ראה פארק ו' לחוק
חוק זכות יוצרים התסש"ז - 2007, קובע:
פרק ו': תקופת זכות היוצרים
תקופת זכות יוצרים
38. זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות פרק זה.
תקופת זכות יוצרים ביצירה משותפת
39. זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו.
תקופת זכות יוצרים ביצירה שפורסמה בעילום שם
40. לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות סעיפים 38 או 39, לפי העניין.
תקופת זכות יוצרים בתקליט
41. זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתו.
תקופת זכות יוצרים ביצירה של המדינה
42.זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות פרק ה', תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה.
סיום תקופת זכות יוצרים
43.תקופת זכות היוצרים ביצירה תסתיים ב-31 בדצמבר של השנה שבמהלכה אמורה לפקוע הזכות לפי הוראות פרק זה.
תקופת זכות היוצרים בארץ המוצא
44. (א) תקופת זכות היוצרים ביצירה כמפורט להלן לא תהא ארוכה מתקופת זכות היוצרים הקבועה לאותה יצירה בדין החל בארץ המוצא שלה:
(1) יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו-זמנית, כאמור בסעיף 2, שיש בה זכות יוצרים רק בשל כך שמתקיים בה התנאי האמור בסעיף 8(א)(1);
(2) יצירה שיש בה זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9, אלא אם כן נקבע אחרת בצו כאמור.
(ב) בסעיף זה –
"ארץ המוצא", של יצירה –
(1) ביצירה שפורסמה לראשונה במדינה חברה אחת – המדינה החברה;
(2) ביצירה שפורסמה לראשונה, בו-זמנית, במספר מדינות חברות שבהן תקופות שונות של זכות יוצרים – המדינה שבה תקופת זכות היוצרים הקצרה ביותר;
(3) ביצירה שפורסמה לראשונה בו-זמנית במדינה חברה ובמדינה שאינה מדינה חברה – המדינה החברה;
(4) ביצירה שלא פורסמה, או שפורסמה לראשונה במדינה שאינה מדינה חברה בלי שפורסמה בו-זמנית במדינה חברה – המדינה החברה שהיוצר הוא אזרח שלה או שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל; ואולם –
(א) ביצירה כאמור שהיא יצירה קולנועית תהא ארץ המוצא, המדינה החברה שבה נמצא מרכז עסקיו של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל;
(ב) ביצירה כאמור שהיא יצירה אדריכלית הממוקמת במדינה חברה או שהיא יצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר הממוקמים במדינה חברה, תהא ארץ המוצא, המדינה שבה ממוקמים היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין;
"יצירה" – יצירה כאמור בסעיף 4(א)(1);
"מדינה חברה" – מדינה שהיא צד לאמנה שנקבע לגביה צו לפי הוראות סעיף 9.
א. עינייך רואות שחברה לא יכולה להיות יוצר, אך יכולה להיות בעלת זכות היוצרים.
ב. מה שכתבת על זכויות יוצרים לגבי פונטים אינו נכון. על מה אתה מסתמך? אין להניח הנחות כאלה בזכויות יוצרים. ההנחה היחידה שיש להניח היא שביצירה יש זכויות יוצרים כל עוד לא הוכח אחרת. לפחות חלק מהפונטים שמיקרוסוט מכלילה בחבילת אופיס כולל וורד, זכויות היוצרים בהם שייכים לצדדים שלישיים.
