האם זה נחשב מפגשים? "מקייה"
הקרדיט על מקייה שיך לסא-טאפ על שהמציאה אותה ועל שלא אכלה אותה בתהליך
--------------------------------------------------------------------- מקייה שני היצורים עמדו וצפו במתרחש בבקע שמתחתם, המראה שנחשף לפניהם היה העדות לכך שהם נכשלו, אך למרות זאת הם לא יכלו להסיט את מבטם ממנו. הנשק אתך?" שאל לפתע הנמוך מביניהם. הגבר השני לא ענה, לא מסוגל להסיט את עיניו מהגוף המלופף בתחתית הבקע ורק כאשר שותפו חבט בו במרפקו הוא הסיט את עיניו. "נשק?" שאל, "ההזמנה הייתה תאונה, אתה לא תצליח להסבות את ההתנקשות כתאונה אם תירה בה" "טיפש" נחר הגוץ בבוז. "אני לא יודע למה הצמחים הטורפים לא חיסלו אותה עד עכשיו אבל ברגע שהם ירגישו דם לא יישאר מספיק ממנה כידי לזהות שזו לא הייתה תאונה". הוא נחר שוב ונסב על עקבותיו, פונה לעבר כלי הרכב הנמוך שחנה בצל העצים. הגבוהה התעלם מהזלזול בקולו של שותפו והפנה שוב את עיניו הצהובות לעבר הבקע. הם רדפו אחריה לאורך חמשה קילומטרים של הרים עד שהצליחו לגרום לה לפנות לכאן. בתו של המושל, צו חיסול ששולם במזומן. הוא לא ידע מה אביה עשה שגרר סוג כזה של נקמה וגם הדבר לא עניין אותו. מה שעניין אותו היה שהנערה, מקייה שמה, עדיין הייתה בחיים. בורחת מרכבם, אשר נסע בשטח ההררי באותו קלות כמו בכביש חלק, היא זינקה מקצה הבקע מקווה להגיע לצדו השני, אך אפילו גופה הצעיר והמאומן לא היה מסוגל לחצות את חמש עשר המטר עד הגדה השניה. לא שהיה לה ברירה. היא זינק וצנחה מטה בלי להשמיע צליל. הבקע לא היה עמוק, עשרה מ´ עומק לכל היותר. היא הייתה מספיק צעירה וחזקה כדי לעמוד בנפילה שכזו, אך לא קרקע חיכתה לה למטה. סא-טאפ, צמח טורף , פריט בוגר, אפילו עם רכב משוריין הם לא היו מעזים להיכנס לשטחו ואילו היה הייתה מוגנת רק בבגד דק. המתנקש הביט בעורה השחום שבלט על רקע הירוק -בהיר של הצמח, על אלפי הצמות הדקיקות שהתפזרו סביב ראשה, על פניה החדות, בעלות עצמות הלחיים הגבוהות שכו דימו אותה לאביה. עיניה הבהירות היו עצומות אך שפתיה המלאות פעורות מעט והיה נידמה שהיא לוחשת משהו אם כל נשימה. גופה החסון היה עטוף על ידי אלפי שכבות של קנוקנות דקיקות שהיו מסוגלות להזריק רעל באותו קלות כמו לחדור דרך מתכת או למצוץ את מיצי החיים מקורבנן. הסא-טאפ הזה לא עשה לא כך ולא כך. הוא בלם את נפילתה, עוטף אותה בגולם הדוק וכך למרות שהיא עולפה על ידי הנחיתה הקשה, היא עדין הייתה בחיים. "בלתי אפשרי" לחש הוא. הצמחים הללו היו בין האויבים המסוכנים ביותר של בני עמו. שום הדברה לא יכלה לעצור אותם למספיק זמן ואפילו אש לא הייתה מזיקה להם ברגע שהיו משתקעים. הם היו הבעלים הבלעדיים של הכוכב ואילו בני גזעו, אנשי הקוסומה, היו רק אורחים, טפילים, שנאלצו לחיות בשטחי המחיה הדלים שלא נלקחו על ידי הסא-טאפ. הצמחים החיים הללו אף פעם לא הכירו בקיומם בצורה אחרת ממזון. "תזוז כבר יא גולם!" צעק מאחוריו שותפו, ומסתובב המתנקש ראה את הרוצח השני מחזיק אקדח סיכות גדול. "זוז כבר, ירייה אחד ואנחנו מקבלים את הכסף!" קנה האקדח כוון למטה, מנסה לתפוס את ראשה של מקייה בין הכוונות. ירייה אחד ו הם יקבלו את הכסף, ירייה אחת וכישלונם יהפוך להצלחה, ירייה אחת והיצור הראשון שלא נהרג על ידי הסא-טאפ ימות. האקדח נחבט מידו של הגוץ כאשר המתנקש הגבוהה זינק לכיוונו. הגוץ השמיע צווחת הפתעה וכאס מסתובב לעבר שותפו, מתכוון להחזיר מכה כנגד מכה. עדיף אם הוא לא היה עושה כך. רגלו החליקה על קצה הסלע והוא משמיע צווחה נוספת החל נופל אחורנית. שותפו תפס בידו, מנסה לעצור את נפילתו אך כבר היה מאוחר מדי. האיש הנופל לפת את ידו בלפיתת מות מבוהלת, גורר אותו אחריו. שני הגופות נעלמו מאחורי קצהו של הצוק, נשמע צרחה כפולה כאשר הצמח ירה את הקנוקנות שלו, נועץ אותם בבשר הטרף החי ואז השתרע שקט. מקייה לא שמע כל זאת, היא ישנה, מנוענעת בעדינות בזרועותיו של הסט-טאפ.
הקרדיט על מקייה שיך לסא-טאפ על שהמציאה אותה ועל שלא אכלה אותה בתהליך
--------------------------------------------------------------------- מקייה שני היצורים עמדו וצפו במתרחש בבקע שמתחתם, המראה שנחשף לפניהם היה העדות לכך שהם נכשלו, אך למרות זאת הם לא יכלו להסיט את מבטם ממנו. הנשק אתך?" שאל לפתע הנמוך מביניהם. הגבר השני לא ענה, לא מסוגל להסיט את עיניו מהגוף המלופף בתחתית הבקע ורק כאשר שותפו חבט בו במרפקו הוא הסיט את עיניו. "נשק?" שאל, "ההזמנה הייתה תאונה, אתה לא תצליח להסבות את ההתנקשות כתאונה אם תירה בה" "טיפש" נחר הגוץ בבוז. "אני לא יודע למה הצמחים הטורפים לא חיסלו אותה עד עכשיו אבל ברגע שהם ירגישו דם לא יישאר מספיק ממנה כידי לזהות שזו לא הייתה תאונה". הוא נחר שוב ונסב על עקבותיו, פונה לעבר כלי הרכב הנמוך שחנה בצל העצים. הגבוהה התעלם מהזלזול בקולו של שותפו והפנה שוב את עיניו הצהובות לעבר הבקע. הם רדפו אחריה לאורך חמשה קילומטרים של הרים עד שהצליחו לגרום לה לפנות לכאן. בתו של המושל, צו חיסול ששולם במזומן. הוא לא ידע מה אביה עשה שגרר סוג כזה של נקמה וגם הדבר לא עניין אותו. מה שעניין אותו היה שהנערה, מקייה שמה, עדיין הייתה בחיים. בורחת מרכבם, אשר נסע בשטח ההררי באותו קלות כמו בכביש חלק, היא זינקה מקצה הבקע מקווה להגיע לצדו השני, אך אפילו גופה הצעיר והמאומן לא היה מסוגל לחצות את חמש עשר המטר עד הגדה השניה. לא שהיה לה ברירה. היא זינק וצנחה מטה בלי להשמיע צליל. הבקע לא היה עמוק, עשרה מ´ עומק לכל היותר. היא הייתה מספיק צעירה וחזקה כדי לעמוד בנפילה שכזו, אך לא קרקע חיכתה לה למטה. סא-טאפ, צמח טורף , פריט בוגר, אפילו עם רכב משוריין הם לא היו מעזים להיכנס לשטחו ואילו היה הייתה מוגנת רק בבגד דק. המתנקש הביט בעורה השחום שבלט על רקע הירוק -בהיר של הצמח, על אלפי הצמות הדקיקות שהתפזרו סביב ראשה, על פניה החדות, בעלות עצמות הלחיים הגבוהות שכו דימו אותה לאביה. עיניה הבהירות היו עצומות אך שפתיה המלאות פעורות מעט והיה נידמה שהיא לוחשת משהו אם כל נשימה. גופה החסון היה עטוף על ידי אלפי שכבות של קנוקנות דקיקות שהיו מסוגלות להזריק רעל באותו קלות כמו לחדור דרך מתכת או למצוץ את מיצי החיים מקורבנן. הסא-טאפ הזה לא עשה לא כך ולא כך. הוא בלם את נפילתה, עוטף אותה בגולם הדוק וכך למרות שהיא עולפה על ידי הנחיתה הקשה, היא עדין הייתה בחיים. "בלתי אפשרי" לחש הוא. הצמחים הללו היו בין האויבים המסוכנים ביותר של בני עמו. שום הדברה לא יכלה לעצור אותם למספיק זמן ואפילו אש לא הייתה מזיקה להם ברגע שהיו משתקעים. הם היו הבעלים הבלעדיים של הכוכב ואילו בני גזעו, אנשי הקוסומה, היו רק אורחים, טפילים, שנאלצו לחיות בשטחי המחיה הדלים שלא נלקחו על ידי הסא-טאפ. הצמחים החיים הללו אף פעם לא הכירו בקיומם בצורה אחרת ממזון. "תזוז כבר יא גולם!" צעק מאחוריו שותפו, ומסתובב המתנקש ראה את הרוצח השני מחזיק אקדח סיכות גדול. "זוז כבר, ירייה אחד ואנחנו מקבלים את הכסף!" קנה האקדח כוון למטה, מנסה לתפוס את ראשה של מקייה בין הכוונות. ירייה אחד ו הם יקבלו את הכסף, ירייה אחת וכישלונם יהפוך להצלחה, ירייה אחת והיצור הראשון שלא נהרג על ידי הסא-טאפ ימות. האקדח נחבט מידו של הגוץ כאשר המתנקש הגבוהה זינק לכיוונו. הגוץ השמיע צווחת הפתעה וכאס מסתובב לעבר שותפו, מתכוון להחזיר מכה כנגד מכה. עדיף אם הוא לא היה עושה כך. רגלו החליקה על קצה הסלע והוא משמיע צווחה נוספת החל נופל אחורנית. שותפו תפס בידו, מנסה לעצור את נפילתו אך כבר היה מאוחר מדי. האיש הנופל לפת את ידו בלפיתת מות מבוהלת, גורר אותו אחריו. שני הגופות נעלמו מאחורי קצהו של הצוק, נשמע צרחה כפולה כאשר הצמח ירה את הקנוקנות שלו, נועץ אותם בבשר הטרף החי ואז השתרע שקט. מקייה לא שמע כל זאת, היא ישנה, מנוענעת בעדינות בזרועותיו של הסט-טאפ.