holydiver5
New member
האם זה אי פעם קרה למישהו?
שלום!
יש לי בעיה כבר המון שנים, שאני לא ממש מצליחה לשים עליה את האצבע.
אנסה להסביר בצורה פשוטה את מה שקורה:
כאשר אני במצבים חברתיים, עם אנשים - חברים, משפחה, בן זוג, עבודה
קורה לי לפעמים מצב, שפתאום אני בלי שום התראה מוקדמת ושום כלום, מתחילה להכנס לעצמי, נסגרת ונשאבת לתוך עצמי. מרגישה עייפות ממש גדולה (פיזית ונפשית), ומן אדישות ואטימות להכל, ייאוש וניתוק, מן חוסר חשק לכלום, כאילו נהפכת לזומבי חחח
ונוצרת איזו אווירה דיכאונית ריקנית ועייפה, שלצערי משפיעה על הסובבים אותי.. ועושה להם רע.. וזה כואב לי שאני לא נותנת אנרגיה וחיות לאנשים סביבי, או סתם שלווה אפילו.. אלא יוצרת אווירה כבדה ואנרגיה קשהה כזאת..
וזה ממש מוזר.. אני לא יודעת אם הבנתם כל כך מה קורה לפי מה שכתבתי, ואשמח אם תשאלו שאלות כדי להבין כי אולי זה יעזור לי להבין יותר..
כל מה שאני יודעת שזה פוגע בי הרבה פעמים ובעיקר מקשה עליי לנהל מערכת יחסים זוגית.. בעיקר שבן הזוג שלי נורא רגיש למה שקורה סביבו ושם לב לתנודות רגשיות שכאלו, ואפילו מושפע מהם.. ולכן כשזה קורה לי הוא נשאב גם כן וזה מאוד מאוד פוגע בו. כי הוא ממש בן אדם פעיל ואנרגטי, ופתאום כל הניגוד הזה ברגע שמגיע הענן השחור של התחושה הזאת ממה מערער ומקשה עליו.. עושה לו תחושה של דיכאון וחוסר חיות.. במקום שיהיה שקט , יש אווירה קודרת... מה עושים במצב כזה??
אני לא מבינה אם ככה אני וזה מה יש.. או שאני יכולה לעבוד ולשנות את זה, כי אם כן אני אעבוד כמה שצריך!!
ממש אודה לעצתכם...
שלום!
יש לי בעיה כבר המון שנים, שאני לא ממש מצליחה לשים עליה את האצבע.
אנסה להסביר בצורה פשוטה את מה שקורה:
כאשר אני במצבים חברתיים, עם אנשים - חברים, משפחה, בן זוג, עבודה
קורה לי לפעמים מצב, שפתאום אני בלי שום התראה מוקדמת ושום כלום, מתחילה להכנס לעצמי, נסגרת ונשאבת לתוך עצמי. מרגישה עייפות ממש גדולה (פיזית ונפשית), ומן אדישות ואטימות להכל, ייאוש וניתוק, מן חוסר חשק לכלום, כאילו נהפכת לזומבי חחח
ונוצרת איזו אווירה דיכאונית ריקנית ועייפה, שלצערי משפיעה על הסובבים אותי.. ועושה להם רע.. וזה כואב לי שאני לא נותנת אנרגיה וחיות לאנשים סביבי, או סתם שלווה אפילו.. אלא יוצרת אווירה כבדה ואנרגיה קשהה כזאת..
וזה ממש מוזר.. אני לא יודעת אם הבנתם כל כך מה קורה לפי מה שכתבתי, ואשמח אם תשאלו שאלות כדי להבין כי אולי זה יעזור לי להבין יותר..
כל מה שאני יודעת שזה פוגע בי הרבה פעמים ובעיקר מקשה עליי לנהל מערכת יחסים זוגית.. בעיקר שבן הזוג שלי נורא רגיש למה שקורה סביבו ושם לב לתנודות רגשיות שכאלו, ואפילו מושפע מהם.. ולכן כשזה קורה לי הוא נשאב גם כן וזה מאוד מאוד פוגע בו. כי הוא ממש בן אדם פעיל ואנרגטי, ופתאום כל הניגוד הזה ברגע שמגיע הענן השחור של התחושה הזאת ממה מערער ומקשה עליו.. עושה לו תחושה של דיכאון וחוסר חיות.. במקום שיהיה שקט , יש אווירה קודרת... מה עושים במצב כזה??
אני לא מבינה אם ככה אני וזה מה יש.. או שאני יכולה לעבוד ולשנות את זה, כי אם כן אני אעבוד כמה שצריך!!
ממש אודה לעצתכם...