האם העיקר תואר ראשון? או לדחות את הלימודים...
שלום, אני בת 22, נשואה. למדתי שנה אחת קולנוע וטלויזיה- מאוד נהניתי מהתחום, אך החלטתי לעזוב בעיקר בגלל שהלימודים היו רק תעודה ללא תואר ראשון, האווירה התחרותית בין הסטודנטים, והלחץ/האינטנסיביות בלי סוף (לימודים מ8 בבוקר עד 8 בערב כל יום, לא כולל ימי צילומים...). לאחר שעזבתי, החלטתי שאני רוצה ללמוד משהו לתואר ראשון. התלבטתי מאוד, והלכתי למכון להכוונה- ממנו יצאתי בהרגשה שעשיתי כל מה שיכולתי ובאמת הציעו לי מקצועות שדברו אלי: 1- חינוך לא פורמלי/ או חינוך יצירתי (יצירתי-פחות מעניין אותי) 2- פרסום/ יחסי ציבור 3- הנחיית קבוצות (רק אחרי תואר ראשון). היועצת התעסוקתית הגיעה למסקנה שאני מאוד אוהבת לעבוד מול אנשים- להדריך קבוצות (כמו הדרכת טיולים וכו'), להוביל קבוצה וכו', ומצד שני מאוד חשוב לי גם להביא את עצמי ואת היצירתיות שבי לתוך העבודה שלי (כמו עריכת סרט קולנוע-בו אני מבטאת את עצמי..) יצאתי מהמכון בהחלטה שאלמד חינוך לא פורמלי לתואר ראשון, ויותר מאוחר אלמד הנחיית קבוצות. כמעט התחלתי ללמוד כבר חינוך לא פורמלי, בשנה שעברה, אך בגלל שיקולים כלכליים (בעיקר) והקושי במעבר דירה פתאומי ומציאת עבודה- דחיתי את הלימודים. אני מאוד רוצה להתחיל ללמוד בשנה הבאה, אך מתלבטת האם כדאי לי ללכת לתחום הלא פורמלי/ הנחיית קבוצות, בעיקר מפני שהבנתי שרוב העבודה בתחומים אלו היא עבודת ערב. והרי אני נשואה, ומקווה שכשיהיו לי ילדים בע"ה אני אהיה בערב בבית, ולא אצא לעבודה בדיוק בזמן העיקרי בו אפשר להיות עם הילדים/משפחה. אני מודעת לכשרונות שבי, ויודעת שגם ללא תואר ראשון אני יכולה להסתדר לא רע בחיים, אך השאלה שלי היא- האם ללמוד חינוך לא פורמלי לתואר ראשון- רק בשביל התואר הראשון? למרות שרוב הסיכויים שלא אעבוד בתחום הזה? או לא ללמוד סתם לתואר, ולחכות עד שאמצא לימודים שגם מעניינים אותי וגם אמצא בהם תעסוקה? סליחה על אריכות הדברים...אשמח ואצפה לתגובה מהירה. תודה רבה, הדס.
שלום, אני בת 22, נשואה. למדתי שנה אחת קולנוע וטלויזיה- מאוד נהניתי מהתחום, אך החלטתי לעזוב בעיקר בגלל שהלימודים היו רק תעודה ללא תואר ראשון, האווירה התחרותית בין הסטודנטים, והלחץ/האינטנסיביות בלי סוף (לימודים מ8 בבוקר עד 8 בערב כל יום, לא כולל ימי צילומים...). לאחר שעזבתי, החלטתי שאני רוצה ללמוד משהו לתואר ראשון. התלבטתי מאוד, והלכתי למכון להכוונה- ממנו יצאתי בהרגשה שעשיתי כל מה שיכולתי ובאמת הציעו לי מקצועות שדברו אלי: 1- חינוך לא פורמלי/ או חינוך יצירתי (יצירתי-פחות מעניין אותי) 2- פרסום/ יחסי ציבור 3- הנחיית קבוצות (רק אחרי תואר ראשון). היועצת התעסוקתית הגיעה למסקנה שאני מאוד אוהבת לעבוד מול אנשים- להדריך קבוצות (כמו הדרכת טיולים וכו'), להוביל קבוצה וכו', ומצד שני מאוד חשוב לי גם להביא את עצמי ואת היצירתיות שבי לתוך העבודה שלי (כמו עריכת סרט קולנוע-בו אני מבטאת את עצמי..) יצאתי מהמכון בהחלטה שאלמד חינוך לא פורמלי לתואר ראשון, ויותר מאוחר אלמד הנחיית קבוצות. כמעט התחלתי ללמוד כבר חינוך לא פורמלי, בשנה שעברה, אך בגלל שיקולים כלכליים (בעיקר) והקושי במעבר דירה פתאומי ומציאת עבודה- דחיתי את הלימודים. אני מאוד רוצה להתחיל ללמוד בשנה הבאה, אך מתלבטת האם כדאי לי ללכת לתחום הלא פורמלי/ הנחיית קבוצות, בעיקר מפני שהבנתי שרוב העבודה בתחומים אלו היא עבודת ערב. והרי אני נשואה, ומקווה שכשיהיו לי ילדים בע"ה אני אהיה בערב בבית, ולא אצא לעבודה בדיוק בזמן העיקרי בו אפשר להיות עם הילדים/משפחה. אני מודעת לכשרונות שבי, ויודעת שגם ללא תואר ראשון אני יכולה להסתדר לא רע בחיים, אך השאלה שלי היא- האם ללמוד חינוך לא פורמלי לתואר ראשון- רק בשביל התואר הראשון? למרות שרוב הסיכויים שלא אעבוד בתחום הזה? או לא ללמוד סתם לתואר, ולחכות עד שאמצא לימודים שגם מעניינים אותי וגם אמצא בהם תעסוקה? סליחה על אריכות הדברים...אשמח ואצפה לתגובה מהירה. תודה רבה, הדס.
