האם הוא נורמלי?

mitsi miaoo

New member
האם הוא נורמלי?

שלום לכולם, יש לי שאלה שנוגעת לבעלי ורציתי לדעת אם גם אצלכם זה ככה. התינוק שלנו בן 4 חודשים. בלילה כשהתינוק מתעורר (נפל מצץ, מתחיל להיות רעב, סתם מתהפך ונותן לעצמו סטירה) אני ישר מתעוררת מהקולות שלו ואילו בעלי ממשיך לישון כאילו כלום, אפילו כשהתינוק ממש בוכה, אם אלה לא צרחות אלא סתם בכי, הוא אפילו לא ממצמץ. פעם בשבוע-שבועיים אנחנו מחליפים תפקידים ולילה שלם (ארוחה לפני השינה, וארוחה לפנות בוקר) הן באחריותו של הבעל וככה אני אמורה לישון לילה בלי הפרעות. אבל מה, גם בלילות האלה, כשהוא ישן בצד שלי של המיטה, צמוד למיטת תינוק ואני בצד שלו, הרחוק אני מתעוררת מהקולות של התינוק ואז מעירה אותו, הוא "מתעורר", אני מעירה אותו שוב, הוא "מתעורר" ואז אני מעירה אותו שוב, הפעם מספיק בכדי שהוא יקלוט שהתינוק בוכה ויקום בעצמו. האם גם אצלכם מתגלה קושי להעורר בלילה עבור התינוק? האם רוב האבות לתינוקות לא מסוגלים לשמוע את התינוק מתוך שינה? האם אני סתם מתעצבנת עליו על תכונה שטבועה עמוק בתוך הזהות הגברית? (אגב, עבור פעילות קדם-תינוק הוא מתעורר בלי קושי)
 

shno

New member
גם אני כזה

אני ישן מאוד עמוק ומאוד טוב, ומאוד קשה להעיר אותי (גם לשעון המעורר קשה להעיר אותי). וכן, גם אני לא שומע את הקטנה בלילה. אז אישתי ממרפקת אותי. אז אני לא יודע לגבי "רוב האבות" ואין לי את ההשכלה הדרושה כדי להעיד בנושאים שבגנום הגברי, אבל אני יכול להעיד על עצמי שאני לא מתעורר מכלום בלילה, כולל לא הילדה.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
גם בעלי לא התעורר מעולם מהתינוק ואנחנו כבר ברביעי... אני תמיד מרגישה, שאני שומעת את התינוק "בבטן" לא באזניים, כי גם אם אנחנו בחדר אחר, והדלת בחדר בו נמצא התינוק סגורה, ארגיש כשהוא בוכה... כבר מזמן הפסקתי להעיר את בעלי כי אני במילא מתעוררת, ולא נרדמת עד שהתינוק נרדם (וקצת אחרי...) אז מה הטעם ששנינו לא נישן?
 

aviah

New member
לדעתי זה עניין נרכש

בתור התחלה, אני הייתי שם את העריסה בצד המיטה של האבא. כמובן שאתם דם צריכים לדבר ביניכם על זה.
 

hag70

New member
אני דווקא חושב שזה מולד.

אבל עם שילוב של למידה. אני מאז מעולם שמעתי את הילדה ומיד קפצתי אליה. מראש היה ברור ששנינו קמים אז אף אחד לא נתן לעצמו להתנתק לגמרי (תמיד הילדה אכלה מבקבוק כך שגם עם ההאכלה זה היה משותף). אם יש מצב שאחד מאיתנו היה עייף באופן קיצוני או זקוק לשנת הלילה באופן מיוחד השני קם. ואני מכיר כמה זוגות שהאשה לא מתעוררת בלילה מרעשים - לא לפני הלידה ולא אחריה. ולמה למידה? אני חושב שאם בתקופה הראשונה יש נטיה שהאשה היא היחידה שקמה, זו המנטליות שנבנית בבית ומאד קשה אח"כ לשנות אותה.
 

ferdinand

New member
אכן, מנטליות שלא קל לשנות!

אבל אפשרי!
אני גם, שנתי קלה, מתעורר מכל פיפס. בחודשים הראשונים, היא רק ינקה, וגם כמובן, אמא היתה בחופשת לידה. עכשיו כשהיא אוכלת מבקבוק, גם אם אני מתעורר, נורא קשה לקום בלילה! (אבל שום דבר שכמה בעיטות, או איזה מרפק בצלעות, לא יכול לפתור!)
 
../images/Emo9.gif"חרשות לילה" תופעה מוכרת

יש תופעה מוכרת בקרב כל החברים הזכרים שבסביבתי כולל בעלי שכוללת חוסר מסוגלת להתעורר מבכי של תינוקות בלילה.. הפיתרון אצלנו היה: בעלי אחראיי לילדים עד שעה שתים או שלוש ואני נרדמת בערך בעשר ואני ממשיכה אבל לפחות זה אחרי שישנתי כמה שעות!
 
למעלה