות משמרות ומשודרים דברי מחאה, הכל באיפוק ובסגנון תרבותי ומעודן... ומן הצד השני ראש-ממשלה המגן על "פרטיותו" ונאטם בעיקשותו, משלם מס-שפתיים של "תמונות השבויים כל הזמן בחדר-העבודה שלי" ו"נעשה ה כ ל כדי להחזירם הביתה", אבל גם "לא בכל מחיר", וסוחב וסוחב וסוחב את הענין בלי סוף. כאשר ימריא בנו הפרטי של אולמרט בחזרה לארץ-מגוריו, אמריקה, חופשי ומאושר אחרי הפגישה עם הוריו ואחיותיו, אסור לנו להניח לאולמרט לשכוח את בניהם הפרטיים של משפחות גולדווסר, רגב ושליט ! גם אם לשם כך נצטרך פה ושם "לנגוע" בפרטיותו של האיש שאמר שראשות-הממשלה היא מקום העבודה שלו, שאין בה 'שעת סגירת-המשרדים'. עבודתו - אפילו לדבריו - נמשכת 24 שעות ביממה, ולכן רשאים אנחנו, אזרחים שלכאורה נתונים לשררתו, להזכיר לו 24 שעות ביממה ובכל מקום אליו יגיע - במסגרת עבודתו או כ"אדם פרטי" - שאודי, אלדד וגלעד עדיין ב"נופש השבי", ללא החירות לבחור.
איך זה נשמרת פרטיותו של אולמרט במקום-הנופש שלו, בלי שניצבת שם משמרת-תזכורת מתמדת לכך ש-3 חיילים "נופשים" בגללו בשבי ? כתב מישהו, שאת שמו הבטחתי בינתיים לא לחשוף, מכתב לראש-הממשלה, שבו הוא מודיע שאם עד אחרי הפסח לא ישובו החיילים השבויים הביתה, הוא מתכוון להתיישב בפתח משרד-ראש-הממשלה ב'קריה' בירושלים, לשביתת-רעב עד שיחזרו גלעד, אלדד ואודי, או עד שימות הוא. במקרה 'עליתי' על המכתב והצלחתי לאתר את האיש ולדבר איתו בטלפון. שאלתי אותו: "מדוע בפתח המשרדים ולא בפתח בית-המגורים ?" ענה לי: "כי אני לא מוצא עצמי רשאי לפגוע בפרטיותו של אהוד אולמרט. כוונתי ללחוץ עליו כראש-ממשלה, לא כאיש פרטי." לא קיבלתי את עמדתו, כי לדעתי אולמרט איננו "איש פרטי", כל עוד הוא מכהן בתפקידו, ואחריותו היא צבורית-אזרחית-לאומית כלפי כל אחד מאיתנו, זכותנו "להגיע אליו" בכל מקום בו הוא שוהה, גם אם הוא מאובטח בעשרות מאבטחים חמושים ושלל אמצעי-אבטחה אלקטרוניים ואחרים. הרי האבטחה עליו והאטימה סביבו 24 שעות ביממה ובכל מקום - במשרדיו, בארועים פומביים ובבתי-המגורים הנופש ה"פרטיים" שלו, איננה כעל איש פרטי, אלא כנושא מישרה ואחריות ! אולמרט, בנשאו בתפקיד, בחר לוותר על פרטיותו ! במה דברים אמורים ? השבוע - בנופש שהאיש נופש ב'צימר' המשקיף לכינרת. אפילו ממרחק ובעזרת 'מקורות גלויים' לא קשה היה לאתר איפה בדיוק הוא נופש. אני משער ששכניו ואנשי ישובים סמוכים יודעים היטב מי האורח רם-המעלה שבכל הדרכים אליו ובאיזור שסביב בקתתו 'מסונן' כל עובר ושב. ואני מתפלא כאן "בקול רם: איך זה לא נמצא אף אחד שחרה לו הנופש הזה של אולמרט ראש-הממשלה בעוד בני 3 המשפחות - שליט, גולדווסר ורגב - אנשים "פרטיים" לכל דבר, ממשיכים לשאת כבר עוד מעט 700 ימים בעול "הקרבן הלאומי" שהוטל עליהם להקריב ?! איפה "החברים של אודי, אלדד וגלעד" שידעו לערוך ליל-סדר 'מתוקשר' ברחוב המוביל אל בית-השרד שלו - אבל מחוץ למחסומים ולאיזור ה'מסונן, כדי שפרטיותו ופרטיות בני-משפחתו בליל-הסדר' לא תופרע ?! האם אינם יודעים או אינם רוצים או מעיזים מעכשיו - פסח שני ברציפות - למרר את חיי אולמרט האיש, עד שיאמר: שלח כך וכך אסירים פלשתינים ולבנונים לחופשי, כדי להחזיר את 3 השבויים הביתה, ואחר-כך נטכס עצה מה עושים הלאה ?! "חייליך-חיילינו שרויים בשבי, ואתה אומר שירת-חירות ויוצא לנופש ?". שמעתי שחבריהם של השלושה נשבעו ל ה ל ח ם על שחרורם. במלחמה כמו במלחמה, רבותי ! הגיע הזמן "להוריד את כפפות-המשי", ולהראות לאולמרט האיש שקצה נפשנו ב'פינג-פונג' הבלתי נגמר, בו מצד אחד מתקיימות עצרות ומוחתמות עצומות ומתייצבות משמרות ומשודרים דברי מחאה, הכל באיפוק ובסגנון תרבותי ומעודן... ומן הצד השני ראש-ממשלה המגן על "פרטיותו" ונאטם בעיקשותו, משלם מס-שפתיים של "תמונות השבויים כל הזמן בחדר-העבודה שלי" ו"נעשה ה כ ל כדי להחזירם הביתה", אבל גם "לא בכל מחיר", וסוחב וסוחב וסוחב את הענין בלי סוף. כאשר ימריא בנו הפרטי של אולמרט בחזרה לארץ-מגוריו, אמריקה, חופשי ומאושר אחרי הפגישה עם הוריו ואחיותיו, אסור לנו להניח לאולמרט לשכוח את בניהם הפרטיים של משפחות גולדווסר, רגב ושליט ! גם אם לשם כך נצטרך פה ושם "לנגוע" בפרטיותו של האיש שאמר שראשות-הממשלה היא מקום העבודה שלו, שאין בה 'שעת סגירת-המשרדים'. עבודתו - אפילו לדבריו - נמשכת 24 שעות ביממה, ולכן רשאים אנחנו, אזרחים שלכאורה נתונים לשררתו, להזכיר לו 24 שעות ביממה ובכל מקום אליו יגיע - במסגרת עבודתו או כ"אדם פרטי" - שאודי, אלדד וגלעד עדיין ב"נופש השבי", ללא החירות לבחור.