האם הידיעה שהוא כבר לא סובל מנחמת?
היום היתה לי שיחה, עם אלמנה, שבעלה נפטר לאחרונה, לאחר שנה וחצי של מלחמה קשה ומייאשת במחלת הסרטן.
היא סיפרה שהבן שלה ראה אותה בוכה. ואמר לה שהיא צריכה לשמוח כי לפחות הוא לא סובל.
בשביל הבן היא ניגבה את הדעות וניסתה לחייך, אבל זה לא באמת ניחם אותה.
האם אכן הידיעה שבפיטרתו של האהוב הסבל נגמר מנחמת?
או שהאמירה עצמה מקוממת אתכם?
היום היתה לי שיחה, עם אלמנה, שבעלה נפטר לאחרונה, לאחר שנה וחצי של מלחמה קשה ומייאשת במחלת הסרטן.
היא סיפרה שהבן שלה ראה אותה בוכה. ואמר לה שהיא צריכה לשמוח כי לפחות הוא לא סובל.
בשביל הבן היא ניגבה את הדעות וניסתה לחייך, אבל זה לא באמת ניחם אותה.
האם אכן הידיעה שבפיטרתו של האהוב הסבל נגמר מנחמת?
או שהאמירה עצמה מקוממת אתכם?