האם היה פילוסוף שטען כי אהבה יכולה להיות רק מצד מישהו שזקוק לאדם האהוב?

Arana

Active member
מנהל
תוך כדי האזנה לפודקאסט (בנושאים היסטוריים, לא קשורים לפילוסופיה), המגיש הזכיר איזושהי תפיסה פילוסופית, אולי יוונית, שאדם יכול לחוש אהבה רק למישהו שהוא זקוק ממנו למשהו. הטענה היתה, שהבורא בעצם לא חש אהבה לברואים, מכיוון שהוא לא צריך מהם שום דבר, אולם הברואים חשים אהבה לבורא כי הם צריכים ממנו דברים (שפע, הגנה, בריאות וכו'). הפרק היה על דמות מההיסטוריה היהודית (לא זוכרת כרגע מי) שהתווכחה בכתביה עם התפיסה הזו. זה לא היה נושא הפרק, זה רק הוזכר בקצרה בהקשר לספריו של אותו איש, ולא היה ממש דיון בזה.

ניסיתי לחפש בגוגל האם יש תפיסה כזו בפילוסופיה היוונית לגבי כך שמישהו שלא צריך ממך משהו לא יכול לחוש אלייך אהבה, אבל לא מצאתי (יכול להיות שלא ידעתי בדיוק מה לחפש).

האם באמת קיימת טענה כזו? מישהו יכול להפנות אותי למקור? בעברית או באנגלית.

תודה רבה וחג שמח|4U|
 
בתוך ההודעה כתובה המלה "אדם". הבורא אינו אדם. אלוהים יצר את הטבע, הוא לא מנצל את הטבע לקיומו.
 
נערך לאחרונה ב:

dory30

Well-known member
בתוך ההודעה כתובה המלה "אדם". הבורא אינו אדם. אלוהים יצר את הטבע, הוא לא מנצל את הטבע לקיומו.
בסרט שלא מזמן ראיתי "תוכנית נקמה" (מומלץ,אגב) מפיק מוזיקלי אמר שלא משנה אם אתה מאמין שהעולם נברא ע"י מפץ גדול או במגע אלוהי- הוא בוודאות לווה בצליל.
 
הוא מעולם לא נברא, אלא תמיד היה קיים.
אם תמיד היה קיים, אז מנקודת זמן מסוימת אחורה הוא לא זז. לו השתנה במשך אינסוף זמן לפני ההווה, לעולם לא היה מגיע להווה. הזמן תלוי בתנועה ולהפך. אם לא הייתה תנועה לא היה זמן, ולכן זה לא שונה בהרבה מלהגיד שהוא נברא ברגע אחד. פעם ראיתי סרט על בחור מפגר, שאומרים בהתחלתו שבהתחלת הבריאה הייתה רק מוזיקה ובסוף הבריאה נוצר הבחור המפגר. לדעתי, העולם נוצר ברגע אחד כי הוא מובן מאליו מהבחינה שהוא בנוי ברצף ישויות שמקבילות זו לזו ביחס לוגי
של אמת ושקר: מספר, מקום, חומר ומודעות.
 

Lucifer LightBringer

Well-known member
אם תמיד היה קיים, אז מנקודת זמן מסוימת אחורה הוא לא זז. לו השתנה במשך אינסוף זמן לפני ההווה, לעולם לא היה מגיע להווה. הזמן תלוי בתנועה ולהפך. אם לא הייתה תנועה לא היה זמן, ולכן זה לא שונה בהרבה מלהגיד שהוא נברא ברגע אחד. פעם ראיתי סרט על בחור מפגר, שאומרים בהתחלתו שבהתחלת הבריאה הייתה רק מוזיקה ובסוף הבריאה נוצר הבחור המפגר. לדעתי, העולם נוצר ברגע אחד כי הוא מובן מאליו מהבחינה שהוא בנוי ברצף ישויות שמקבילות זו לזו ביחס לוגי
של אמת ושקר: מספר, מקום, חומר ומודעות.
לאן הוא יזוז? יש רק אותו. כדי לזוז אתה צריך לזוז ביחס למרחב כלשהוא, אבל אנחנו נמצאים בתוך היקום. ומחוצה לו אין כלום.
קשה לתפוס שזמן לא באמת קיים מבחינת היקום, כי אתה רגיל לחשוב במונחים של התחלה אמצע וסוף. אבל זה לא משפיע על היקום מבחינה אובייקטיבית.
 

Lucifer LightBringer

Well-known member
אם תמיד היה קיים, אז מנקודת זמן מסוימת אחורה הוא לא זז. לו השתנה במשך אינסוף זמן לפני ההווה, לעולם לא היה מגיע להווה. הזמן תלוי בתנועה ולהפך. אם לא הייתה תנועה לא היה זמן, ולכן זה לא שונה בהרבה מלהגיד שהוא נברא ברגע אחד. פעם ראיתי סרט על בחור מפגר, שאומרים בהתחלתו שבהתחלת הבריאה הייתה רק מוזיקה ובסוף הבריאה נוצר הבחור המפגר. לדעתי, העולם נוצר ברגע אחד כי הוא מובן מאליו מהבחינה שהוא בנוי ברצף ישויות שמקבילות זו לזו ביחס לוגי
של אמת ושקר: מספר, מקום, חומר ומודעות.
זה מה שנקרא block universe.

יש גם את אלה שחושבים שרק ההווה באמת קיים והשאר כבר לא קיימים, הם נמצאים רק בזיכרון שלנו.

מה האמת בנוגע לזמן? אני נוטה לחשוב שהוא מה שנקרא אמצעי מלאכותי להסתדר במרחב, אני יכול לחשוב על העולם הזה כאל סטטי ומשהו בסה"כ מעביר תמונות סטילס אחת אחרי השנייה...
 
הגורם המשפיע על כל המקומות הקיימים מרגיש שאנחנו טובים ורצויים? זה נכון גם אם מישהו יחשוב אחרת. לפי הקבלה, אהבה היא המלה שהכי עוזרת להבין את תכונות האלוהים.
 
למעלה