האם הניקוד נכון ? וסליחה על מצב התמונה.

[ציקימינגו 22]

האם הניקוד נכון ? וסליחה על מצב התמונה.

 

[trilliane]

למיטב הבנתי כן. האם זה שיר פרי עטך?

 

[ציקימינגו 22]

כן זה הוא רק חלק מהשיר.

 

[ציקימינגו 22]

וזה כל השיר. וסליחה על ההתרברבות.וגם תרגיל בחריזה.

 

[איתי שלר]

נאה

עָלָיו יַשִּׁיר כל חֹרף = העץ ינשיר את העלים שלו בכל חורף.
עָלָיו יָשִׁיר כל חֹרף = כל החורפים ישירו שירים על העץ הנשיר.

 

[trilliane]

אהבתי

 

[ציקימינגו 22]

טריליאן ואיתי תודה.

מקווה ששמתם לב שכל בית מסתיים באותה אות פ"א.
צ'י

 

[איתי שלר]

הערה קטנה

המילה האחרונה "נקטף" מנוקדת כפועל בזמן עבר. ואולי לכך התכוונת (עבר כאספקט פרפקט).
אבל אם אתה מתכוון לנקטף בהווה, אז צריך להיות קמץ תחת הט'.

 

[ציקימינגו 22]

איתי תודה .הערה במקומה.

 

[טב למיתב]

לענ"ד נראה כי בינוני מתאים

ושוב בסתו = עת
במערומיו = מעליו נקטף (מצב לא פאסיב. כמו קטוף)

 

[איתי שלר]

בעיניי דווקא מוצאת חן צורת העבר (פרפקט) כאן.

ואם קשה קצת לחשוב על ההבדל מפני שהמילים נהגות ונכתבות אותו דבר, אפשר להחליף את הפועל (לצורך המחשבה, לא בשיר עצמו) ולהשוות:
עת מעליו הופשט לעומת עת מעליו מופשט.

 

[טב למיתב]

אני דווקא סבור

שאין הכוונה לפאסיב ובהתאם זמנים לכל השיר שנכתב בהווה-עתיד, גם בבית האחרון המשורר מתאר מצב כהוויתו, לענ"ד.
דומה במעט להבדל בין "ספה נפתחת" ל"דלת נפתחת"

 

[trilliane]

לדעתי היא לא מסתדרת עם שאר השיר, הוא כתוב בהווה (הרגלי)

השיר מדבר על משהו שקורה בכל חורף, לא על משהו שקרה בעונה/שנה מסוימת.
"בעת עבים עליו נושבים"
"אך עת אביב... כולו חביב"
"ושוב בסתיו... עת מעליו נקטָף" (בכל סתיו מחדש)
&nbsp
כך זה קורה כשזה קורה.

 

[ציקימינגו 22]

קיבלתי. תוקן.