במציאות
הסתברות קשורה לשני דברים:
א. מאפייני המערכת.
ב. המידע שיש לנו על המערכת.
נניח שמישהו זרק קוביה שוות סיכויים, ואני לא ראיתי את התוצאה. מישהו אחר ראה ש- 5 פונה אליו באחד הצדדים. (ואז הוא יודע לא יכול להיות שיצא 5, ולא יכול להיות שיצא 2 שזה מהצד השני).
במקרה כזה מבחינת מי שראה, את ה- 5, הסיכוי שיצא 6 זה רבע, ומבחינתי ששית. אחרי שאראה את התוצאה, הסיכוי לכך שיָצָא (בעבר) 6, יהיה או 1 או אפס, בהתאם למה שראיתי.
אם אני לא יודע כלום על קוביה, ואין לי סיבה מיוחדת לחשוד אחרת, אניח את ההנחה ההגיונית ביותר, והוא שלכל ספרה שם יש סיכויים בקירוב מצויין שווים.
כאשר עושים חישובים סטטיסטיים, החישובים בד"כ מניחים מצבים שווי סיכוי. לפעמים זה לא פשוט לקבוע מהם המצבים שווי הסיכוי. לפעמים זה נובע מעקרונות פיסיקליים.