סיפור קצרצר
לפני שנים למדתי בתיכון. ותמיד הייתי מתוסכל מהנגינה ועוד כל מיני נושאים. גם חברה יקרה שלמדה איתי הייתה בתחושה דומה. אני כבר לא זוכר את השתלשלות האירועים אבל היה מורה אחד שדיברנו איתו. ויום אחד לאחר שיחה כזו של "אני לא נגן טוב ואני כבר בן 18 אין מה לעשות" הוא התחיל לספר לנו את הסיפור שלו. איך הוא התחיל ללמוד בגיל 18 בארה"ב, ואיך הוא המשיך בארץ ועשה תואר והיום הוא מלמד בביה"ס ועוסק במוזיקה גם בכל מיני הצגות ופעילויות אחרות. הסיפור הזה חיזק אותי באמונה מאוד. כי הוא היה מנגן (לא הנגן המדהים ביותר אבל ניגן טוב) , הוא היה קורא תווים טוב ואם לסכם את זה - הוא מוכשר. והוא התחיל את כל זה בגיל 18. אל תצפי להיות כנרת מדהימה אם את מתחילה בגיל 18 אבל יוצרת תמיד תוכלי להיות. (או יותר אבל הכל תלוי ב-מאמץ, כישרון וכוח רצון) בהצלחה לך!