האם הפרעה בזהות מגדרית יכולה להופיע בעקבות טראומה?
שלום, אני בת 16 ולאחרונה (האמת שזה לא ממש לאחרונה, זה כבר כמה שנים ככה) שאני לא אוהבת את עצמי כבת, אני לא רוצה להיות בת, אני לא בת. אני מרגישה שיותר נוח לי להיות כבן, אני מרגישה בן. כשאני רואה בנים חתיכים כל מה שאני חושבת עליו זה כמה שאני רוצה להיות הוא, ולעומת זאת על בנות אני כן מסתכלת באופן רומנטי ומיני. אני יודעת שזה מוזר.
הקטע הוא שזה לא מאה אחוז מהזמן ככה. אני לא *תמיד* מתעבת את הגוף שלי באותה רמה, יש תקופות שאני פחות מתעסקת בזה אבל אני מניחה שכל פעם שעולה "טריגר" לנושא אז חוזרות לי גם המחשבות על זה. אבל אני כן תמיד מתלבשת דיי גברי. אני מתביישת בזה ואני לא רוצה שאנשים יחשבו עליי כל מיני דברים בעקבות זה, ומעירים לי על זה גם.. הלוואי שיכולתי לעשות משהו בעניין, אבל אי אפשר.
השאלה שלי היא אם דבר כזה יכול להופיע בעקבות טראומה או משהו כזה?
הקטע שמחשבות כאלה היו לי גם בתור ילדה קטנה, עוד לפני שידעתי מה זה יכול להיות. מה עושים במצב כזה? איך אפשר להעלים את זה ממני?
תודה מראש!
שלום, אני בת 16 ולאחרונה (האמת שזה לא ממש לאחרונה, זה כבר כמה שנים ככה) שאני לא אוהבת את עצמי כבת, אני לא רוצה להיות בת, אני לא בת. אני מרגישה שיותר נוח לי להיות כבן, אני מרגישה בן. כשאני רואה בנים חתיכים כל מה שאני חושבת עליו זה כמה שאני רוצה להיות הוא, ולעומת זאת על בנות אני כן מסתכלת באופן רומנטי ומיני. אני יודעת שזה מוזר.
הקטע הוא שזה לא מאה אחוז מהזמן ככה. אני לא *תמיד* מתעבת את הגוף שלי באותה רמה, יש תקופות שאני פחות מתעסקת בזה אבל אני מניחה שכל פעם שעולה "טריגר" לנושא אז חוזרות לי גם המחשבות על זה. אבל אני כן תמיד מתלבשת דיי גברי. אני מתביישת בזה ואני לא רוצה שאנשים יחשבו עליי כל מיני דברים בעקבות זה, ומעירים לי על זה גם.. הלוואי שיכולתי לעשות משהו בעניין, אבל אי אפשר.
השאלה שלי היא אם דבר כזה יכול להופיע בעקבות טראומה או משהו כזה?
הקטע שמחשבות כאלה היו לי גם בתור ילדה קטנה, עוד לפני שידעתי מה זה יכול להיות. מה עושים במצב כזה? איך אפשר להעלים את זה ממני?
תודה מראש!