האם העולם משוגע או אני ?
לפעמים אני, בן העיר הגדולה, שכבר ראה דבר או שניים בחייו, עוצר לרגע ומתבונן בעולם ובאנשים שבו, ולא מצליח להבין את הצורה הבלתי סבירה שבה אנשים מנהלים את חייהם או את האופן שבו העולם מתנהל- אנשים מרעילים את עצמם ללא הרף במזון תעשייתי שממיט עליהם מגוון תחלואים, מתישים את עצמם בעבודה קשה במשך מרבית שעות היממה ובכך גם מחמיצים את שאר מרכיבי החיים, נמצאים כל הזמן במרדף להוכחת הערך העצמי שלהם בצורת עוד כסף, עוד סטטוס, עוד כוח - מרדף שנועד מראש לכשלון כי אין בכל אלה מפתח אמיתי לערך עצמי, ובנוסף מתעסקים ברכילות, שימחה לאיד, מציצנות ועוד פעילויות שסופן רק להגביר את תיסכולם העצמי, ואחר כך נמלטים מה"מציאות" בדרכים שונות של אובדן ההכרה - החל ממועדוני טרנס, דרך סמים "פה ושם", וכלה בהתמכרות לסקס (מחוץ למשפחה כמובן). למה העולם ניתב את עצמו לצורת התנהלות מטופשת כזו ?
לפעמים אני, בן העיר הגדולה, שכבר ראה דבר או שניים בחייו, עוצר לרגע ומתבונן בעולם ובאנשים שבו, ולא מצליח להבין את הצורה הבלתי סבירה שבה אנשים מנהלים את חייהם או את האופן שבו העולם מתנהל- אנשים מרעילים את עצמם ללא הרף במזון תעשייתי שממיט עליהם מגוון תחלואים, מתישים את עצמם בעבודה קשה במשך מרבית שעות היממה ובכך גם מחמיצים את שאר מרכיבי החיים, נמצאים כל הזמן במרדף להוכחת הערך העצמי שלהם בצורת עוד כסף, עוד סטטוס, עוד כוח - מרדף שנועד מראש לכשלון כי אין בכל אלה מפתח אמיתי לערך עצמי, ובנוסף מתעסקים ברכילות, שימחה לאיד, מציצנות ועוד פעילויות שסופן רק להגביר את תיסכולם העצמי, ואחר כך נמלטים מה"מציאות" בדרכים שונות של אובדן ההכרה - החל ממועדוני טרנס, דרך סמים "פה ושם", וכלה בהתמכרות לסקס (מחוץ למשפחה כמובן). למה העולם ניתב את עצמו לצורת התנהלות מטופשת כזו ?