סקרנות מינית
להורים יש קושי רב עם מיניות אצל ילדיהם, במיוחד כשהם צעירים כל כך אבל יש לזכור שבגילו של בנך מדובר בסקרננות מינית אשר יכולה להיות נורמטיבית ומותאמת לגילו ולהתפתחותו.
ילדים רבים בגיל הרך ובגיל בי"ס היסודי, נוטים לגלות את איבר מינם ולהיות סקרנים מאוד בהקשר אליו (מעבר לכך שהם גם מגלים שהמגע נעים להם).
בסגרת העובדה שאתם נחשפים למיניות של ילדיכם, יש מקם ללמד אותו על מיניות והתנהגות מינית מתאימה:
לא כדאי למנוע מהילד את החקירה המינית אבל מצד שני צריך לומר לו שמגע באזורים פרטיים צריך להיעשות בפרטיות (בחדרו, במקלחת, בשירותים) ולא בפומבי.
הגוף שלנו הוא רק שלנו ויש לנו זכות מלאה להחליט אם ילד אחר יגע בנו במהלך משחק (כאן כדאי ללמדם אסרטיביות).
אוננות זהו צורך טבעי ובריא שיש לקיימו בפרטיות.
אסור לגעת, לנשק או לחבק ילד אחר ללא הסכמתו.
תמיד נשארים בלבוש מלא כאשר משחקים עם ילדים אחרים.
איך בעצם נדע אם זו התנהגות תואמת התפתתחות או לא (ללא קשר לנסיגה רגשית)?
כל עוד הילד לא נסוג לעולמו ומועסק רק במגע באיבר מינו (כלומר ממשיך להיות חברתי, מצליח לשמור על קשרים חברתיים ולהתנהל בצורה טובה בחברה, בבית ובביה"ס, ההתנהגות המינית לא נחשבת בעייתית.
לדים מבינים בגיל מוקדם מאוד כי את החקירה המינית יש לנהל בחשאי. אם ילדים מתגלים בזמן משחק מיני בריא ונאמר להם להפסיק, קרוב לוודאי שהמעשים המיניים יפחתו או יפסקו, לפחות בנוכחות המבוגרים. אם הוא ימשיך לגעת בעצמו בפומבי, למרות שנאמר לו (לא בכעס אלא כציון עובדה) שאין זה מתאים, יש צורך לבדוק יותר לעומק האם ההתנהגות קשורה לגילויי חרדה (לעיתים ילדים משתמשים באונננות כדי להרגע) או חשיפה למיניות לא מותאמת גיל (אפילו בטלויזיה).
