האם העתיד צופן מסכים וורטיקלים (גבוהים וצרים) כמו סמרטפון

[Ron W]

האם העתיד צופן מסכים וורטיקלים (גבוהים וצרים) כמו סמרטפון

השאלה התעוררה מקליפ שצולם ורטיקלית כך הוא ממלא את אותו סמרטפון ממנו צולם (בלי להטות אותו על צידו) שדה הראיה הטבעי שלנו אינו בדיוק 16.9 ובכלל לא מלבני ספרים ודפים ערוכים ורטיקלית - כך כנראה נוח יותר לקרוא.. מנגד רוב התוכן כן צולם אופקית כנראה מאותם בתי קולנוע אולמות עם מושבים, כמעט כולם רחבים יותר מגבוהים. שדה הראיה שלנו לכאורה יותר אופקי אך פחות כשמדובר באבחנה בפרטים צבעים ועומק . בפרישה של צגים מול שולחן לנהול נתונים עד גיימינג, החלה גם נטיה להוסיף שורת צגים לגובה לא רק לצדדים. שורה תחתונה (לא אומרים בפינה השמאלית) נעים יותר לראות ורטיקלית.

 

[IOSI13]

שדה הראייה תקין-בכיוון קדימה אופקי של בני אדם
הוא כמעט 180 מעלות, ושדה הראייה האנכי הוא כ-100 מעלות.
לכן,לדעתי יהיה צורך ב 2 סוגים של מסכים בהתאם לשימוש
או לחילופין יוסיפו מעגל שיהפוך את הציריפ X/Y עם ציר סיבובי למסכים עד 32"

 

[מיכאל לנג]

קיים!

מסכי PC בעלי ציר (90 מע') ובמע' הפעלה חלונות לחיצה על החץ ימינה או שמאלה עם CTRL יסובבו את המסך בהתאמה ב-90 מע'. עובד. יש לי מסך כזה של סמסונג. יש מסכים שמפעילים את הסיבוב תמונה במחשב אוטומטית. יתרה מזאת, במקומות עבודה רבים מניחים 2 מסכים זה לצד זה (כ"א של 16:9) להצגה של מידע נוסף. כמו אקסל ומקור מידע, כמו דוא"ל וכו'. נפוץ בהיטק. גם בתכן מכני ואלקטרוני, ועוד. זויות ראיה: ידוע מאז המצאת הקולנוע. לא בכדי, המסך הקולנועי לאורך וביחס של 2.0:1 וגם 2.35:1 או 2.39:1. כנ"ל מסכי TV שהם ב-16:9. הצגת מסכים אנכיים בסרטי מדע בדיוני או אחרים, הם רעיון של במאי שמחפש להרשים אבל ללא צידוק מדעי.

 

[Ron W]

יש צידוק בתלת מימד במרכז החופף של העיניים ובאבחנה בפרטים

אמנם הזוית הרוחבית 180 אך רק ב 110 מתוכה יש אבחנה של תלת מימד. אפילו האבחנה בצבע משופרת במרכז הזירה. סיבה נוספת היא דמות בני אנוש. בצגים הרוחביים צופים לרוב רק בראש לעולם החי או פעילויות מסוגים שונים.. אולי עדיף רוחבי . גם אני עובד בשנים האחרונות עם 2 צגים סמוכים יש לכך הרבה השלכות מעבר לפרישת כמות מידע. אם המרחק לא סימטרי זו התעמלות לשרירי העדשה יוצא פחות מעייף מלהיות תקוע על אותה נקודה. שורה עילית של צגים כמו לסוחרי ני״ע מפעילה גם את השריר האנכי של גלגל העין..

 

[Ron W]

תמונות דרכון עד ציורי פורטרט רובם ורטיקלים

כמו בעולם האומנות הרבה מהקליסקות כמו המונליזה ורטיקליות חלקן ריבועיות.. אין שום נטיה מובהקת לצייר דוקא רוחבי לכן כפשרה אפשר ללכת על צג ריבועי

 

[מ ש ה 53]

גם במקומות שבהם רצו לשים שלט פרסום, בחרו להתקין מסך רחב
בצורה אנכית. ברור שזה עובד, אבל קצת קשה לי לדמיין צפייה במסך אנכי בבית.
אולי כי התרגלתי...

 

[מיכאל לנג]

הפורמט די סגור

מעבר לכמה חידושים שהוכנסו בעשור האחרון ואף אחד מהם לא קשור ל-Aspect Ratio, הפורמט די סגור. מזה 2 וחצי עשורים ננעלו על פורמט ה-16:9. השינויים מיוחסים ל-3D שהגיע עם AVATAR ונעלם. הגיע 4K (רוב המסכים היום הם כבר 4K וכך גם הרבה ערוצים בחו"ל!) ועכשיו 8K. היו גם כעורים וגם הם נעלמו... יש משחקי טכנולוגיה: OLED, QLED, Nano, שיפור צבע וכו'. איש לא נוגע ב-AR. השקיעו מאמץ גם בנושא עובי המסך (דק) וגם בכמעט ללא שוליים. גם בהעלמת הרמקולים (סוני הכניסו אותם למסך עצמו!) וכמובן SMART TV. כנ"ל במסכי מחשב. מעבר ליכולת סיבוב על הציר ב-90 מע', רוב המסכים היום הם 16:9. יש גם יותר, יש פנורמי, יש כעור.

 

[מיכאל לנג]

בדיוק לשם כך נועד סיבוב המסך על צירו ב-90 מע'

באותם מקרים שבהם רוצים צילום פורטרייט על כל המסך. זה נחמד לכמה תמונות אבל לא לעבודה רצופה. אגב, רוב אתרי האינטרנט, במיוחד בימי הסמארטפונים אדפטיביים. כלומר שיכסו את מלא שטח החלון בהתאמה. כך שמבחינתם אופקי או אנכי: לא משנה בכלל. לא מבין למה שאדם ירצה לנהל את כל חייו מול מסך, כמו אל מול טורי כתבות בעיתון יומי?

 

[מ ש ה 53]

יש מי שקורא עיתונים.. אחרים קוראים מגזינים ועוד אחרים קוראים
ספרים. אז מה טוב יותר לדעתך? לראות סדרה אלימה בטלוויזיה?

או שאולי... לראות את משה בר סימנים רעים וחבר מרעיו?

 

[מיכאל לנג]

אולי עבור עורכים וכתבים זה נוח יותר

לקריאה שלנו - ממש לא

 

[מ ש ה 53]

אני מסתדר מצוין עם מסך מחשב אופקי וכמובן שגם עם טלוויזיה כזו
כך הורגלנו וזה לגמרי לא רע.

 

[מיכאל לנג]

קצת הסטוריה

השק"ק (שפופרת קרן קטודית) הראשונים היו בכלל עגולים! המבוגרים שביננו בוודאי זוכרים סקופים כאלו מבית הספר. האמת, שתקן ה-NTSC נבנה מכורח זוית ההפרדה של העין, ממרחק צפיה של 3 מ' (סלון אמריקאי טיפוסי באותן שנים), ושנכנס במפתן הדלת התקנית לבית. אז יצא 525 שורות... רוב חיי ה-TV בתקופת מסכי הזכוכית היה 3:4 בכלל. כך גם מסכי המחשב הראשונים. לא רק Apple, אבל גם ה-PC בהתחלה היו 3:4. כל עולם המסכים הביתיים והמשרדי מלבד הקולנוע היה 3:4. רק באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת החל להכנס ה-AR של 16:9, בעקבות כניסת הק"ב: פיענוח Dolby לניניהם, THX ונגני הלייזר דיסק. מאז 16:9 לא קרה דבר למרות שנכנסו מסכיQHD ו-4K וגם 8K. רפרף בזאפ במסכי מחשב או מכשירי TV ותראה לי כמה שונים ממסך עם AR של 16:9.

 

[מ ש ה 53]

כמה הערות...
כן. בכל הכתבות על פיתוח הטלוויזיה, נראה שהמסכים הראשונים היו עגולים, וקטע
המרובע הופיע מאוחר יותר.

לגבי קטע ה"מעבר דרך הדלת"? שטויות. תמיד אפשר להכניס ב"עמידה" גם בפתח צר.

גם סרטי הקולנוע של פעם היו בפורמט 3:4. רק בשלב מאוחר יותר הופיעו סרטי ה"סינמסקופ" הרחבים.
והיה לזה הסבר:
הטענה הראשונה הייתה, שיוצרים מסך שמתאים לזווית הצפייה ה"נכונה" של העין.
לא פחות וגם לא יותר.
אמה מה? כשהעין רואה מסגרת שתואמת ליכולות שלה, היא "מתעייפת" לאחר זמן מה,
ואז הצופה נוטה להירדם...
באו חכמים ואמרו, שאם זה כך, כדאי לגרות את העין, שכן יכולה להבחין בתנועה גם
מחוץ למסגרת הנוחה לה, אף כי יכולתה להבחין היטב בפרטים פחותה שם.
אז הצלמים מתמקדים במרכז, שהוא אזור הנוחות, אבל התרגום נמתח לאורך כל התמונה,
וגם אם אין תרגום, העין כן תבחן בסוס שמגיע מהקצה ודוהר למרכז (או למכונית שמגיחה
מהצד השמאלי או הימני וכדומה.
ואז, באופן טבעי, המבט מוסח לשם, כדי לבדוק מה או מי מגיע לו מהצד, ואז, באופן טבעי,
הסחת הדעת מאזור הנוחות מחזיקה את הצופה ערני.

ואפרופו זה... לאחרונה, התחלנו לצרוך תכנים מנטפליקס. בנטפליקס הבינו, שקשה
להכניס תרגום, כאשר החלק התחתון של המסך מואר מאד, או כאשר קיימת כבר
כתובית כלשהי, שנוצרה במהלך הכנת הסרט.
אז מה הם עושים? במקרים שכאלה, הם מעבירים את התרגום למעלה, לחלק העליון של המסך.
אז נכון, שהעין רגילה להביט כלפי מטה, כדי לקרוא את התרגום, אבל המצוקה של הצופה,
שמגלה לפתע כי התרגום "נעלם לו", גורמת לעין לסרוק את כל שטח המסך, ואז היא
מאתרת את הכיתוב, 'שעבר לקומה העליונה'...
בהתחלה זה נראה מוזר, אבל מהר מאד, הצופה לומד לאתר את התרגום במהירות,
גם כשהוא מקפץ לו שוב ושוב בין המפלסים.

 

[מיכאל לנג]

שטויות

מזה, נסה לנסח אחרת, גם אם אתה חושב שונה. ולגבי המציאות, אם תלך לחפש איך נראו אז (בתחילת הדרך) מכשירי ה-TV, תבין שזה לא עבר בדלת, מעל גודל מסויים. זה נכון גם ל-SONY מסוג קיררה באסו דגם 1996 שהבאתי מסינגפור. 16:9, 32" ועל גבול המעבר בדלת. תרגום: כתוביות...בעיה שלנו שעבור אוכלוסיה של כמה מליונים בודדים לא מדבבים בשפת המדינה. בכל מדינה אירופאית מכובדת, הסרט בשפתם. אין כתוביות בכלל. בצרפת: בצרפתית, בגרמניה: בגרמנית, וכך הלאה. אפילו בהונגריה: בהונגרית. זה מצחיק שטום קרוז או ג'וליה רוברטס מדברים הונגרית...אבל זו המציאות שלהם.

 

[מ ש ה 53]

טוב נו. אתה מדבר על מפלצות ענק. לא היו רבות כאלה...
והיו גם המסכים האלה הענקיים עם המקרן האחורי? זה היה בכלל.. זוכר?
אבל את אלה ניתן היה להעביר "על הצד" ובד"כ זה עבר...
https://www.google.com/search?q=טלו...oKHTZnBVUQ9QEwAHoECAoQEA#imgrc=nCDKiK0Z4y4ZnM:
ולגבי הדיבוב לשפה שונה? לפעמים עדיף לשמוע את שפת המקור וכן לקרוא תרגום.
בכל מקרה, הזכרתי את התרגום בנטפליקס כתופעה ש(כמעט) ולא היכרנו כמותה עד כה.

 

[מיכאל לנג]

בוא נלך למקורות

https://en.wikipedia.org/wiki/Television_set 1. שים לב שבזמנו (TV וגם "מערכות שמע" או רדיו/פטיפון וכו') הגיעו עם רהיט מעץ. גם במכשירי ה-TV הראשונים היה רמקול (די גדול וארגז...אז בחלק הצר ביותר: צריך לעבור בדלת. 2. השק"ק עצמו, בהנחה שהוא עגול, והקופסה סביבו סימטרית! אין מה להפוך. העומק של השק"ק היה ארוך מרוחבו או גובהו. כך שאתה יכול לנסות בכל אחת מ-3 המימדים לעבור! ולא תצליח. מה שנותר לשמור על מידות שיעברו. "תקן"! כיום לא משנה מה גודל המסך (באינץ - אלכסון) הוא שטוח. כך שכל זמן שגובהו פחות מגובה משקוף, יעבור. וזה TV די גדול...אולי 120"! עד 85" וכאילו, אין כלל בעיה. ומספר הקווים האופקי של NTSC אכן נובע מסיפור שכתבתי קודם. לגבי שויות, שלא הגבת כלל: אבקש שתכבד. לא תכבד, לא יכבדו אותך גם. גם אתה כותב לא אחת דברים שאני מתקן או חושב אחרת, לא כותב לך באופן בוטה. אז אנא ממך, קח לתשומת לבך בבקשה.

 

[מ ש ה 53]

טוב. אתה מדבר כאן על מכשירים מעידן שטרם היכרתי...
וגם בשנות ה-70, היו טלוויזיות שנבנו בתוך רהיט עם רגליים, אבל אלה עברו פתחים.
בכל מקרה, המפלצות בעלות המקרנים האחוריים, גם הן היו די מפחידות, אף כי "יחסית" צרות.

וכן. אני זוכר עדיין את מערכות השמע שהיו משולבות עם נגן תקליטים, ובהן היה גם
וואחד מגבר שפופרתי... חלקן נראו די מפלצתיות.

ואת הסיום שכתבת לא ממש הבנתי...
"לגבי שויות, שלא הגבת כלל: אבקש שתכבד. לא תכבד, לא יכבדו אותך גם.
גם אתה כותב לא אחת דברים שאני מתקן או חושב אחרת, לא כותב לך באופן בוטה. אז אנא ממך, קח לתשומת לבך בבקשה".

אז....
א. לא הבנתי לה זה שויות ו.. על מה לא הגבתי כלל?
ב. אני משתדל מאד לכבד ואין לי שום סיבה שלא לכבד. אולי ראית בדבריי משהו שאני לא ראיתי,
ובטח ובטח שאלה נכתבו ללא כל כוונה לפגוע. לכן, אשמח אם תציין למה בדיוק התכוונת.
(תוכל לרשום זאת כאן או בפרטי: לא משנה), כי באמת שבדקתי את דבריי, ולא מצאתי בהם כתיבה בוטה.

 

[Ron W]

לפחות אתה מבחין בין טלויזיה לצג מחשב

אני בוחן את הדף הנוכחי רובו לא מנוצל כמו בפייסבוק שטח לבן מת - משמע עריכת הדף ורטיקלית - לך תתווכח.

 

[Ron W]

בעולם האמיתי יצרו Kindle וכל התואמים שלהם ורטיקלים

https://www.zap.co.il/models.aspx?sog=e-digitalbook קצרה היריעה להכיל כמה עדויות נוספות יש כמו הצגת 2 דפים בקריאת pdf על צג רחב - לראיה לא נוח לקרוא מסמך רחב גם לא מדפיסים לרוחב הדף להוציא שרטוטים כי לא נוח לקרוא אופקית.

 

[אריאל אריאלי]

אופקי או אנכי?

נכון, רון, כי הקריאה נוחה יותר כאשר מדובר בספר, או כל אמצעי כתוב אחר. הסיבה לכך, הרי ברורה: השורות הכתובות קצרות יותר והעין נדרשת לפחות תנועה אופקית של הלוך וחזור. אך, אין הדבר דומה לראיית "תמונה". שדה הראיה האנושי הוא בעל מימדי "סינמסקופ". כלומר רחב הרבה יותר מאשר גבוה. לא בכדי, עברו במהלך השנים לקולנוע סינמסקופי ולמסכי טלויזיה בפורמט 16:9. פשוט, זהו ה"אופק" החזותי המתאים לשדה הראיה שלנו. אריאל אריאלי