האם התעשייה האווירית מנסה לחקות את אמדוקס בניסיונות להיות ״מאגניבים״?

פעם מזמן כשדילברט היה קומיקס ידוע וחתרני נגד התרבות הארגונית של ארגונים גדולים - אמדוקסב החליטה לנכס אותו אליה בתור אייקון די למשוך צעירים ו״מגניבים״ לחברה.

לפני כמה שנים כשנוגה ארז הפכה להיות פופולרית, אמדוקס החליטו להזמין ממנה שיר על החברה כדי למשוך בוגרי תואר אליה.

ועכשיו התעשייה האווירית גייסה את הדמות של ברקוני (כן, זה מה״וואלה באלה״) כנראה מאותה סיבה: למשוך אליה את העובדים החזקים שלרוב פונים להייטק, מטרה שיו״ר ועד העובדים של התעשייה האווירית כבר הצהיר עליה בעבר.

המשותף לאמדוקב והתעשיה האווירית? שניהם גופים ששואפים מידי פעם לגייס את ״טובי המוחות של ההייטק״, אבל לא ממש בטוח שיש לגופים האלו מה לתת לאותם טאלנטים כדי שישארו אצלם לאורך זמן. מעבר לנושא השכר, גם מבחינה טכנולוגית עבודה בשתיהן לא ממש תורמת ליכולת להשאר ״רלוונטיים״ מבחינת רוב השוק ההייטקיסטי למי שירצה לעזוב לחברה אחרת.

אני לא חלילה מזלזלת בתעשייה האווירית. גם בלי לקרוא לה בשם המזויף ״הייטק בטחוני״, היא עוסקת בתחומים שהתרומה שלהם לבטחון והכלכלה הישראליים כנראה משמעותיים הרבה יותר ממה שעושות הרוב המכריע של חברות ההייטק שם בחוץ. אבל עדיין, מבחינת תנאי עבודה וטכנולוגיה - אין לה אפשרות לדעתי להשוות את התנאים לאלו שנותנות חברות ההייטק.

לדעתי לתעשייה האווירית (ושאר התעשיות הבטחוניות) כן יש משהו להציע - תחומי עניין ספציפיים (למשל התעשיה האווירית עוסקת בנושאי תעופה וחלל), ותחושת שליחות בעבודה על מערכות שמצילות את החיים שלנו פה ברמה יומיומית. יש כנראה אנשים שעבורם העניין והשליחות כנראה יהיו חשובים יותר ממשכורת גבוהה, טנולוגיה מגניבה, וה״ואללה באללה״ והכסף שההייטק מציע, ובסופו של דבר הם גם יעזרו לתעשייה לשמר את העובדים האלו לאורך זמן.
 

Nuke1985

Active member
גם מבחינה טכנולוגית עבודה בשתיהן לא ממש תורמת ליכולת להשאר ״רלוונטיים״ מבחינת רוב השוק ההייטקיסטי למי שירצה לעזוב לחברה אחרת

מקור?

אני ראיתי מקרה אחד של מישהי שעברה משם לחברה "יוקרתית".

ממש בטוח שיש לגופים האלו מה לתת לאותם טאלנטים כדי שישארו אצלם לאורך זמן.

מה שאני הבנתי זה שזה מתאים למי שרוצה לעבוד פחות אבל לקבל פחות שכר. אימהות או סתם רווקים שרוצים לעשות דברים בזמן הפנוי שלהם (תחביבים, התנדבות, חברים או סתם כתיבת הגיגים בפורום ). וכמובן עבודה שהיא יותר משמעותית.

גם בלי לקרוא לה בשם המזויף ״הייטק בטחוני״,

לא חושב שזה שם מזוייף. לפחות לא פחות מזויף מהמושג היי טק שהוא בעצמו אולי קצת יותר מדי יומרני (הטכנולוגיה היא כנראה יותר גבוהה אצל מהנדס בניין מאשר אצל חלק מהאנשים שעושים QA)

מבחינת תנאי עבודה וטכנולוגיה - אין לה אפשרות לדעתי להשוות את התנאים לאלו שנותנות חברות ההייטק.

עובדה שעובדים שם לא מעט מהנדסים, החברה מרוויחה יפה ועושה פיתוחים שנראים מרשימים מבחינה טכנולוגית.

אגב במבחן התוצאה הזמן הממוצע שעובד נשאר הוא 7 שנים לפי הלינדקאין . יותר מחברות יוקרתיות כמו google/meta/netflix/
 
מקור?

אני ראיתי מקרה אחד של מישהי שעברה משם לחברה "יוקרתית".
אני מירה גם כמה שניסו לחזור להייטק ונתפסו כלא רלוונטיים, אבל זה משהו שיכול להיות תלוי תפקיד / טכנולוגיה. סביר להניח שהטכנולוגיות שם מצומצמות לדברים מאוד מסוימים ולא כוללים למשל פיטוח בקאנד מודרני.
מה שאני הבנתי זה שזה מתאים למי שרוצה לעבוד פחות אבל לקבל פחות שכר. אימהות או סתם רווקים שרוצים לעשות דברים בזמן הפנוי שלהם (תחביבים, התנדבות, חברים או סתם כתיבת הגיגים בפורום ). וכמובן עבודה שהיא יותר משמעותית.
מצד שני, התעשיות הבטחוניות דורשות מסיבות מובנות לעבוד מהמשרד, והמשרדים שלהם הם לא במרכז ת״א כמו חברות ההייטק. התעשיה האווירית למשל יושבת ליד שדה התעופה, ואני אישית כמי שעבדה כמה שנים באיירפורט סיטי השכנה מכירה את הפקקים באיזור. כך שזה לא בהכרח תורם לאיזון עבודה בית לעומת חברות הייטק שהן היברידיות.
לא חושב שזה שם מזוייף. לפחות לא פחות מזויף מהמושג היי טק שהוא בעצמו אולי קצת יותר מדי יומרני (הטכנולוגיה היא כנראה יותר גבוהה אצל מהנדס בניין מאשר אצל חלק מהאנשים שעושים QA)
בעיני זה נשמע מזויף כי זה נשמע כמו עוד ניסיון להפוך את התחום ל״מאגניב״ רקבעזרתהשם ולא למשל בעזרת דגש על הטכנולוגיות או ההישגים של המערכות.
עובדה שעובדים שם לא מעט מהנדסים, החברה מרוויחה יפה ועושה פיתוחים שנראים מרשימים מבחינה טכנולוגית.

אגב במבחן התוצאה הזמן הממוצע שעובד נשאר הוא 7 שנים לפי הלינדקאין . יותר מחברות יוקרתיות כמו google/meta/netflix/
הנה, זו נקודה שנתפסת רע בהייטק - ״להשאר יותר מידי זמן במקום אחד״, כי אז האדם כביכול לא התפתח טכנולוגית או אישית.
 
למעלה