האם הערב אזכה באהבה? חלק א

האם הערב אזכה באהבה? חלק א

הביטה בעיניו עומדים היו בתור לכספומט , מבטיהם הצטלבו, הוא עמד חסר מנוחה, ממתין שתסיים למשוך כסף, רעב רוצה לאכול סליחה, אני מייד מסיימת. אמרה. יש לי כמה דברים לכן אם אתה ממהר בוא הוצא כסף ואני אחזור אחריך . הביט לתוך עיניה בחיוך מופתע מהאדיבות שהיתה נדירה לו בעיר שחייה ללא הפסקה, ברור שהיא לא מקומית . היא הייתה המומה מצבע עיניו ,אהבה את הצבע הבהיר ,תכלת שמים , נדהמת מהשילוב עם חולצה כהה . אתה צריך ללבוש תכלת לא שחור , אתה שובר את ההרמוניה של הצבעים ככה פחות מחמיא לך, אתה גבר נאה. אם תלך בהרמוניה תקרין אור קסום מאד היופי שלך יתבלט , ועיניך נאות ומיוחדת . הוא עמד מולה בחיוך מבויש, רעב לאוכל, לפרגון שלה , לא מצליח להתנתק ממנה. רוצה לאכול איתי משהו, אני מאד רעב יצאתי מהעבודה לאכול משהו,צריך לחזור למשמרת , אבל רוצה גם לשמוע אותך . בואי נשלב את שני הדברים יש לך זמן מעט עבורי ,תוכלי לשכנע אותי על הצבע, אני אוכל משהו, את תוכלי לדבר אלי . הם נסעו מעבר לפינה, המקום כבר נסגר בואי נסע למקום אחר , נכנסו למסעדה קטנה שמצאו שנפתחה זה עתה ופועלת בעיקר בלילה. הוא נהג כאביר , הזמין צ'יפס והמבורגר גם עבורה , היא הביטה המומה לא ציפתה שיזמין אותה לאכול . לא ידע שהיא צמחונית לכן לא אמרה כלום , המקום היה ריק עדיין העובדים הביטו בזוג שנכנס. התיישבו בפינה, מוארת באור עמום ,מכונסים זה בזו היא דברה אליו , הוא אכל משפט רדף משפט , סיפור אחר סיפור עיניו התרחבו לשמע הסיפורים שלה. היא ספרה על החוויות הרוחניות שלה, על האובדן על הגעגועים לאלו שהלכו מחייה וספרה על האהבות האבודות , שחיות בתוכה , לא מאפשרות לה להמשיך בחיים רגילים על כאבי הלב והגעגוע לבני המשפחה שנפטרו וכמה היא מתגעגעת אליהם , כאילו לא עברו ממנה ועדיין חיים בתוכה כחלק ממנה שלא משחרר אותם לדרכם . הרגישה שאם היא תזכור אותם הם ימשיכו להיות קיימים בעולם הזה . הוא הקשיב לסיפורה , האישון עיניו מתרחבות בתדהמה מרגע לרגע , היא הביטה בעיניו עיניו ביקשו לחקור אותה לחדור לתוכה, אשה שקסמה לו ומשכה אותו מאד. היה רעב מאד, מחכה לו לילה מלא עבודה פיסית , אכל בתאבון רב שהוא מרוכז בה . טורף את האוכל בפיו אותה במבט עיניו, לפתע שם לב שהיא לא אכלה ורק הוא אוכל , כמעט שסיימתי לא הותרתי לך דבר ראי את המגש , התרכזתי בך ובסיפורך המיוחד. אני אוהבת צ'יפס, יש פה בשבילי מספיק ואביא קטשופ. קמה להביא קטשופ ושמה לב שהם היו מרכז תשומת הלב במסעדה האפלולית המלצרים היו מרוכזים בהם , הקשיבו לשיחה השקטה ולטשו עיניהם במשוחחים.
 
האם הערב אזכה באהבה? חלק ב

ספר משהו על עצמך , מה עבר עליך , אני אשתוק , טעמה את הצ'יפס, מאד אהבה לאכול אותו , אבל לא הכינה בבית . הוא דבר באהבה על חבר ילדות שנהרג בתאונת בעבודה, כמה אהב אותו , על החיים בצוותא על שובבות הנערים . על השירות הצבאי המסוכן כחבלן בהנדסה , על החוויות שעברו והמוצאות אותם בדרכים ובפעולות . על מותו בפיצוץ בעבודה שאליה השתלב לאחר השירות על העתיד שרצה לבנות עם האהובה שנשא לאשה . על הגעגוע לחבר ילדות . איך מחפש קשר אליו , מדבר איתו כל הימים , בעיקר בלילות שהוא לבד בעבודה.. היא שאלה אותו לשעה , הוא השיב ,היא נדהמה הם ישבו במסעדה שקועים זה בזו וחלפו ישבו יותר מ3 שעות. בבית עשויים לחפש אותה , הרי היא נסעה לעורך הדין למפגש קצר לחתום על הטפסים בלבד. המלצרים לטשו אליהם מבט הם היו הלקוחות היחידים במקום , שעות בין ערבים פינו מקומם ללילה שירד על העיר המבקרים במסעדה בלילה טרם הגיעו . הם היו משועממים והזוג היווה אטרקציה למלצרים . מסתודדים בפינה במסעדה משוחחים בשקט ובאינטנסיביות , עסוקים זה בזו מנותקים מהסביבה ומהזמן החולף , בפינה המוארת והאור שלהם מאיר את המסעדה החשוכה . אצטרך לחזור לעבודה , הלילה עוד ארוך, הוא ישב איתה את כל הערב , רצה לצאת לאכול משהו וכבר 4 שעות חלפו , התקשרה לביתה אמרה לאמא המודאגת אספר כשאגיע , אני בדרך, הכל בסדר קח אותי לתחנת האוטובוס. נכנסו למכונית אוחזים יד ביד ,הוא ליווה אותה לתחנת האוטובוס הקרובה, היה חשוך החליט לחכות איתה עד שיבוא אוטובוס שייקח אותה לכיוון ביתה, אנשים שם הבחינו בשקית נטושה והזעיקו משטרה חששו שזה מטען חשוד ,חכה איתי אני פוחדת אמרה והביטה אל עיניו . הוא חייך והחזיק את ידה. אין מה לפחד זוכרת הייתי חבלן , היא נצמדה אליו מפוחדת , מבקש בטחון, הגנה .הוא חייך לעצמו מנסה להרגיע אותה מרגישים שאת חיה בחממה ולא בעיר הגדולה, פה אנו רגילים לפיצוצים האלה . היא הביטה לעברו, חרדה מהפיצוץ , המגע שלה הרגיע אותה נותרה כך צמודה אליו , כאילו הכירה אותו כל חייה. היא פנתה להביט עליו מחפשת בפניו תשובות , מקרבת את מצחה אל פניו , הוא חייך ונשק למצחה . השוטרים פינו את השקית הדרך נפתחה והאוטובוס הגיעה, סעי לשלום חמודה , שוב נשק למצחה . אנחנו עוד נפגש , היא עלתה לאוטובוס שהגיע , תוהה האם זה חלום או מציאות , האם יהיה לזה המשך או עוד פגישה עם גבר קסום שחלף בחייה. היא התבלבלה בדרך ונסעה לביתה בדרך הכי ארוכה וחולמת ומחייכת לעצמה כל הזמן , הגיעה קרוב לחצות . אמא היתה דיי מודאגת , מה קרה, איפה היית ? חפש אותך גבר לא מוכר אמר שיתקשר שנית והשאיר מס טלפון. הם החליפו טלפונים , התקשר באותו הערב לוודא שהגיעה בשלום לבית . היא חזרה אליו אמרה הגעתי רוצה להמשיך לדבר? תן לי חצי שעה להתארגן ונדבר לתוך השינה. דברו על הקשר שלה לאיש שלה החיי רחוק ממנה , על הציפיות על האי ההבנות שבין האיש לאישה. שיחה לילית רדפה שיחה, היו מדברים שעות לתוך הלילה מדברים בשקט , הוא מפסיק את עבודתו מפנה לה מזמנו . נפגש שוב? אמר בטח רוצה לראות אותך , יש לנו על מה לשוחח לא בטלפון. לזמן מה נוצר נתק היא הפסיקה להתקשר , הוא יצא למילואים , לא זמין היה לשוחח ,דבר איתה מעבודתו . היתה שוב אצל העורך דין הוא ראה אותה, קרא לה בקש ממנה הסברים למה נעלמה לו . אני לא נעלמתי אתה הפסקת להתקשר , חשבתי שכעסת , רוצה להמשיך לשוחח איתך אמר לה: לא מבין מה מחבר בינינו, אבל חבלי קסם מושכים אותי, את מדהימה . יש בך משהו מיוחד שאותי מושך מקווה שאגלה אותו יום אחד. חזרו לדבר בצורה רציפה , שיחות של יום יום לתוך הלילה , מפרגנים זה לזו , רוצים להפגש ביום חופשי שלו מעבודת לילה לבילוי ערב משותף . יום אחד נעלם, , לא חזר אליה, לא היה זמין תקופה ארוכה , היא פעלה כבלשית . חששה שקרה לו משהו לבה שידר לה הוא במצוקה . רצתה למצוא אותו , דברה עם ידיד שגר באזור שלו היא ניסתה לשחזר מה סיפר לך על חייו , שלחה את ידידה לאזור מגוריו לחפש מודעות אבל או משהו כזה התקשרה לאחיו שאיתרה בספר הטלפונים , לפי מה שסיפר לה על חייו איתרה אותו. הוא שהה ליד אביו בבית החולים , האב קבל התקף כששמע שאחיו נפטר, הוא העדיף להישאר ליד האב בבית החולים לקח חופשה ממקום עבודתו והתמסר לטיפול באב. הלב שלה קלט את המצוקה שלו . נפגע שהיא חפשה אותו, שחדרה לפרטיות שהוא לא חלק איתה , שלא חיכתה עד שיתפנה עבורה הבטיחה להמתין עד שירצה בה , אבל אז גם הבינה שהוא התנתק, ונפגע מאד. כשם שהחל הקשר בערב קסום ,כך הוא הסתיים בערב אחר ,ללא התראה או אזהרה ככה פתאום תוהה האשה , האם התשובות שקבלה ששוחחה עמו היו השיעור שבא ללמד אותה כאשר למדה את השיעור, הקשר לא אמור להימשך אולי לא היתה צריכה לחפש אותו , המפגש ביניהם התחיל משיחה על החיים , שצריך לתת להולכים ללכת לדרכם ולהמשיך הלאה ,כך הגורם לפרידה . כעת עבר המורה לתלמידה חדשה אותה ללמד עד כמה החיים הם ארעיים וצריך לחיות את היום לשמוח ממה שיש לוותר על מה שאין ולחיות בשמחה כל הימים "נפגשים לדק נפרדים לעד ככה "אמר המשורר וידע על מה הוא מדבר.
 
אויש ../images/Emo4.gif

די קיטשי הייתי אומרת. הסיפור נחמד, יותר מידי דביק ולא מציאותי. מעט לא הגיוני. הסוף מוזר. והמסר די לא ברור. הייתי עוברת על זה שוב.
 
אויש ../images/Emo4.gif

די קיטשי הייתי אומרת. הסיפור נחמד, יותר מידי דביק ולא מציאותי. מעט לא הגיוני. הסוף מוזר. והמסר די לא ברור. הייתי עוברת על זה שוב.
 
אמיתי לחלוטין והמסר חד משמעי../images/Emo7.gif

התגובה שלך היא כמו בקורת של מבקר ספרות אולי אם היית שואלת , לא אומרת מתוך ידיעה או מסקנה היה קל יותר לענות , להסביר אבל המקרה אכן קרה לי בת"א ברח החשמונאים לאחר פגישה עם עו"די , לא ספור דמיוני הסוף מדבר על המסקנה שיש מצבים שנפגשים,מכירים אדם בכדי ללמוד משהו ואז הקשר ממצה את עצמו,מכירים אדם אחר כל מפגש עם אדם לומדים משהו בבית הספר של החיים כי חיינו הם מפגשים עם אנשים הנקרים על דרכנו בסוף צטטתי שיר " נפגשים לדק נפרדים לעד" הכוונה היכרות לזמן קצר ויודעים שאין לקשר עתיד
 

טאKילה

New member
נסיכה../images/Emo24.gif

מאחלת לך המון אהבה ואושר מחוייך..
 
תודה ../images/Emo140.gif לכולם

תודה על התמיכה והעידוד אכן ספור אמיתי כמו שהסברתי לחתולה מקווה לספור נסוף עם סוף אחר שמבטיח אהבה ואושר אבל החיים הם במה גדולה מאד אנחנו השחקנים עד שיורד מסך אז אהבה לכולם אבקש וגם לעצמי
 
למעלה